Daily Rambam: 6 Cheshvan, 5751

א. מֵפֵר אָדָם אוֹ מְקַיֵּם דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אוֹ בִּתּוֹ בִּכָל לָשׁוֹן וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת. שֶׁאֵין הָאִשָּׁה צְרִיכָה לִשְׁמֹעַ הַהֲפָרָה אוֹ הַקִּיּוּם:

ב. וְכֵיצַד מֵפֵר. אוֹמֵר מוּפָר אוֹ בָּטֵל אוֹ אֵין נֵדֶר זֶה כְּלוּם וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים שֶׁעִנְיָנָם עֲקִירַת הַנֵּדֶר מֵעִקָּרוֹ. בֵּין בְּפָנֶיהָ בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ אִי אֶפְשִׁי שֶׁתִּדֹּרִי אוֹ אֵין כָּאן נֵדֶר הֲרֵי זֶה לֹא הֵפֵר. וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ אוֹ לְבִתּוֹ מָחוּל לִיךְ אוֹ מֻתָּר לִיךְ אוֹ שָׁרוּי לִיךְ וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁאֵין הָאָב וְהַבַּעַל מַתִּיר כְּמוֹ הֶחָכָם אֶלָּא עוֹקֵר הַנֵּדֶר מִתְּחִלָּתוֹ וּמְפֵרוֹ:

ג. וְכֵיצַד מְקַיֵּם. כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר לָהּ קַיָּם לֵיכִי אוֹ יָפֶה נָדַרְתְּ אוֹ אֵין כְּמוֹתֵךְ אוֹ אִלּוּ לֹא נָדַרְתְּ הָיִיתִי מַדִּירֵךְ וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁרָצָה בְּנֵדֶר זֶה:

ד. הַמְבַטֵּל נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אוֹ בִּתּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כְּלוּם וְנִתְבַּטְּלוּ כָּל הַנְּדָרִים:

ה. וּמַהוּ הַבִּטּוּל שֶׁיָּכֹף אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאָסְרָה אוֹתוֹ. אֲבָל הַהֲפָרָה אֵינוֹ כּוֹפֶה אוֹתָהּ אֶלָּא מֵפֵר לָהּ וּמְנִיחָהּ אִם רָצְתָה עוֹשָׂה וְאִם רָצְתָה אֵינָהּ עוֹשָׂה:

ו. כֵּיצַד. נָדְרָה אוֹ נִשְׁבְּעָה שֶׁלֹּא תֹּאכַל אוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה וְאָמַר לָהּ מוּפָר לָךְ הֲרֵי זֶה הֵפֵר וּמֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. נָטַל וְנָתַן לָהּ וְאָמַר לָהּ טְלִי וְאִכְלִי טְלִי וּשְׁתִי הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָת וְהַנֵּדֶר בָּטֵל מֵאֵלָיו:

ז. הַמֵּפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו. וְאִם הֵפֵר בְּלִבּוֹ אֵינוֹ מוּפָר. אֲבָל הַמְבַטֵּל אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו אֶלָּא מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ בִּלְבַד וְכוֹפֶה אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת בֵּין עָשְׂתָה בֵּין לֹא עָשְׂתָה בָּטֵל הַנֵּדֶר:

וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר.

א״א חיי ראשי המחבר הזה שינה עלינו את סדרינו וכל התפוש בידינו שהרי שנינו בנזירות חומר בנשים מבעבדים שהוא כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו חומר בעבדים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו ולעולם אין כח לא לאב ולא לבעל לכוף אלא מדעתן ודרך הפרה שהוא בטול הנדר וכשאמרו שיאמר לה טלי ואכלי טלי ושתי ודיה לא נאמרו אלא בשבת ואפילו בשבת צריך שיבטל בלבו דרך הפרה. ובכל זמן אם רצתה אוכלת ואם לאו אינה אוכלת אבל לעבדו אינו אומר לו דרך הפרה לפי שאינו מופר אלא כל זמן שהוא שלו ואף שיאמר טול ואכול אינו צריך שאינו יכול לנדור להרע לרבו ואינו צריך לכוף אלא לנזירות:

ח. מְפֵרִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת בֵּין לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. וְלֹא יֹאמַר לָהּ בְּשַׁבָּת מוּפָר לִיךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמֵר בְּחֹל אֶלָּא מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר לָהּ טְלִי אִכְלִי טְלִי וּשְׁתִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה:

ט. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ אוֹ לְבִתּוֹ כָּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדֹּרִי מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הֵן קַיָּמִין אוֹ הֲרֵי הֵן מוּפָרִין לֹא אָמַר כְּלוּם. עָשָׂה שָׁלִיחַ לְהָפֵר לָהּ אוֹ לְקַיֵּם לָהּ אֵינוֹ כְּלוּם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ל יד) ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״. וְכֵן הָאָב בְּעַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁלוּחוֹ:

י. אָסְרָה עַצְמָהּ בִּתְאֵנִים וַעֲנָבִים בֵּין בְּנֵדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה. בֵּין שֶׁאָסְרָה עַצְמָהּ בְּכָל הַמִּין. בֵּין שֶׁאָמְרָה תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ. וְקִיֵּם לִתְאֵנִים וְהֵפֵר לַעֲנָבִים. אוֹ שֶׁקִּיֵּם לַעֲנָבִים וְהֵפֵר לִתְאֵנִים. מַה שֶּׁקִּיֵּם קַיָּם וּמַה שֶּׁהֵפֵר מוּפָר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאֵין אוֹמְרִין בַּהֲפָרָה נֵדֶר שֶׁהוּפַר מִקְצָתוֹ הוּפַר כֻּלּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִין בְּהַתָּרָה:

יא. מִי שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמַע וְהִתְפִּיס עַצְמוֹ בְּנִדְרָהּ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר שֶׁהֲרֵי קִיֵּם לָהּ. נָדַר הוּא וְהִתְפִּיסָה עַצְמָהּ בְּנִדְרוֹ מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָּם:

יב. כֵּיצַד. שָׁמַע אִשְׁתּוֹ אוֹ בִּתּוֹ אוֹמְרִין הֲרֵינִי נְזִירָה וְאָמַר וַאֲנִי. אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר וּשְׁנֵיהֶם נְזִירִים. אָמַר הוּא הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמְעָה הִיא וְאָמְרָה וַאֲנִי. מֵפֵר לָהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יג. נָדַר לְעַצְמוֹ וְהִדִּירָהּ כְּמוֹתוֹ וְגָמַר בְּלִבּוֹ לְהַדִּירָהּ וְאָמְרָה אָמֵן הֲרֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִם נָדַר וְהִדִּירָהּ דֶּרֶךְ שְׁאֵלָה לֵידַע מַה בְּלִבָּהּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ הֲתִרְצִי בְּנֵדֶר זֶה לִהְיוֹת כְּמוֹתִי אוֹ לֹא וְאָמְרָה אָמֵן הֲרֵי זֶה מֵפֵר לָהּ: