Daily Rambam

א. רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם אוֹ הֲרֵי אַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיָתִי נֶאֱסַר עַל שִׁמְעוֹן שֶׁיֵּהָנֶה בִּרְאוּבֵן. וְאִם עָבַר וְנֶהֱנָה אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר שִׁמְעוֹן כְּלוּם. וּמֻתָּר לִרְאוּבֵן לֵהָנוֹת בְּשִׁמְעוֹן שֶׁהֲרֵי לֹא אָסַר עַצְמוֹ בַּהֲנָיָתוֹ:

ב. אָמַר לְשִׁמְעוֹן הֲרֵי אַתָּה עָלַי חֵרֶם אוֹ הֲרֵינִי אָסוּר בַּהֲנָיָתְךָ הֲרֵי נֶאֱסַר רְאוּבֵן מִלֵּהָנוֹת בְּשִׁמְעוֹן וְאִם נֶהֱנָה לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי חִלֵּל דְּבָרוֹ וְשִׁמְעוֹן מֻתָּר בַּהֲנָיַת רְאוּבֵן. אָמַר לוֹ הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם וְאַתָּה עָלַי אוֹ הֲרֵינִי אָסוּר בַּהֲנָיָתְךָ וְאַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיָתִי שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין זֶה בָּזֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ג. רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן הֲרֵי פֵּרוֹת פְּלוֹנִי אֲסוּרִין עָלֶיךָ. אוֹ הֲרֵי אַתָּה אָסוּר בַּהֲנָיַת פְּלוֹנִי אֵין זֶה כְּלוּם. שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר חֲבֵרוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן עָנָה שִׁמְעוֹן אָמֵן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ד. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ כִּכָּרִי זוֹ אֲסוּרָה עָלֶיךָ אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו. מֵת וְנָפְלָה לוֹ בִּירֻשָּׁה אוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ אַחֵר בְּמַתָּנָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֶלָּא כִּכָּרִי וַהֲרֵי אֵינָהּ עַתָּה שֶׁלּוֹ:

ה. אָמַר לוֹ פֵּרוֹת אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלֶיךָ וְלֹא אָמַר לוֹ פֵּרוֹתַי. אַף עַל פִּי שֶׁמְּכָרָן אוֹ שֶׁמֵּת וְנָפְלוּ לְאַחֵר הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלָיו. שֶׁהָאוֹסֵר דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ עַל חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ הֲרֵי הוּא בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד. אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר נְכָסַי אוֹ בֵּיתִי אוֹ פֵּרוֹתַי וְכַיּוֹצֵא בִּלְשׁוֹנוֹת אֵלּוּ שֶׁהֲרֵי לֹא אֲסָרָן אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתוֹ:

ו. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ הֲרֵי אַתְּ אָסוּר בַּהֲנָיָתִי. אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ. אִם מֵת יִירָשֶׁנּוּ. שֶׁזֶּה כְּאוֹמֵר נְכָסַי עָלֶיךָ אֲסוּרִין. אָסַר עָלָיו הֲנָיָתוֹ וּפֵרֵשׁ בֵּין בְּחַיַּי בֵּין בְּמוֹתִי אִם מֵת לֹא יִירָשֶׁנּוּ. שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ נְכָסִים אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלֶיךָ:

ז. אָסַר בְּנוֹ בַּהֲנָיָתוֹ וְאָמַר אִם יִהְיֶה בֶּן בְּנִי זֶה תַּלְמִיד חָכָם יִקְנֶה בְּנִי זֶה נְכָסַי כְּדֵי לְהַקְנוֹתָן לִבְנוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְיִהְיֶה הַבֵּן אָסוּר בְּנִכְסֵי הָאָב וּבֶן הַבֵּן מֻתָּר בָּהֶן אִם יִהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה:

אסר בנו בהנייתו וכו׳ ובן הבן מותר בהן אם יהיה (הבן) ת״ח כמו שהתנה. א״א ומה צריך לתנאו והלא בלא תנאי אנו אומרים יתן לבניו או לאחיו ולא הוצרכו אלא לומר אם נאמר קנה על מנת להקנות קנה או לא או אם יוכל אדם למשכן אותו באותן נכסים או לא אבל אם יאסר בנו באותן נכסים לא הוצרכו לומר שאינו נאסר כלל:

ח. זֶה הַבֵּן הָאָסוּר בִּירֻשַּׁת אָבִיו אִם נָתַן יְרֻשַּׁת אָבִיו לְאֶחָיו אוֹ לְבָנָיו הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן אִם פְּרָעָם בְּחוֹבוֹ אוֹ בִּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ. וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָן שֶׁאֵלּוּ נִכְסֵי אָבִי שֶׁאֲסָרָן עָלַי. שֶׁהַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ חֲבֵרוֹ מֻתָּר לוֹ לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

ט. מִי שֶׁנֶּאֱסַר עָלָיו מִין מִמִּינֵי מַאֲכָל בֵּין בְּנֵדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה וְנִתְבַּשֵּׁל עִם מִינִים אֲחֵרִים אוֹ נִתְעָרֵב עִמָּהֶן הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּמִּינִים הַמֻּתָּרִים אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם הַמִּין הָאָסוּר. וְאִם נֶאֱסַר בְּפֵרוֹת אֵלּוּ וְנִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרִים אִם יֵשׁ בָּהֶן טַעַם דָּבָר הָאָסוּר אֲסוּרִין וְאִם לָאו מֻתָּרִין:

י. כֵּיצַד. נֶאֱסַר בְּבָשָׂר אוֹ בְּיַיִן הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל מָרָק וִירָקוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הַבָּשָׂר וְעִם הַיַּיִן אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם הַבָּשָׂר אוֹ טַעַם הַיַּיִן. וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בִּפְנֵי עַצְמוֹ אוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

יא. נֶאֱסַר בְּבָשָׂר זֶה אוֹ בְּיַיִן זֶה וְנִתְבַּשֵּׁל עִם הַיָּרָק. אִם יֵשׁ בַּיְרָקוֹת טַעַם בָּשָׂר אוֹ טַעַם הַיַּיִן אֲסוּרִין וְאִם לָאו מֻתָּרִין. שֶׁזֶּה הַבָּשָׂר וְזֶה הַיַּיִן נַעֲשָׂה כְּמוֹ בְּשַׂר נְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר בָּשָׂר זֶה אָסוּר עָלַי הֲרֵי זֶה אָסוּר בּוֹ וּבַמָּרָק שֶׁבּוֹ וּבַתַּבְלִין שֶׁבּוֹ:

יב. נִתְעָרֵב יַיִן זֶה שֶׁאֲסָרוֹ עַל עַצְמוֹ בְּיַיִן אַחֵר אֲפִלּוּ טִפָּה בְּחָבִית נֶאֱסַר הַכֹּל. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ נַעֲשָׂה כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל בְּמִינוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת:

יג. הָאוֹמֵר פֵּרוֹת הָאֵלּוּ קָרְבָּן עָלַי אוֹ קָרְבָּן הֵן לְפִי. אוֹ קָרְבָּן הֵן עַל פִּי. הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן:

יד. נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אוֹתָם אוֹ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אוֹתָם. אִם הָיָה דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה כְּשֶׁיִּזָּרַע כְּגוֹן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. וְאִם הָיָה הַדָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה בָּאָרֶץ כְּשֶׁיִּזָּרַע כְּגוֹן בְּצָלִים וְשׁוּמִין אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן סָפֵק. לְפִיכָךְ אִם שָׁתָה מֵהֶן אֵינוֹ לוֹקֶה:

טו. וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי קָרְבָּן אוֹ קָרְבָּן הֵן לְפִי אוֹ קָרְבָּן הֵן עַל פִּי. אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אִם הָיוּ פֵּרוֹת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן. וְאִם הָיָה דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין. וְלָמָּה לֹא יִבָּטֵל הָעִקָּר הָאָסוּר בַּגִּדּוּלִין שֶׁרַבּוּ עָלָיו. שֶׁהֲרֵי הֵן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל בְּרֹב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

טז. הָאוֹסֵר פֵּרוֹתָיו עַל חֲבֵרוֹ בֵּין בְּנֵדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה הֲרֵי גִּדּוּלֵיהֶן וְחִלּוּפֵיהֶן סָפֵק. לְפִיכָךְ חֲבֵרוֹ אָסוּר בְּגִדּוּלֵי פֵּרוֹת אֵלּוּ וּבְחִלּוּפֵיהֶן. וְאִם עָבַר וְנֶהֱנָה נֶהֱנָה:

האוסר פירותיו על חבירו וכו׳. א״א לפי הגמ׳ הגידולין אינן ספק אלא ודאי אסורין הילכך אם קידש בגדולי איסור צריך לחזור ולקדש. מיהו קשיא להו כל היכא דאמרינן אסור בגדוליהן אפילו בדבר שזרעו כלה אמאי הא קי״ל זה וזה גורם מותר ואם נטע אגוז של ערלה מותר בפירותיה: