Daily Rambam: 25 Adar II, 5768

א. כֶּלִיוֹ שֶׁל אָדָם כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַנִּיחוֹ קָנָה לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ הַמִּטַּלְטְלִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁהִגְבִּיהָן אוֹ כְּמוֹ שֶׁהֻנְּחוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. לְפִיכָךְ אֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנֶה לוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר. אֶלָּא אִם אָמַר לוֹ הַמַּקְנֶה לֵךְ וּקְנֵה בִּכְלִי זֶה. וְכֵן אִם קָנָה הַכְּלִי תְּחִלָּה וְהִגְבִּיהוֹ וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ שָׁם בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר וְחָזַר וְקָנָה מִמֶּנּוּ הַפֵּרוֹת. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בְּתוֹךְ כְּלִי זֶה קָנָה אוֹתָם. מִפְּנֵי שֶׁהֲנָאַת הַמּוֹכֵר בִּמְכִירַת הַכְּלִי אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מְקוֹמוֹ:

ב. כְּשֵׁם שֶׁאֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ קוֹנֶה לוֹ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר כָּךְ אֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל מוֹכֵר קוֹנֶה לַלּוֹקֵחַ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ:

ג. מְסִירָה אֵינָהּ קוֹנָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וְהַמְּשִׁיכָה אֵינָהּ קוֹנָה אֶלָּא בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וְהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכָל מָקוֹם:

מסירה אינה קונה כו׳.

א״א נ״ל שאין זה הדין בחפץ דהא קי״ל בספינה כשמואל דאמר עד שימשוך את כולה אבל בבהמה ודאי סגי לה ביד ורגל כת״ק עכ״ל:

ד. דָּבָר הַנִּקְנֶה בִּמְשִׁיכָה אִם הָיָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְשָׁכוֹ הַלּוֹקֵחַ לִרְשׁוּתוֹ אוֹ לְסִמְטָא. כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא מִקְצָת הַחֵפֶץ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים קָנָה:

ה. טָעוּן שֶׁל פֵּרוֹת שֶׁהָיָה מֻנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְשָׁכוֹ לוֹקֵחַ לִרְשׁוּתוֹ אוֹ לְסִמְטָא אַחַר שֶׁפָּסַק הַדָּמִים קָנָה אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מָדַד. וְכֵן אִם מְדָדָן הַלּוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים קָנָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בְּהַגְבָּהָה:

ו. הָיָה מוֹכֵר מוֹדֵד לְתוֹךְ כֶּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ לֹא קָנָה שֶׁאֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ קוֹנֶה לוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. הָיוּ הַפֵּרוֹת בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַמּוֹכֵר לִמְכֹּר קָנָה לוֹקֵחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מָדַד. הָיוּ בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר אוֹ בִּרְשׁוּת הַמֻּפְקָדִין אֶצְלוֹ לֹא קָנָה הַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ הַפֵּרוֹת אוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיאֵם מֵרְשׁוּתוֹ בִּשְׂכִירוּת מְקוֹמָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ז. הָיוּ הַפֵּרוֹת בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ הָיוּ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ וְהָיוּ בְּתוֹךְ כֶּלְיוֹ שֶׁל מוֹכֵר וְקִבֵּל עָלָיו הַמּוֹכֵר לִמְכֹּר וְהִתְחִיל הַמּוֹכֵר לִמְדֹּד בְּתוֹךְ כֶּלְיוֹ שֶׁל מוֹכֵר. אִם אָמַר לוֹ כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים סֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לְךָ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אֲפִלּוּ בִּסְאָה אַחֲרוֹנָה הוֹאִיל וַעֲדַיִן הַפֵּרוֹת בְּכֵלָיו וְלֹא גָּמַר כָּל הַמִּדָּה וְכֵלָיו שֶׁל מוֹכֵר אֵינוֹ קוֹנֶה לַלּוֹקֵחַ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ. וְאִם אָמַר לוֹ כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים סְאָה בְּסֶלַע רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה שֶׁכֵּיוָן שֶׁפָּסְקוּ הַדָּמִים עַל כָּל סְאָה וּסְאָה כָּל סְאָה שֶׁיַּגְבִּיהַּ הַמּוֹכֵר וִיעָרֶה אוֹתָהּ נִגְמְרָה מְכִירָתָהּ. הוֹאִיל וְאֵין הַפֵּרוֹת בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר וְלֹא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ. וְאִלּוּ לֹא הָיָה הַפֵּרוֹת בְּכֵלָיו שֶׁל מוֹכֵר כֵּיוָן שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ קָנָה מִשֶּׁפָּסַק אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָדַד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

היו הפירות בסימטא וכו׳.

א״א ערבוב דברים אני רואה בכאן שלא פירש לאיזה כלי עירה והוא עוסק ובא לתוך כליו של מוכר כמ״ש בתחלת דבריו וא״כ אפילו מדד כל הכור לא קנה ואפילו בסימטא ולא אפילו הכניסן לרשות לוקח באותו כלי אבל לא היה לו לכתוב למעלה לתוך כליו של מוכר אלא אפילו לתוך כליו של לוקח הואיל ואמר לו כור בשלשים לא קנה ראשון ראשון אבל אם אמר לו כור בשלשים סאה בסלע והוא בסימטא ומערה לכליו של לוקח ראשון ראשון קנו לו כליו עכ״ל:

ח. וְכֵן הַמּוֹכֵר יַיִן אוֹ שֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם אוֹ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ. וְהָיְתָה הַמִּדָּה שֶׁל סַרְסוּר. עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה הֲרֵי הֵן שֶׁל מוֹכֵר. מִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּדָּה הֲרֵי הֵן בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:

וכן המוכר יין וכו׳.

א״א ברשות לוקח לא דייק:

ט. וְכֵן פֵּרוֹת שֶׁהָיוּ צְבוּרִין בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם וְהַמִּדָּה אֵינָהּ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן וְהָיָה הַמּוֹכֵר מוֹדֵד. עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר. וּמִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּדָּה הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ:

והמדה אינה וכו׳.

א״א והמדה של לוקח עכ״ל:

י. הָיְתָה הַמִּדָּה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן. וְהָיוּ בָּהּ רְשָׁמִין לֵידַע חֶצְיָהּ. שְׁלִישָׁהּ. וּרְבִיעָהּ. וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְרשֶׁם מִן הָרְשָׁמִים קָנָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה. שֶׁכָּל רשֶׁם מֵהֶם כְּמִדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שֶׁהֲרֵי שֶׁל אֶחָד מֵהֶן הִיא הַמִּדָּה וְהוּא סוֹמֵךְ עַל הָרְשָׁמִים שֶׁבָּהּ:

כיון שהגיע לרושם וכו׳.

א״א קנה ראשון ראשון ואפילו בסימטא עכ״ל:

יא. זֶה כְּלָל גָּדוֹל יִהְיֶה בְּיָדְךָ. הַקּוֹנֶה אֶת הַמִּטַּלְטְלִין אִם פָּסַק הַדָּמִים וְאַחַר כָּךְ הִגְבִּיהַּ קָנָה. וְאִם הִגְבִּיהַּ תְּחִלָּה וְהִנִּיחַ וְאַחַר כָּךְ פָּסַק הַדָּמִים לֹא קָנָה בְּאוֹתָהּ הַגְבָּהָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אַחַר שֶׁפָּסַק. אוֹ יִמְשֹׁךְ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַ:

יב. הָיָה דָּבָר הַנִּמְכָּר דָּמָיו קְצוּבִין וִידוּעִין וְהִגְבִּיהוֹ קָנָהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁפָּסַק אַחַר שֶׁהִגְבִּיהַּ. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶם אֶת הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹת בָּהֶם אַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּמִים. אֶלָּא אִם כֵּן דָּמָיו קְצוּבִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יג. לְפִיכָךְ הַמּוֹשֵׁךְ חַמָּרִים וּפוֹעֲלִים וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אִם מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הַדָּמִים אֲפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ הוּא הַמּוֹדֵד. אוֹ שֶׁפָּסַק הַדָּמִים וְאַחַר כָּךְ מָדַד הַמּוֹכֵר. שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחְזֹר בָּהֶן. פֵּרְקָן הַלּוֹקֵחַ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אִם פָּסַק הַדָּמִים וְאַחַר כָּךְ מָדַד הַמּוֹכֵר אֵין שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחְזֹר בָּהֶן שֶׁהֲרֵי סָמְכָה דַּעְתּוֹ לִמְכֹּר. וְאִם מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחְזֹר בָּהֶם שֶׁהֲרֵי לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ עֲדַיִן לִמְכֹּר. וַאֲפִלּוּ מָדַד הַלּוֹקֵחַ: