Daily Rambam

א. כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה חֲמִשִּׁים וּכְבָר נִמְנוּ:

ב. וְיֵשׁ מוּמִין אֲחֵרִים מְיֻחָדִין בַּבְּהֵמָה וְאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בְּאָדָם. וּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים הֵם וְאֵלּוּ הֵן. אִם הָיָה גַּלְגַּל עֵינָהּ עָגל כְּשֶׁל אָדָם. עֵינָהּ אַחַת גְּדוֹלָה כְּשֶׁל עֵגֶל וְהַשְּׁנִיָּה קְטַנָּה כְּשֶׁל אַוָּז. אֲבָל אִם הָיְתָה אֹזֶן גְּדוֹלָה וְאֹזֶן קְטַנָּה אֲפִלּוּ קְטַנָּה עַד כְּפוֹל כָּשֵׁר. אִם יֵשׁ בְּלֹבֶן עֵינָהּ יַבֶּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֵׂעָר. אִם נִקַּב הָעוֹר שֶׁבֵּין שְׁנֵי חֳטָמֶיהָ בַּמָּקוֹם הַנִּרְאֶה. פִּיהָ דּוֹמֶה לְשֶׁל חֲזִיר פָּרוּס אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְחֻדָּד כְּשִׁפּוּד:

ג. חִטֶּיהָ הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּקְּבוּ אוֹ שֶׁנִּפְגְּמוּ אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִקְצָתָן אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ אִם נֶעֶקְרוּ חִטֶּיהָ הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁהֲרֵי בְּעֵת שֶׁפּוֹתַחַת פִּיהָ וְצוֹוַחַת הֵן נִרְאִין חֲסֵרִין:

ד. אִם נִטְּלוּ קַרְנֶיהָ וְזִכְרוּתָן עִמָּהֶן וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶן כְּלוּם. אֲבָל נְקֵבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קַרְנַיִם כְּשֵׁרָה. אִם נִפְגַּם הָעוֹר שֶׁחוֹפֶה אֶת גִּיד הַבְּהֵמָה. אִם נִפְגְּמָה הָעֶרְוָה שֶׁל נְקֵבָה. אִם נִפְגַּם הַזָּנָב מִן הָעֶצֶם אֲבָל לֹא מִן הַפֶּרֶק. אִם הָיְתָה רֹאשׁ הַזָּנָב מְפֻצָּל לִשְׁנַיִם בִּשְׁנֵי עֲצָמִים. אִם הָיָה בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא מְלֹא אֶצְבַּע בָּשָׂר. אִם הָיָה הַזָּנָב קָצָר. וְעַד כַּמָּה. בִּגְדִי חֻלְיָא אַחַת מוּם שְׁתַּיִם כָּשֵׁר. וּבְטָלֶה אֹרֶךְ שְׁתֵּי חֻלְיוֹת מוּם. הָיְתָה שָׁלֹשׁ כָּשֵׁר. זְנַב הַגְּדִי שֶׁהָיָה רַךְ וּמְדֻלְדָּל דּוֹמֶה לְשֶׁל חֲזִיר. אִם נִשְׁבַּר עֶצֶם מִן הַזָּנָב. אֲבָל אִם נִשְׁבַּר עֶצֶם מִצַּלְעוֹתָיו כָּשֵׁר מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ בְּגָלוּי:

זנב הגדי. א״א דומה שהוא גורס דרכיכא וקטינא ולא היא אלא דכריכא וקטינא פירוש עגולה וקטינא דקה וזנב הגדי אע״פ שהיא קצרה הרי היא רחבה וגסה:

ה. בַּעֲלַת חָמֵשׁ רַגְלַיִם אוֹ אֵין לָהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם. אִם הָיְתָה אַחַת מֵרַגְלָיו וְיָדָיו פַּרְסָתָהּ עֲגֻלָּה כְּשֶׁל חֲמוֹר אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְדוּקָה וּפְרוּסָה. אִם הָיְתָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ קְלוּטָה כְּשֶׁל חֲמוֹר וְזֶהוּ (ויקרא כב,כג) ״קָלוּט״ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. אִם נִגְמְמוּ טְלָפֶיהָ וְזִכְרוּתָן עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִזִּכְרוּתָן מְעַט קָרוֹב לַבָּשָׂר:

ו. כָּל מוּם מִשְּׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים מוּם הַמְּנוּיִין בַּבְּהֵמָה פּוֹסְלִין אוֹתָהּ מִן הַקָּרְבָּן. וְאִם נָפַל אֶחָד מֵהֶם בִּתְמִימָה שֶׁהִיא קֹדֶשׁ תִּפָּדֶה וְתֵצֵא לְחֻלִּין. חוּץ מִזָּקֵן וְחוֹלֶה וּמְזֹהָם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְקָרְבָּן אֵינוֹ נִפְדֶּה. אֶלָּא יִהְיֶה קַיָּם וְרוֹעֶה עַד שֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ מוּם אַחֵר קָבוּעַ מִשְּׁאָר הַמּוּמִין וְיִפָּדֶה. וְכֵן בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁנּוֹלַד בָּהּ מוּם עוֹבֵר אֵינָהּ קְרֵבָה וְלֹא נִפְדֵּית:

ז. אַרְבָּעָה מוּמִין עוֹבְרִים יֵשׁ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וְאֵלּוּ הֵן. גָּרָב לַח. חֲזָזִית שֶׁאֵינָהּ מִצְרִית. מַיִם שֶׁיּוֹרְדִין בָּעַיִן וְאֵינָן קְבוּעִין. סַנְוִירִין שֶׁאֵינָן קְבוּעִין:

ח. יֵשׁ שָׁם אַרְבָּעָה חֳלָיִים אֲחֵרִים אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם בִּבְהֵמָה אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָהּ. לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (דברים יב,יא) ״מִבְחַר נְדָרֶיךָ״. וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁבְּלֹבֶן עֵינוֹ יַבֶּלֶת שֶׁאֵין בּוֹ שֵׂעָר. אִם נִגְמְמוּ קַרְנָיו אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִזִּכְרוּתָן מְעַט סָמוּךְ לַבָּשָׂר. אִם נִפְגְּמוּ חִטָּיו הַפְּנִימִיּוֹת. אִם הָיָה אֶחָד מֵאֵלּוּ בְּקָדָשִׁים לֹא קְרֵבִין וְלֹא נִפְדִּין. אֶלָּא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם. וְאִם הִקְרִיבָן יֵרָאֶה לִי שֶׁהֻרְצוּ:

ט. וְכֵן בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהּ עֲבֵרָה אוֹ שֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם בְּעֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים לֹא קְרֵבָה וְלֹא נִפְדֵּית עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהּ מוּם קָבוּעַ:

י. בְּהֵמָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ אַחַת מִן הַטְּרֵפִיּוֹת הָאוֹסְרוֹת אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה אֲסוּרָה לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (מלאכי א,ח) ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ״. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְקָרְבָּן אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ שֶׁאֵין פּוֹדִין אֶת הַקָּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לַכְּלָבִים. אֶלָּא יִרְעוּ עַד שֶׁיָּמוּתוּ וְיִקָּבְרוּ:

יא. נִשְׁחֲטָה וְנִמְצֵאת טְרֵפָה הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצָא אֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ הַפְּנִימִיִּין חָסֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ טְרֵפָה כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת בְּכֻלְיָא אַחַת אוֹ שֶׁנִּטַּל הַטְּחוֹל הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַמִּזְבֵּחַ וְתִשָּׂרֵף. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא בַּעֲלַת מוּם שֶׁאֵין חִסָּרוֹן שֶׁבִּפְנִים מוּם אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר כְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח,יט) (במדבר כח,לא) (במדבר כט-ח) ״תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם״. וְכָל הַיָּתֵר כְּחָסֵר לְפִיכָךְ אִם נִמְצָא שָׁם שָׁלֹשׁ כֻּלְיוֹת אוֹ שְׁנֵי טְחוֹלִים פְּסוּלָה:

יב. אֵי זוֹ הִיא סַנְוִירִין קְבוּעִים כָּל שֶׁשָּׁהָה שְׁמוֹנִים יוֹם וְלֹא רָאָה. וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים מֵעֵת שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ וּבְיוֹם אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים וּבְיוֹם שְׁמוֹנִים. אִם רָאָה מוֹנִים לוֹ שְׁמוֹנִים מֵעֵת שֶׁפָּסְקָה הָרְאִיָּה:

יג. וּבַמֶּה יִוָּדַע שֶׁהַמַּיִם קְבוּעִין. כְּשֶׁאָכְלָה עֲשָׂבִים לַחִים מֵרֹאשׁ אֲדָר עַד חֲצִי נִיסָן וְאָכְלָה אַחֲרֵי כֵן עֲשָׂבִים יְבֵשִׁים אֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי וְלֹא נִתְרַפְּאָה הֲרֵי אֵלּוּ מַיִם קְבוּעִים:

יד. וְכַמָּה תֹּאכַל מֵעֲשָׂבִים אֵלּוּ הַלַּחִים בַּזְּמַן הַלַּח וְהַיְבֵשִׁים בַּזְּמַן הַיָּבֵשׁ. כִּגְרוֹגֶרֶת אוֹ יוֹתֵר קֹדֶם סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל יָמִים בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אֵלּוּ. וְצָרִיךְ שֶׁתֹּאכַל אוֹתָן בְּכָל יוֹם אַחַר שְׁתִיָּה. וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת בַּשָּׂדֶה בְּעֵת אֲכִילָה. וְלֹא תִּהְיֶה לְבַדָּהּ אֶלָּא הִיא וּבְהֵמָה אַחֶרֶת לְצַוֵּות עִמָּהּ. אִם נַעֲשָׂה לָהּ כָּל אֵלּוּ וְלֹא נִתְרַפֵּאת הֲרֵי אֵלּוּ קְבוּעִין וַדַּאי. וְאִם חָסֵר אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ הֲרֵי זֶה סָפֵק וְאֵינָהּ קְרֵבָה וְלֹא נִפְדֵּית:

טו. כֵּיצַד. אָכְלָה הַלַּח כְּמִשְׁפָּטוֹ בַּאֲדָר כֻּלּוֹ וַחֲצִי נִיסָן וְאָכְלָה אַחֲרָיו הַיָּבֵשׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ בַּחֲצִי נִיסָן וְאִיָּר שֶׁנִּמְצָא שֶׁאָכְלָה בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַל הַסֵּדֶר. אוֹ שֶׁאָכְלָה כִּגְרוֹגֶרֶת אַחַר אֲכִילָה אוֹ קֹדֶם שְׁתִיָּה אוֹ שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה אוֹ שֶׁהָיְתָה לְבַדָּהּ אוֹ שֶׁהָיְתָה בַּגִּנָּה הַסְּמוּכָה לָעִיר וְלֹא נִתְרַפֵּאת מִכָּל אֵלּוּ סָפֵק קְבוּעִין אוֹ עוֹבְרִים. לְפִיכָךְ אִם הֵטִיל בָּהּ מוּם אַחֵר אֵינוֹ לוֹקֶה. אֲכָלָהּ כְּמִשְׁפָּטָהּ בִּזְמַנֵּי הָאֲכִילָה וְלֹא נִתְרַפְּאָה הֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ:

טז. יֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק אִם לְמַפְרֵעַ הִיא בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ מֵעֵת שֶׁבָּאוּ לָהּ הַמּוּמִים אוֹ מֵעֵת שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ. לְפִיכָךְ הַפּוֹדֶה אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ וְנֶהֱנֶה בְּאוֹתוֹ הַפִּדְיוֹן אַחַר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ הֲרֵי זֶה סָפֵק מוֹעֵל וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן מְעִילָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ:

א. אֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בָּעוֹף וְכֵן אֶחָד הַזָּכָר וְאֶחָד הַנְּקֵבָה בָּעוֹף שֶׁלֹּא נֶאֱמַר (ויקרא כב,יט) ״תָמִים זָכָר״ אֶלָּא בִּבְהֵמָה בִּלְבַד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמוּמִין קְטַנִּים. אֲבָל עוֹף שֶׁיָּבַשׁ גַּפּוֹ אוֹ נִסְמֵית עֵינוֹ אוֹ נִקְטְעָה רַגְלוֹ אָסוּר לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר כְּלָל. וְכֵן אִם נוֹלַד בּוֹ אַחַת מִן הַטְּרֵפוֹת שֶׁאוֹסְרִין אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה הֲרֵי זֶה נִפְסָל לְקָרְבָּן:

ב. תּוֹרִים קְטַנִּים פְּסוּלִין וּבְנֵי יוֹנָה גְּדוֹלִים פְּסוּלִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א,יד) ״מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה״. תְּחִלַּת הַצִּהוּב בָּזֶה וּבָזֶה פָּסוּל. וְעַד מָתַי יִהְיוּ בְּנֵי יוֹנָה כְּשֵׁרִים כָּל זְמַן שֶׁעוֹקֵר כָּנָף וּמִתְמַלֵּא מְקוֹם עִקָּרוֹ דָּם. וְהַתּוֹרִים כְּשֵׁרִים מִשֶּׁיִּזְהֲבוּ:

ג. הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מֵהֶן הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין לַמִּזְבֵּחַ מִדֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְפִי שֶׁהֵן סָפֵק זָכָר סָפֵק נְקֵבָה הֲרֵי הֵן כְּמִין אַחֵר. וּבַקָּרְבָּנוֹת נֶאֱמַר (ויקרא א,ג) (ויקרא א,י) (ויקרא ד-כג) ״זָכָר תָּמִים״ וּ(ויקרא ד-לב) ״נְקֵבָה תְּמִימָה״ עַד שֶׁיִּהְיֶה זָכָר וַדַּאי אוֹ נְקֵבָה וַדָּאִית. לְפִיכָךְ אַף הָעוֹף שֶׁהוּא טֻמְטוּם אוֹ אַנְדְּרוֹגִינוּס פָּסוּל לַמִּזְבֵּחַ:

ד. וְכֵן הַכִּלְאַיִם וְיוֹצֵא דֹּפֶן וּמְחֻסַּר זְמַן פְּסוּלִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם מוּם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב,כז) ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז״ עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל מִין וּמִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ לֹא שֶׁיִּהְיֶה מְעֹרָב מִכֶּבֶשׂ וְעֵז. (ויקרא כב,כז) ״כִּי יִוָּלֵד״ פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן. (ויקרא כב,כז) ״וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים״ פְּרָט לִמְחֻסַּר זְמַן. (ויקרא כב,כז) ״תַּחַת אִמּוֹ״ פְּרָט לְיָתוֹם שֶׁנּוֹלַד אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה אִמּוֹ:

ה. הַנִּדְמֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כִּלְאַיִם הֲרֵי הוּא פָּסוּל לַמִּזְבֵּחַ. כֵּיצַד. רָחֵל שֶׁיָּלְדָה כְּמִין עֵז וְעֵז שֶׁיָּלְדָה כְּמִין כֶּבֶשׂ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין הוֹאִיל וְהוּא דּוֹמֶה לְמִין אַחֵר פָּסוּל כְּבַעַל מוּם קָבוּעַ שֶׁאֵין לְךָ מוּם קָבוּעַ גָּדוֹל מִן הַשִּׁנּוּי:

ו. וְכֵן הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמֻּקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהַנֶּעֱבָד אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב,כה) ״כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם״ כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה פָּסוּל. וּבַעֲבֵרָה הוּא אוֹמֵר (בראשית ו,יב) ״כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר״. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב (שמות לב,ז) (דברים ט-יב) ״כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״. וְכֵן בְּהֵמָה וְעוֹף שֶׁהָרְגוּ אֶת הָאָדָם הֲרֵי הֵן כְּרוֹבֵעַ אוֹ נִרְבָּע וּפְסוּלִין לַמִּזְבֵּחַ:

ז. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל הַפְּסוּלִין הָאֵלּוּ רְאוּיִין לַמִּזְבֵּחַ לְקָרְבָּן אִם עָבַר וְהִקְרִיבָן אֵינוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה לְפִי שֶׁלֹּא נִתְפָּרְשָׁה אַזְהָרָתָן. (דברים כג,יט) ״אֲבָל אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר״ כֶּלֶב אֲסוּרִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהַמַּקְרִיב אֶחָד מֵהֶן אוֹ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד לוֹקֶה אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג,יט) ״לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב״. וּמִפְּנֵי מָה לוֹקֶה אַחַת עַל שְׁנֵיהֶן מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּלָאו אֶחָד:

ח. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב,כז) ״וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״. וְכָל שִׁבְעַת הַיָּמִים נִקְרָא מְחֻסַּר זְמַן. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּחֻסַּר זְמַן פָּסוּל אִם עָבַר וְהִקְרִיבוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה וְלֹא נִרְצָה הַקָּרְבָּן:

ט. תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁהֵן כִּמְחֻסַּר זְמַן בִּבְהֵמָה וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן הַכּל כְּבַעַל מוּם וְהַמַּקְרִיבָן אֵינוֹ לוֹקֶה אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּרְבָּן פָּסוּל וְלֹא נִרְצָה:

י. הַמַּקְדִּישׁ טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס וּטְרֵפָה וְכִלְאַיִם וְיוֹצֵא דֹּפֶן לַמִּזְבֵּחַ הֲרֵי זֶה כְּמַקְדִּישׁ עֵצִים וַאֲבָנִים. לְפִי שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עַל גּוּפָן וַהֲרֵי הֵן חֻלִּין לְכָל דָּבָר. וְיִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶם כָּל קָרְבָּן שֶׁיִּרְצֶה. וְאֵינָן כְּבַעַל מוּם שֶׁבַּעַל מוּם יֵשׁ בְּמִינוֹ קָרְבָּן. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע וּמֻקְצֶה וְנֶעֱבָד וְאֶתְנָן וּמְחִיר הֲרֵי זֶה כְּמַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם עוֹבֵר. וְיִרְעוּ עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם קָבוּעַ וְיִפָּדוּ עָלָיו. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ מְחֻסַּר זְמַן הֲרֵי זֶה כְּמַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם עוֹבֵר וְאֵינוֹ לוֹקֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

כל קרבן שירצה. א״א מדקאמר ויביא בדמיהן כל קרבן שירצה ולא אמר ויעשה מהן כל מה שירצה אלמא בשאמר הרי אלו למזבח מיירי ולא בשאמר הרי אלו קרבן דאילו אמר הכי לא קדישי כלל וא״כ בעל מום נמי כי האי גונא הוי דתנן בתמורה אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי אלו עולה לא אמר כלום הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהן עולות:

יא. נִמְצְאוּ כָּל הָאִסּוּרִין לַמִּזְבֵּחַ הֲרֵי הֵן י״ד וְאֵלּוּ הֵן. בַּעַל מוּם. וְשֶׁאֵינוֹ מִן הַמֻּבְחָר. וּמְחֻסַּר אֵיבָר מִבִּפְנִים. וּטְרֵפָה. וְכִלְאַיִם. וְיוֹצֵא דֹּפֶן. וְרוֹבֵעַ. וְנִרְבָּע. וְשֶׁהֵמִית הָאָדָם. הַנֶּעֱבָד. הַמֻּקְצֶה. הָאֶתְנָן. הַמְּחִיר. מְחֻסַּר זְמַן:

ונרבע. א״א מאי טעמא לא תני יתום שנולד אחר שנשחטה אמו:

יב. כָּל הָאֲסוּרִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן אֲפִלּוּ נִתְעָרֵב אֶחָד בְּרִבּוֹא נִפְסַד הַכּל וְנִפְסַל לַמִּזְבֵּחַ. וְכֻלָּן וַלְדוֹתֵיהֶן מֻתָּרִין לַמִּזְבֵּחַ חוּץ מִוְּלַד נִרְבַּעַת וְנֶעֱבֶדֶת וּמֻקְצֵית וְשֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם שֶׁוְּלָדָן אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹתָן:

יג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהּ עֲבֵרָה אוֹ שֶׁהֵמִיתָה כְּשֶׁהָיְתָה מְעֵבֶּרֶת שֶׁהֲרֵי הַוָּלָד מָצוּי עִמָּהּ בְּעֵת שֶׁנִּפְסְלָה וְהָיָה כְּאֵיבָר מֵאֵיבָרֶיהָ. אֲבָל אִם נִתְעַבְּרָה אַחַר שֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהּ עֲבֵרָה אוֹ אַחַר שֶׁהֵמִיתָה הֲרֵי וְלָדָהּ כָּשֵׁר לַמִּזְבֵּחַ אֲפִלּוּ נִרְבְּעָה כְּשֶׁהִיא מֻקְדֶּשֶׁת וְאַחַר כָּךְ נִתְעַבְּרָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נִרְבְּעָה וְהִיא חֻלִּין וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ וְנִתְעַבְּרָה שֶׁוְּלָדָהּ מֻתָּר. וְכֵן אֶפְרוֹחַ בֵּיצַת טְרֵפָה מֻתָּר לַמִּזְבֵּחַ:

יד. הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַקָּמָה חִטֶּיהָ מֻתָּרִין לִמְנָחוֹת שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנּוּ וְנִדְמוּ לִוְלָדוֹת שֶׁל אִסּוּר מִזְבֵּחַ שֶׁהֵן מֻתָּרִין. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁפִּטְּמָהּ בְּכַרְשִׁינֵי עֲבוֹדָה זָרָה מֻתֶּרֶת לַמִּזְבֵּחַ שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנּוּ:

טו. לוֹקְחִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת מִן הָעַכּוּ״ם וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם לֹא מִשּׁוּם רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע וְלֹא מִשּׁוּם מֻקְצֶה וְנֶעֱבָד. עַד שֶׁיִּוָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה נִפְסָל. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמואל א טו,טו) ״מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר לְמַעַן זְבֹחַ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״:

א. אֶחָד הַבְּהֵמָה וְאֶחָד הָעוֹף שֶׁנִּרְבְּעָה אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם אוֹ הֻקְצָה אוֹ נֶעֱבַד הַכּל פָּסוּל לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:

ב. הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם אִם הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים הֲרֵי הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף נִסְקָלִין וּבְשָׂרָן אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּאֵלּוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין לְגָבוֹהַּ. וּבַמֶּה אָמְרוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ כְּשֶׁהָיוּ מֻתָּרִין לְהֶדְיוֹט. כְּגוֹן שֶׁהָיָה שָׁם עֵד אֶחָד בִּלְבַד וְהַבְּעָלִים שׁוֹתְקִין אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֵד כְּלָל. הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד וְהַבְּעָלִים מַכְחִישִׁין אוֹתוֹ הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין אַף לַמִּזְבֵּחַ:

ג. בְּהֵמָה שֶׁשָּׂחֲקוּ בָּהּ וְהִגִּיחוּהָ עַד שֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה לַמִּזְבֵּחַ מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַּאֲנוּסָה. אֵין הַבְּהֵמָה נִפְסֶלֶת מִשּׁוּם רוֹבֵעַ אוֹ נִרְבָּע עַד שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם שֶׁרְבָעָהּ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין עַכּוּ״ם [בֵּין] עֶבֶד הוֹאִיל וּרְבָעָהּ אָדָם נִפְסְלָה. וְאִם הָאָדָם הוּא שֶׁנִּרְבַּע מִן הַבְּהֵמָה אֵינָהּ נִפְסֶלֶת עַד שֶׁתִּהְיֶה הָאִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אוֹ יְהֵא הָאִישׁ הַנִּרְבָּע בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד:

או יהיה האיש הנרבע בן ט׳ שנים ויום אחד. א״א זה המחבר דימה איסור מזבח לאיסור סקילה ואולי אין מדמין כן שהרי נרבע על פי הבעלים או על פי עד אחד שאינו במיתה ופסול למזבח הואיל ונעבדה בו עבירה מפני שהוא מאוס ואם הבהמה נרבעה ודאי בעינן שיהא הרובע בן ט׳ שנים ויום אחד לפי שאין לה הנאה ממנו והיא אנוסה ומתני׳ היא במסכת נדה. אבל כשהבהמה רובעת שנהנית מן העבירה נפסלת מכ״מ:

ד. מֵאֵימָתַי תִּפָּסֵל הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף מִשּׁוּם מֻקְצֶה מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ בָּהֶן הַכְּמָרִים מַעֲשֶׂה. כְּגוֹן שֶׁיִּגְזְזוּ אוֹתָהּ אוֹ יַעַבְדוּ בָּהּ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל בִּדְבָרִים אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֻקְצֶה שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ לַעֲבוֹדָה זָרָה:

משום מוקצה. א״א יש בספרים שלנו נוסחא אחרינא אין מוקצה אסור אלא עד שעה שיגוזו או שיעבדו בו כלום דמשעה שיגוזו אותו כבר בטלה הקצאתו וחללוהו ולעולם בהקצאתו לא בעינן מעשה הואיל והקצה את גופו להיות ע״ז:

ה. הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע בֵּין שֶׁהָיְתָה הַבְּהֵמָה שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁהָיְתָה שֶׁל חֲבֵרוֹ בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה בֵּין לִפְנֵי הֶקְדֵּשָׁהּ בֵּין לְאַחַר הֶקְדֵּשָׁהּ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל הַמֻּקְצֶה אִם הִיא שֶׁלּוֹ וְהֻקְצָה קֹדֶם שֶׁיַּקְדִּישׁ נִפְסַל. הִקְצָה שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁהִקְצָה שֶׁלּוֹ אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר. שֶׁאֵין אָדָם מַקְצֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:

ו. הַנֶּעֱבָד בֵּין שֶׁעָבַד שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁל חֲבֵרוֹ בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה בֵּין לִפְנֵי הֶקְדֵּשׁ בֵּין לְאַחַר הֶקְדֵּשׁ הֲרֵי זֶה אָסוּר. וְיִרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם קָבוּעַ וְיִפָּדֶה בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַנֶּעֱבָד הוּא וְכָל מַה שֶּׁעָלָיו אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. שֶׁכָּל צִפּוּי נֶעֱבָד אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. אֲבָל הַמֻּקְצֶה הוּא אָסוּר וּמַה שֶּׁעָלָיו מֻתָּר לַמִּזְבֵּחַ:

בין שעבד שלו בין שעבד של חבירו. א״א במס׳ ע״ז אוקמוה של חבירו בשעשה בה מעשה:

ז. הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְהָר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה הֲרֵי אֲבָנָיו אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. וְכֵן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ בְּאַרְצוֹ הֲרֵי מֵימָיו פְּסוּלִין לְנַסֵּךְ. אֲשֵׁרָה שֶׁבָּטְלָה אֵין מְבִיאִין מִמֶּנָּה גְּזָרִים לַמַּעֲרָכָה. וְכֵן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֵמָה כְּשֵׁם שֶׁנִּפְסְלָה לַמִּזְבֵּחַ כָּךְ צֶמֶר שֶׁלָּהּ פָּסוּל לְבִגְדֵי כְּהֻנָּה. וְקַרְנֶיהָ פְּסוּלִין לַחֲצוֹצְרוֹת וְשׁוֹקֶיהָ לַחֲלִילִין וּבְנֵי מֵעֶיהָ לְנִימִין הַכּל פָּסוּל:

ח. כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׁם לַעֲבוֹדָה זָרָה לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה. (ח). אֵי זֶהוּ (דברים כג,יט) ״אֶתְנָן״ הָאוֹמֵר לְזוֹנָה הֵא לִיךְ דָּבָר זֶה בִּשְׂכָרֵךְ. אֶחָד זוֹנָה כּוּתִית אוֹ שִׁפְחָה אוֹ יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו אוֹ מֵחַיָּבֵי לָאוִין. אֲבָל הַפְּנוּיָה אֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן אֶתְנָנָהּ מֻתָּר. וְכֵן אִשְׁתּוֹ נִדָּה אֶתְנָנָהּ מֻתָּר אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֶרְוָה:

ט. נָשָׂא אַחַת מֵחַיָּבֵי לָאוִין כָּל שֶׁיִּתֵּן לָהּ מֵחֲמַת בְּעִילָה הֲרֵי זֶה אֶתְנָן וְאָסוּר. וְהַזָּכוּר אֶתְנָנוֹ אָסוּר. נָתְנָה הָאִשָּׁה אֶתְנָן לַבּוֹעֵל הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֶתְנָן:

י. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הֵא לְךָ דָּבָר זֶה וְתָלִין שִׁפְחָתְךָ אֵצֶל עַבְדִּי הָעִבְרִי הֲרֵי זֶה אֶתְנָן. וְהוּא שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְהוּא הַדִּין בְּאוֹמֵר לְזוֹנָה הֵא לִיךְ דָּבָר זֶה וְהִבָּעֲלִי לִפְלוֹנִי הַיִּשְׂרְאֵלִי הֲרֵי זֶה אֶתְנָן:

יא. פָּסַק עִם הַזּוֹנָה לִתֵּן לָהּ טָלֶה אֶחָד וְנָתַן לָהּ הַרְבֵּה אֲפִלּוּ נָתַן אֶלֶף כֻּלָּן אֶתְנָן וַאֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. נָתַן לָהּ אֶתְנָנָהּ וְלֹא בָּא עָלֶיהָ אֶלָּא אָמַר לָהּ יְהִי אֶצְלֵךְ עַד שֶׁאָבוֹא עָלַיִךְ כְּשֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ יֵאָסֵר. קָדְמָה וְהִקְרִיבַתּוּ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ כָּשֵׁר [וְאִם הָיְתָה חַיֶּבֶת קָרְבָּן יָצְאָה יְדֵי חוֹבָתָהּ]. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר לָהּ בְּעֵת שֶׁנָּתַן אֵימָתַי שֶׁתֵּרָצִי לִי קְנִי אוֹתוֹ מֵעַכְשָׁו. אֲבָל אִם לֹא אָמַר לָהּ כֵּן אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַקְרִיב דָּבָר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ:

יב. קָדְמָה וְהִקְדִּישַׁתּוּ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הוּא אֶתְנָן הוֹאִיל וּבָא עָלֶיהָ קֹדֶם שֶׁתַּקְרִיבֶנּוּ. אוֹ אֵינוֹ אֶתְנָן שֶׁהֲרֵי הִקְדִּישַׁתּוּ קֹדֶם בִּיאָה. לְפִיכָךְ לֹא יִקָּרֵב וְאִם קָרַב נִרְצָה:

יג. בָּא עָלֶיהָ וְלֹא נָתַן לָהּ וּלְאַחַר זְמַן נָתַן לָהּ אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים הֲרֵי זֶה אֶתְנָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכוּתִית שֶׁאָמַר לָהּ הִבָּעֲלִי לִי בְּטָלֶה זֶה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מְשִׁיכָה. אוֹ בְּיִשְׂרְאֵלִית שֶׁהָיָה הַטָּלֶה בַּחֲצֵרָהּ וְאָמַר לָהּ אִם לֹא אֶתֵּן לָךְ מָעוֹת בְּיוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הוּא שֶׁלָּךְ. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ הִבָּעֲלִי לִי בְּטָלֶה סְתָם וּבָא עָלֶיהָ וּלְאַחַר זְמַן שָׁלַח לָהּ טָלֶה הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֶתְנָן:

יד. אֵין אָסוּר מִשּׁוּם אֶתְנָן וּמְחִיר אֶלָּא גּוּפָן. לְפִיכָךְ אֵינוֹ חָל אֶלָּא עַל דָּבָר הָרָאוּי לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. כְּגוֹן בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְתוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה וְיַיִן וְשֶׁמֶן וְסלֶת. נָתַן לָהּ מָעוֹת וְלָקְחָה בָּהֶן קָרְבָּן הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר:

טו. נָתַן לָהּ חִטִּים וַעֲשָׂאָתָן סלֶת. זֵיתִים וַעֲשָׂאָתָן שֶׁמֶן. עֲנָבִים וַעֲשָׂאָתָן יַיִן. הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּנּוּ. נָתַן לָהּ בֶּהֱמַת קָדָשִׁים בְּאֶתְנָנָהּ לֹא נֶאֶסְרָה לַמִּזְבֵּחַ. וַאֲפִלּוּ מָנָה אוֹתָהּ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ בְּאֶתְנָנָהּ לֹא נִפְסְלוּ הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁכְּבָר זָכָה בָּהֶן גָּבוֹהַּ מִשָּׁעָה שֶׁהִקְדִּישָׁן. וְכֵן אִם נָתַן לָהּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ לֹא פְּסָלוֹ שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם נָתַן לָהּ עוֹפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻקְדָּשִׁין אֶתְנָן חָל עֲלֵיהֶם וַאֲסוּרִים וּמִדִּבְרֵי קַבָּלָה הוּא דָּבָר זֶה:

אע״פ שהן מוקדשים. א״א לא כן אנו מקובלין שהעופות אם מוקדשין הן הרי אמרו פרט לנדור אלא בעופות של חולין היא שנויה והא קמ״ל אע״פ שאין המום פוסל כאן אתנן ומחיר חל עליהן כדאיתא במתני׳ דתמורה:

טז. אֵי זֶה הוּא (דברים כג,יט) ״מְחִיר כֶּלֶב״. זֶה הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הֵא לְךָ טָלֶה זֶה תַּחַת כֶּלֶב זֶה. וְכֵן אִם הֶחְלִיף כֶּלֶב בְּכַמָּה בְּהֵמוֹת אוֹ עוֹפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כֻּלָּן אֲסוּרוֹת לַמִּזְבֵּחַ:

יז. שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ. זֶה לָקַח עֲשָׂרָה טְלָאִים וְזֶה לָקַח תִּשְׁעָה וְכֶלֶב אֶחָד. שֶׁעִם הַכֶּלֶב מֻתָּרִין. אֲבָל הָעֲשָׂרָה שֶׁכְּנֶגְדוֹ אִם יֵשׁ אֶחָד מֵהֶם דָּמָיו כִּדְמֵי הַכֶּלֶב אוֹ יָתֵר עַל דְּמֵי הַכֶּלֶב מוֹצִיאוֹ מִן הָעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד הַכֶּלֶב וְיִהְיֶה מְחִירוֹ וּשְׁאֵרָן מֻתָּרִים. וְאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן דָּמָיו פְּחוּתִין מִדְּמֵי הַכֶּלֶב הֲרֵי הָעֲשָׂרָה כֻּלָּן אֲסוּרִים:

יח. נִשְׁתַּנָּה הַמְּחִיר כְּגוֹן שֶׁהֶחְלִיף כֶּלֶב בְּחִטִּים וְנַעֲשׂוּ סלֶת הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה מֻתָּרִין. (דברים כג,יט) ״אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב״ מֻתָּרִין לְבֶדֶק הַבַּיִת שֶׁהֲרֵי הֵן מִשְׁתַּנִּין. אֲבָל גּוּפָן שֶׁל אֶתְנָן לֹא יֵעָשֶׂה רִקּוּעִין לַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג,יט) ״לְכָל נֶדֶר״ לְהָבִיא אֶת הָרִקּוּעִים: