Daily Rambam

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִפְדּוֹת כָּל אדָם מִיִּשְׂרָאֵל פֶּטֶר חֲמוֹר בְּשֶׂה. וְאִם לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה לְעָרְפוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד כ) ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ״. וּשְׁתֵּי מִצְוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגוֹת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וּמִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה:

ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לעורפו. א״א בחיי ראשי אין זה מן הפלפול ולא מן הדעת המיושבת שיחשוב זה במצות עשה אע״פ שאמרו מצות פדייה קודמת למצות עריפה לא שתחשב מצוה אבל היא עבירה ומזיק נקרא ומפסיד ממונו של כהן ומפני שאמר מצות פדייה אמר מצות עריפה:

ב. הַשֶּׂה שֶׁפּוֹדִין בּוֹ נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח טו) ״כָּל פֶּטֶר רֶחֶם״ וְגוֹ׳:

ג. (במדבר יח טו) ״וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה״ בְּהֵמָה טְמֵאָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא הַחֲמוֹר בִּלְבַד:

ד. פֶּטֶר חֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָאָה עַד שֶׁיִּפָּדֶה. וְאִם מְכָרוֹ קֹדֶם פִּדְיוֹן דָּמָיו אֲסוּרִים. וְאִם מֵת קֹדֶם פִּדְיוֹן אוֹ שֶׁעֲרָפוֹ יִקָּבֵר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה אַף לְאַחַר עֲרִיפָה הוֹאִיל וְלֹא נִפְדָּה. לְפִיכָךְ אִם לֹא פָּדָהוּ וְנָתַן פֶּטֶר הַחֲמוֹר בְּעַצְמוֹ לַכֹּהֵן. אָסוּר לַכֹּהֵן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַד שֶׁיִּפְדֵּהוּ בְּשֶׂה. וְיִקַּח הַשֶּׂה לְעַצְמוֹ אוֹ יַעַרְפֶנּוּ וְיִקָּבֵר. וְהַכֹּהֲנִים חֲשׁוּדִים עַל דָּבָר זֶה לְפִיכָךְ אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִתֵּן פֶּטֶר חֲמוֹר לַכֹּהֵן אֶלָּא אִם כֵּן פָּדָהוּ הַכֹּהֵן בְּפָנָיו:

פטר חמור אסור בהנאה וכו׳. א״א אם דמיו אסורין למה לא יתנם לכהן ויהנה בהן שהרי פודין פטר חמור בשוויו וכי מאיסורי הנאה שתופסין את דמיהן הוא זה:

ה. הִפְרִישׁ פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּמֵת הַשֶּׂה קֹדֶם שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לַכֹּהֵן אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. וְיִתֵּן הַנְּבֵלָה לַכֹּהֵן לֵהָנוֹת בָּהּ. מֵת פֶּטֶר הַחֲמוֹר אַחַר שֶׁפָּדָהוּ. יִתֵּן הַטָּלֶה לַכֹּהֵן וּמֻתָּר בְּהֲנָיָתוֹ שֶׁכְּבָר נִפְדָּה:

ו. מֵאֵימָתַי חַיָּב לִפְדּוֹתוֹ מִשֶּׁיִּוָּלֵד וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמֵאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם רָצָה לְעָרְפוֹ עוֹרְפוֹ. אִם רָצָה לִפְדּוֹתוֹ פּוֹדֶה וְאֵין כָּאן אֶלָּא מִצְוַת עִכּוּב בִּלְבַד:

ז. לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ עוֹרְפוֹ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרָיו שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג יג) (שמות לד כ) ״וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ״. וְאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ לֹא בְּמַקֵּל וְלֹא בְּקָנֶה וְלֹא בְּקֹרְדוֹם וְלֹא בִּמְגֵרָה אֶלָּא בְּקוֹפִיץ. וְלֹא יַכְנִיסֶנּוּ לְחֶדֶר וְיִנְעל הַדֶּלֶת בְּפָנָיו עַד שֶׁיָּמוּת שֶׁנֶּאֱמַר וַעֲרַפְתּוֹ:

ח. אֵין פּוֹדִין לֹא בְּעֵגֶל וְלֹא בְּחַיָּה וְלֹא בְּשֶׂה שָׁחוּט וְלֹא בִּטְרֵפָה וְלֹא בְּכִלְאַיִם וְלֹא בִּכְוִי. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג יג) (שמות לד כ) ״תִּפְדֶּה בְּשֶׂה״ וְאֵין קָרוּי שֶׂה אֶלָּא כְּבָשִׂים וְעִזִּים חַיִּים בִּלְבַד:

ט. אֵין פּוֹדִין בְּשֶׂה הַדּוֹמֶה [לְמִין] לְאַחֵר. וְאִם פָּדָה פָּדוּי. וּפוֹדִין בְּבֶן פְּקוּעָה. אֲבָל לֹא בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶן (דברים יב טו) (דברים טו כב) ״כַּצְּבִי וְכָאַיָּל״. מָה צְבִי וְאַיָּל אֵין פּוֹדִין בּוֹ אַף פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין אֵין פּוֹדִין בָּהֶם:

י. פּוֹדִין בְּשֶׂה בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת בֵּין תְּמִימִים בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים בֵּין קְטַנִּים בֵּין גְּדוֹלִים:

יא. שֶׂה שֶׁלְּקָחוֹ מִדְּמֵי שְׁבִיעִית אֵין פּוֹדִין בּוֹ אֶת הַוַּדַּאי. אֲבָל פּוֹדִין בּוֹ אֶת הַסָּפֵק. אִם אֵין לוֹ שֶׂה לִפְדּוֹתוֹ פּוֹדֵהוּ בְּשָׁוְיוֹ וְנוֹתֵן דָּמָיו לַכֹּהֵן. לֹא אָמְרָה תּוֹרָה שֶׂה לְהַחְמִיר עָלָיו אֶלָּא לְהָקֵל עָלָיו. שֶׁאִם הָיָה לוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁשָּׁוֶה עֶשֶׂר סְלָעִים יֵשׁ לוֹ לִפְדּוֹתוֹ בְּשֶׂה שְׁוֵה דִּינָר. וְלֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מִן הַהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדֶּה בְּכֶסֶף בְּשָׁוְיוֹ:

יב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיוּ דְּמֵי פֶּטֶר חֲמוֹר מִשְּׁלֹשָׁה זוּזִים וּלְמַעְלָה. אֲבָל אִם הָיוּ דָּמָיו פָּחוֹת מִשְׁלֹשָׁה זוּזִים אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּשֶׂה אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה זוּזִים. וְעַיִן יָפָה לֹא יִפְחֹת מִסֶּלַע. וְעַיִן רָעָה בַּחֲצִי סֶלַע. וּבֵינוֹנִית בִּשְׁלֹשָׁה זוּזִים:

אבל אם היו דמיו וכו׳. א״א והשה עצמו צריך שישוה ג׳ זוזים בבא לימלך ואם פדה מעצמו אפילו בפטרוזא בת דנקא יצא:

יג. והַפּוֹדֶה פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁל חֲבֵרוֹ הֲרֵי זֶה פָּדוּי. וְהַחֲמוֹר לִבְעָלָיו:

יד. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִין מִפֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח טו) ״בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה״. כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְכוֹר אָדָם יֶשְׁנוֹ בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה. וְהַפָּטוּר מִבְּכוֹר אָדָם פָּטוּר מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה:

טו. הַלּוֹקֵחַ עֻבַּר חֲמוֹרוֹ שֶׁל עַכּוּ״ם אוֹ הַמּוֹכֵר עֻבַּר חֲמוֹרוֹ לְעַכּוּ״ם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה. וְאֵין קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַל דָּבָר זֶה. הָיָה הָעַכּוּ״ם שֻׁתָּף בָּאֵם אוֹ בַּבְּכוֹר אֲפִלּוּ לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא אֶחָד מֵאֶלֶף בּוֹ הֲרֵי זֶה פָּטוּר. הָיָה לוֹ בּוֹ אוֹ בְּאִמּוֹ אֵיבָר אֶחָד כְּגוֹן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אֲפִלּוּ אָזְנוֹ כָּל שֶׁאִלּוּ יֵחָתֵךְ יִהְיֶה בַּעַל מוּם הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה. וְאִם כְּשֶׁיֵּחָתֵךְ חֵלֶק הָעַכּוּ״ם לֹא יִהְיֶה בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ הֲרֵי זֶה חַיָּב. וְכֵן הַמְקַבֵּל חֲמוֹר מִן הָעַכּוּ״ם לִהְיוֹת מְטַפֵּל בָּהּ וְהַוָּלָד בֵּינֵיהֶם אוֹ עַכּוּ״ם שֶׁקִּבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל הַכּל פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ב) ״פֶּטֶר רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה״ עַד שֶׁיִּהְיֶה הַכּל בְּיִשְׂרָאֵל:

טז. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר יָלְדָה חֲמוֹרוֹ אוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר הֲרֵי זֶה חַיָּב לַעֲרֹף אוֹ לִפְדּוֹת. וְאִם פָּדָה בְּשֶׂה הַשֶּׂה שֶׁל גֵּר שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:

יז. עַכּוּ״ם שֶׁהִפְרִישׁ פֶּטֶר חֲמוֹר מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב וַהֲרֵי הוּא מֻתָּר בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה:

יח. פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר אוֹ חֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְּמִין סוּס פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד כ) ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״ וּפֶטֶר חֲמוֹר שְׁתֵּי פְּעָמִים עַד שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹלֵד חֲמוֹר וְהַנּוֹלָד חֲמוֹר. וְאִם יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנֵי חֲמוֹר חַיָּב בִּבְכוֹרָה:

יט. חֲמוֹרוֹ שֶׁלֹּא בִּכְּרָה וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים נוֹתֵן טָלֶה לַכֹּהֵן. יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה מַפְרִישׁ טָלֶה אֶחָד כְּדֵי לְהַפְקִיעַ קְדֻשָּׁה מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה. שֶׁמָּא הַזָּכָר נוֹלָד תְּחִלָּה. וְטָלֶה זֶה שֶׁהִפְרִישׁ לַבְּעָלִים וְאֵינוֹ לַכֹּהֵן שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:

כ. שְׁתֵּי חֲמוֹרָיו שֶׁלֹּא בִּכְּרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים נוֹתֵן שְׁנֵי טְלָאִים לַכֹּהֵן. זָכָר וּנְקֵבָה אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן:

כא. יָלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ טָלֶה לְעַצְמוֹ לְפִי שֶׁיֵּשׁ כָּאן סְפֵקוֹת הַרְבֵּה שֶׁמָּא הָאַחַת יָלְדָה זָכָר וְהַשְּׁנִיָּה יָלְדָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת. אוֹ שֶׁמָּא זוֹ יָלְדָה נְקֵבָה וְהָאַחֶרֶת זָכָר וְאַחֲרָיו נְקֵבָה אוֹ נְקֵבָה וְאַחֲרֶיהָ זָכָר. וְכֵן סְפֵקוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ בִּשְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת. אַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִּכְּרָה וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים וְנִתְעָרְבוּ נוֹתֵן טָלֶה אֶחָד לַכֹּהֵן. זָכָר וּנְקֵבָה מַפְרִישׁ טָלֶה אֶחָד לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:

ילדו שתי נקבות וכו׳ עד ואינו צריך להפריש טלה לעצמו. א״א יש כאן שיבושין והספיקות שמא הזכר יצא אחרי הנקבה:

כב. וְכֵן הַלּוֹקֵחַ חֲמוֹר מִן הָעַכּוּ״ם וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּכְּרָה אוֹ לֹא בִּכְּרָה וְיָלְדָה זָכָר פּוֹדֶה אוֹתוֹ בְּשֶׂה וְהוּא לַבְּעָלִים. מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק:

כג. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה טְלָאִים כָּל אֶחָד מֵהֶן הִפְרִישׁוֹ עַל סְפֵק פֶּטֶר חֲמוֹר הֲרֵי הֵן כְּחֻלִּין לְכָל דָּבָר וּמִתְעַשְּׂרִין כִּשְׁאָר הַבְּהֵמָה. וּמַפְרֵשׁ אֶחָד מֵהֶן מַעֲשֵׂר וְהַשְּׁאָר שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהָיוּ:

כד. יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה פִּטְרֵי חֲמוֹרִים וַדָּאִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁנָּפְלוּ לוֹ מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן וְאוֹתוֹ אֲבִי אִמּוֹ הַכֹּהֵן נָפְלוֹ לוֹ מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן עֲשָׂרָה שֵׂיִין וְהֵן שֶׁלּוֹ וְחַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר:

סְלִיקוּ לְהוּ הִלְכוֹת בִּכּוּרִים בְּסִיַעְתָּא דִּשְׁמַיָּא