Daily Rambam: 16 Tevet, 5774

א. כָּל הַנּוֹגֵעַ בְּיָדָיו בְּרִאשׁוֹן לְטֻמְאָה בֵּין שֶׁהָיָה אוֹתוֹ רִאשׁוֹן אָדָם אוֹ כְּלִי אוֹ אֹכֶל אוֹ מַשְׁקִין טְמֵאִין נִטְמְאוּ יָדָיו בִּלְבַד עַד הַפֶּרֶק. וְכֵן הַמַּכְנִיס יָדָיו לַאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה אוֹ שֶׁהִכְנִיס יָדָיו לְבַיִת מְנֻגָּע נִטְמְאוּ יָדָיו. וְטֻמְאַת הַיָּדָיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

[או כלי].

א״א כן הוא במשנת ידים ואם תאמר הרי אמרו בברכות ונטמייה כוס לידים ואמרו אין כלי מטמא אדם התם על ידי משקין נטמא תדע שהרי תוכו טהור ואם נטמא בשרץ כולו טמא ומטמא את הידים אע״פ שהוא תולדה:

ב. הַיָּדָיִם שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְעוֹלָם שֶׁאֵין טֻמְאָתָן אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם וּכְשֶׁגָּזְרוּ טֻמְאָה עֲלֵיהֶן גָּזְרוּ שֶׁיִּהְיוּ כְּשֵׁנִי לְטֻמְאָה. אֲפִלּוּ הִכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנֻגָּע אוֹ שֶׁנָּגַע בְּיָדָיו בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים עַד שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ מִמְּטַמְּאָיו הֲרֵי יָדָיו שְׁנִיּוֹת:

ג. הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר וְצָרִיד שֶׁל מְנָחוֹת הֲרֵי הֵן כְּרִאשׁוֹן לְטֻמְאָה וּמוֹנִין בָּהֶן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לְפִיכָךְ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדָיִם בִּכְבֵיצָה. וְאֵין הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מִצְטָרְפִין אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁעוּרָן שָׁוָה בִּכְבֵיצָה הוֹאִיל וְטֻמְאַת הַיָּדַיִם מִדִּבְרֵיהֶן. אֲבָל שְׁאָר הָאֳכָלִין מִצְטָרְפִין שֶׁאֵין אֳכָלִים טְמֵאִין מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם עַד שֶׁיִּהְיוּ כְּבֵיצָה:

הפיגול והנותר.

א״א כמה דבריו מבולבלין ומה ענין ערבוב צריד של מנחות עם פיגול ונותר שהם מטמאין מעצמן וצריד של מנחות אינו מטמא עד שיקבל טומאה ממקום אחר. ועוד דהא בעיא היא ולא איפשיטא ולקולא ועוד דגרסינן בזבחים פרק טבול יום כי היכי דמטמא אדם במגע מונין בו ראשון ושני אבל נבילת עוף טהור לר״מ אין מונין בו הילכך פיגול ונותר מונין בהן ראשון ושני ואולי הואיל ומטמאין את הידים מטמאין אדם במגע קרינא בהו:

ד. קוּלִית הַפִּגּוּל אוֹ הַנּוֹתָר אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְתוּמָה הַנּוֹגֵעַ בָּהּ בְּיָדָיו נִטְמְאוּ יָדָיו שֶׁהָעֲצָמוֹת שֶׁל קָדָשִׁים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ נוֹתָר אוֹ פִּגּוּל מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם הוֹאִיל וְנַעֲשׂוּ בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר:

ה. בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְחִצָּתוֹ הֲרֵי הוּא סָפֵק אִם מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם אוֹ לֹא. לְפִיכָךְ אֵינוֹ מְטַמֵּא שֶׁסְּפֵק טֻמְאַת הַיָּדַיִם טָהוֹר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְאִם בְּשַׂר פֶּסַח שֶׁיָּצָא חוּץ לַבַּיִת הוּא הֲרֵי הוּא טָהוֹר, בְּנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן:

ו. אֵין טֻמְאַת יָדַיִם בַּמִּקְדָּשׁ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגָּזְרוּ טֻמְאָה עַל הַיָּדַיִם לֹא גָּזְרוּ בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בָּאֳכָלִין טְמֵאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בֵּין שֶׁנָּגַע בַּמִּקְדָּשׁ בֵּין שֶׁנָּגַע חוּץ לַמִּקְדָּשׁ וְנָגַע בְּקָדָשִׁים בַּמִּקְדָּשׁ לֹא טִמְּאָן. וְאִם נָגַע חוּץ לַמִּקְדָּשׁ הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

ז. מִי שֶׁנִּטְמֵאת יָדוֹ אַחַת וְנָגְעָה בַּאֲחֶרֶת הָאַחֶרֶת טְהוֹרָה וְנוֹטֵל אֶת הַטְּמֵאָה וְדַיּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לִתְרוּמָה. אֲבָל לְקֹדֶשׁ אִם נִטְמֵאת יָדוֹ אַחַת וְנָגַע בַּשְּׁנִיָּה טִמְּאָהּ. וּשְׁתֵּיהֶן צְרִיכוֹת טְבִילָה לְקֹדֶשׁ אֲבָל לִתְרוּמָה בִּנְטִילַת יָדַיִם בִּלְבַד יִטָּהֲרוּ יָדָיו:

ח. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּבֵית דִּינוֹ גָּזְרוּ עַל כָּל הַיָּדַיִם שֶׁיִּהְיוּ שְׁנִיּוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁנִּטְמְאוּ מִפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת. וְלֹא גָּזַר שְׁלֹמֹה עַל הַיָּדַיִם טֻמְאָה אֶלָּא לְקֹדֶשׁ. וְאַחַר כָּךְ גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁאַחֲרָיו אַף לִתְרוּמָה. וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם לִתְרוּמָה וְאִם נָגַע בִּתְרוּמָה קֹדֶם שֶׁיִּטּל יָדָיו פְּסוּלָה וְנִשְׂרֶפֶת עַל טֻמְאָה זוֹ:

לתרומה.

א״א ואח״כ גזרו על אכילת חולין שצריך נטילת ידים:

ט. לָט אָדָם יָדָיו בְּמַפָּה וְאוֹכֵל תְּרוּמָה בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִגַּע אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן בְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ אוֹ עַל טָהֳרַת תְּרוּמָה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן:

י. הוֹאִיל וְהַיָּדַיִם שְׁנִיּוֹת אִם נָגְעוּ בְּמַשְׁקֶה עֲשָׂאוּם תְּחִלָּה. וְאִם נָגְעוּ מַשְׁקִין אֵלּוּ בָּאֳכָלִין עוֹשִׂין אוֹתָן שֵׁנִי. וְאִם נָגְעוּ בְּמַשְׁקִין אֲחֵרִים עוֹשִׂין אוֹתָן תְּחִלָּה שֶׁהַמַּשְׁקִין תְּחִלָּה לְעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אֵין מַשְׁקִין אֵלּוּ שֶׁנִּטְמְאוּ מֵחֲמַת הַיָּדַיִם מְטַמְּאִין כֵּלִים שֶׁעִקַּר טֻמְאַת הַיָּדַיִם מִדִּבְרֵיהֶם. וְכֵן גָּזְרוּ חֲכָמִים עַל כָּל אָדָם שֶׁיֹּאכַל אֳכָלִין טְמֵאִין בֵּין שֶׁאָכַל אֹכֶל רִאשׁוֹן אוֹ אֹכֶל שֵׁנִי וְעַל כָּל הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִים שֶׁיִּהְיֶה שֵׁנִי לְטֻמְאָה עַד שֶׁיִּטְבּל. וְאִם נָגַע בָּאֳכָלִין עֲשָׂאָן שְׁלִישִׁי. וְאִם נָגַע בְּמַשְׁקִין אֲפִלּוּ מַשְׁקֶה חֻלִּין עֲשָׂאָן תְּחִלָּה לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין אֲחֵרִים. אֲבָל לֹא לְטַמֵּא כֵּלִים הוֹאִיל וְעִקַּר טֻמְאַת אָדָם זֶה מִדִּבְרֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה גָּזְרוּ טֻמְאָה עַל הָאוֹכֵל אֳכָלִין טְמֵאִים. שֶׁמָּא יֹאכַל אֹכֶל רִאשׁוֹן אוֹ שֵׁנִי וְיִשְׁתֶּה עָלָיו מַשְׁקֶה תְּרוּמָה וְנִמְצָא הַמַּשְׁקֶה תְּרוּמָה טָמֵא בָּאֹכֶל שֶׁבְּפִיו. וְכֵן הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִים שֶׁמָּא יֹאכַל עִמָּהֶן אֹכֶל תְּרוּמָה וְנִמְצָא טָמֵא בְּמַשְׁקִין שֶׁבְּפִיו. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְרוּמוֹת שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה טְמֵאָה:

אבל אין משקין.

א״א לא ידעתי מהו זה והוא סותר את דבריו וא״ת לא כתב שאין מטמאין אלא אוכלים אף זו שיבוש שהרי אמרו באלו דברים גזירה שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מחמת ידים ויחזרו ויטמאו את הכוס אלמא כלים נמי מטמאו:

אבל לא לטמא כלים.

א״א ולא אפילו לטמא אוכלין של חולין שלא גזרו אלא לתרומה:

יא. אֵינוֹ מִתְטַמֵּא עַד שֶׁיֹּאכַל מַאֲכָלִים טְמֵאִים כַּחֲצִי פְּרָס שֶׁהוּא כְּבֵיצָה וּמֶחֱצָה שׂוֹחֶקֶת. וְכֵן הַשּׁוֹתֶה אֵינוֹ מִתְטַמֵּא עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה מִמַּשְׁקִין טְמֵאִין רְבִיעִית. וְכָל הָאֳכָלִין מִצְטָרְפִין לְכַחֲצִי פְּרָס לִפְסל אֶת הַגְּוִיָּה. וְכָל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לִרְבִיעִית. וְאִם אָכַל אוֹ שָׁתָה פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה טָהוֹר. אָכַל מְעַט וְשָׁהָה וְאָכַל מְעַט אִם יֵשׁ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס מִצְטָרְפִין וְאִם לָאו אֵין מִצְטָרְפִין. וְכֵן אִם שָׁתָה מְעַט וְשָׁהָה וְשָׁתָה מְעַט אִם יֵשׁ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס מִצְטָרְפִין וְאִם לָאו אֵין מִצְטָרְפִין. אָכַל פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר וְטָבַל וְעָלָה וְאָכַל מְעַט מִיָּד אִם לֹא שָׁהָה בֵּינֵיהֶן וַהֲרֵי בֵּין אֲכִילָה שֶׁלִּפְנֵי טְבִילָה וְשֶׁלְּאַחַר טְבִילָה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין:

יב. אִשָּׁה שֶׁהִיא רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה וּמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ הֲרֵי הַבֵּן טָהוֹר וְלֹא גָּזְרוּ עָלָיו טֻמְאָה שֶׁאֲפִלּוּ תֹּאמַר שֶׁיָּנַק רְבִיעִית אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף יֶתֶר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹנֵק בְּבַת אַחַת:

יג. הַמְעֻבֶּרֶת הִתִּירוּ לָהּ לֶאֱכֹל אֳכָלִין טְמֵאִין פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת הַרְבֵּה מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וְאֵינָהּ צְרִיכָה טְבִילָה אֶלָּא הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה:

Daily Rambam

ט״ז טבת ה׳תשע״ד

שאר אבות הטומאות

ח

ספר טהרה

ט״ז טבת ה׳תשע״ד