Daily Rambam

א. הַגּוֹזֵל חָבִית שֶׁל יַיִן מֵחֲבֵרוֹ וַהֲרֵי הִיא שָׁוָה דִּינָר בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה וְהוּקְרָה אֶצְלוֹ וְעָמְדָה בְּאַרְבָּעָה. אִם שָׁבַר הֶחָבִית אוֹ שָׁתָה אוֹתָהּ אוֹ מְכָרָהּ אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה אַחַר שֶׁהוּקְרָה מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה כִּשְׁעַת הוֹצָאָה מִן הָעוֹלָם שֶׁאִלּוּ הִנִּיחָהּ הָיְתָה חוֹזֶרֶת בְּעַצְמָהּ. נִשְׁבְּרָה מֵאֵלֶיהָ אוֹ אָבְדָה מְשַׁלֵּם דִּינָר כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה:

ב. הָיְתָה שָׁוָה בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה אַרְבָּעָה וּבִשְׁעַת הוֹצָאָה מִן הָעוֹלָם דִּינָר. מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. בֵּין שֶׁשְּׁבָרָהּ אוֹ שְׁתָאָהּ בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּרָה אוֹ אָבְדָה מֵאֵלֶיהָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ג. הַגּוֹזֵל חֹתֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִשִּׁים תְּמָרִים וּכְשֶׁיִּמְכֹּר הַחֹתֶל כֻּלּוֹ כְּאַחַת יִמְכֹּר בְּתִשְׁעָה וּכְשֶׁיִּמְכֹּר אַחַת אַחַת יִמְכֹּר בַּעֲשָׂרָה. אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא תִּשְׁעָה. וְאֵין הַנִּגְזָל יָכוֹל לוֹמַר לוֹ אֲנִי אַחַת אַחַת הָיִיתִי מוֹכֵר. וְכֵן הַדִּין בְּמַזִּיק. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּנִכְסֵי הֶדְיוֹט. אֲבָל בְּהֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ כֵּן אֶלָּא מְשַׁלֵּם עֲשָׂרָה:

ד. גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה אוֹ כָּחֲשָׁה כַּחַשׁ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר כְּגוֹן חֳלָאִים שֶׁאֵין לָהֶם רְפוּאַת תְּעָלָה. אוֹ שֶׁגָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק אוֹ פְּסָלוֹ הַמֶּלֶךְ. אוֹ שֶׁגָּזַל פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ כֻּלָּן. אוֹ שֶׁגָּזַל יַיִן וְהֶחְמִיץ. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁגָּזַל כְּלִי וּשְׁבָרוֹ וּמְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. אֲבָל אִם גָּזַל בְּהֵמוֹת וְכָחֲשׁוּ כַּחַשׁ שֶׁאֶפְשָׁר לַחְזֹר. אוֹ שֶׁגָּזַל עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ. אוֹ שֶׁגָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל בִּמְדִינָה זוֹ וַהֲרֵי הִיא יוֹצֵא בִּמְדִינָה אַחֶרֶת. אוֹ שֶׁגָּזַל פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ מִקְצָתָם. אוֹ תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת. אוֹ שֶׁגָּזַל חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח. אוֹ בְּהֵמָה וְנֶעֶבְדָה בָּהּ עֲבֵרָה. אוֹ נִפְסְלָה מִלִּקָּרֵב. אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לְהִסָּקֵל. אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ וּמַחֲזִיר אוֹתָהּ בְּעַצְמָהּ:

ה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהֶחֱזִיר הַגְּזֵלָה. אֲבָל אִם נִשְׂרְפָה הַגְּזֵלָה אוֹ אָבְדָה אַחַר שֶׁנֶּאֶסְרָה בַּהֲנָאָה חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ דָּמֶיהָ כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. לְפִיכָךְ אִם כָּפַר בּוֹ אַחַר שֶׁנֶּאֶסְרָה בַּהֲנָאָה וְנִשְׁבַּע חַיָּב לְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:

וחמש ואשם וכו׳. א״א דוקא דקאי ההוא מידי דכפר ביה באגם דאפשר דמיגניב מהתם וממונא מעליא בעי לשלומי הילכך ממונא קא כפר ליה אבל איתיה לההוא מידי תותי ידיה דמצי לאהדורי לאלתר פטור דלאו ממונא קא כפר ליה והכי איתא בגמ׳ עכ״ל:

ו. הַגּוֹזֵל בְּהֵמָה וְנָשָׂא עָלֶיהָ מַשָּׂא אוֹ רָכַב עָלֶיהָ אוֹ חָרַשׁ אוֹ דָּשׁ בָּהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְהֶחְזִיר לִבְעָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם כְּלוּם שֶׁהֲרֵי לֹא הִפְסִידָהּ וְלֹא הִכְחִישָׁהּ. וְאִם הֻחְזַק אָדָם זֶה לִגְזל אוֹ לַעֲשֹׁק אוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֵלּוּ פַּעַם אַחַר פַּעַם קוֹנְסִין אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְשָׁמִין הַשָּׂכָר אוֹ הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחַ בַּבְּהֵמָה וּמְשַׁלֵּם לַנִּגְזָל:

ז. הַתּוֹקֵף עַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה וְלֹא בִּטְּלוֹ מִמְּלָאכָה אַחֶרֶת פָּטוּר שֶׁנּוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא יִבָּטֵל עַבְדּוֹ. וְאִם בִּטְּלוֹ מִמְּלָאכָה אַחֶרֶת מְשַׁלֵּם לוֹ כְּפוֹעֵל:

ח. הַתּוֹקֵף סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה אִם אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר שָׁמִין כַּמָּה פָּחֲתָה וּמְשַׁלֵּם. וְאִם הִיא עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר אִם יָרַד לָהּ בְּתוֹרַת שְׂכִירוּת הוֹאִיל וְיָרַד שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אִם רָצָה הַבַּעַל לִטּל שְׂכָרָהּ נוֹטֵל רָצָה לִטּל פְּחָתָהּ נוֹטֵל. וְאִם יָרַד לָהּ בְּתוֹרַת גֵּזֶל נוֹתֵן הַפְּחָת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ט. הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. אִם אוֹתָהּ חָצֵר אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ זֶה הַדָּר לִשְׂכֹּר מָקוֹם לְעַצְמוֹ. שֶׁזֶּה נֶהֱנֶה וְזֶה אֵינוֹ חָסֵר. וְאִם הֶחָצֵר עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ זֶה לִשְׂכֹּר צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר שֶׁהֲרֵי חִסְּרוֹ מָמוֹן:

י. מִי שֶׁהָיָה לוֹ צֶמֶר וְסַמָּנִים שְׁרוּיִין וּבָא אֶחָד וְצָבַע הַצֶּמֶר בַּסַּמָּנִין שֶׁלֹּא מִדַּעַת חֲבֵרוֹ. מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד בַּצֶּמֶר וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב לוֹ שֶׁבַח סַמָּנִין שֶׁעַל גַּבֵּי הַצֶּמֶר. וְאִם תָּפַשׂ הַנִּזָּק דְּמֵי מַה שֶּׁחָסְרוּ מִן הַסַּמָּנִין אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:

צמר וסמנין וכו׳. כתב הראב״ד על בבא ראשונה דמשלם לו דמי מה שהפסיד בצמר, ר״ל וזה הצבע והשבח אין הכל שוה אלא דמי הצמר עכ״ל. ועל בבא שניה דאינו מחשב לו שבח סמנין שע״ג הצמר כתב נ״ל שיש כאן שבוש והכי איבעי ליה למימר אינו משלם לו מה שהפסיד בסמנין ומחשב לו שבח סמנין שעל גב צמר ואם תפס הניזק וכו׳ עכ״ל:

יא. הַשּׁוֹלֵחַ יָד בְּפִקָּדוֹן בֵּין שֶׁשָּׁלַח יָד בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל יַד בְּנוֹ וְעַבְדּוֹ וּשְׁלוּחוֹ הֲרֵי זֶה גַּזְלָן וְנִתְחַיֵּב בְּאֳנָסָיו. וְנַעֲשֵׂית הַגְּזֵלָה בִּרְשׁוּתוֹ כְּדִין כָּל הַגַּזְלָנִים. חָשַׁב לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁלַח יָד. וּמִשֶּׁשָׁלַח יָד נִתְחַיֵּב בּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָסַר מִמֶּנּוּ כְּלוּם אֶלָּא נָטַל הַפִּקָּדוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּרְשׁוּתוֹ כְּדֵי לִשְׁלֹחַ בּוֹ יָד הֲרֵי זֶה חַיָּב שֶׁשְּׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חִסָּרוֹן:

יב. הִגְבִּיהַּ אֶת הֶחָבִית לִטּל מִמֶּנָּה רְבִיעִית נִתְחַיֵּב בָּאֳנָסֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַל. אֲבָל אִם הִגְבִּיהַּ אֶת הַכִּיס לִטּל מִמֶּנּוּ דִּינָר וְכַיּוֹצֵא בַּכִּיס מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָן גּוּף אֶחָד הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם נִתְחַיֵּב בְּכָל הַכִּיס אוֹ לֹא נִתְחַיֵּב אֶלָּא בְּדִינָר בִּלְבַד:

הגביה את הכיס וכו׳. א״א לא מיחוור גבן הא מילתא דאם לא חשב ליטול ממנה אלא רביעית שיהא חייב בכולה אפילו נטל אלא מפני שהגביהה לגזול את כולה ולא נטל עכשיו אלא רביעית שהוא חייב בכולה ואמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא אפילו לא נטל ואפילו למ״ד שליחות יד צריכה חסרון ונטל רביעית דקתני רבותא קאמר דסד״א כיון דלא נטל אלא רביעית בטלה ליה מחשבתו קמייתא ולא מיחייבא אלא ברביעית קמ״ל ובעיא דרב אשי בארנקי נמי בשהגביהו ליטול את כולו ואליבא דמ״ד צריכה חסרון ואנן קי״ל דאין צריכה חסרון וחייב בכל הכיס. וכל מה שבפנים שבוש הוא עכ״ל:

יג. הָיוּ פֵּרוֹת מֻפְקָדִין אֶצְלוֹ וְנָטַל מִקְצָתָן אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּאַחֲרָיוּת הַפֵּרוֹת שֶׁנָּטַל וּשְׁאָר הַפִּקָּדוֹן הַמֻּנָּח בִּמְקוֹמוֹ בִּרְשׁוּת בְּעָלָיו הוּא. וְאִם נִפְסַד הַשְּׁאָר מֵחֲמַת זֶה שֶׁנָּטַל חַיָּב בַּכּל. כֵּיצַד. הִטָּה אֶת הֶחָבִית בִּמְקוֹמָהּ וְנָטַל מִמֶּנָּה רְבִיעִית אוֹ יֶתֶר אִם נִשְׁבְּרָה אַחַר שֶׁנָּטַל וְהִיא בִּמְקוֹמָהּ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כַּמָּה שֶׁנָּטַל שֶׁהֲרֵי לֹא הִגְבִּיהַּ הֶחָבִית. וְאִם הֶחְמִיצָה מְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי כֻּלָּהּ כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יד. הַכּוֹפֵר בְּפִקָּדוֹן בְּבֵית דִּין. אִם הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ בִּשְׁעַת שֶׁכָּפַר נַעֲשָׂה עָלָיו גַּזְלָן וְחַיָּב בְּאָנְסוֹ:

טו. הַשּׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים הֲרֵי זֶה גַּזְלָן. הָיָה כְּלִי בְּיַד בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ וּלְקָחוֹ אֶחָד מֵהֶן וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֲרֵי זֶה שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת וְנַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ וְנִתְחַיֵּב בָּאֳנָסָיו עַד שֶׁיַּחְזִירֶנוּ לַבְּעָלִים. לְפִיכָךְ אִם הֶחֱזִירוֹ לְקָטָן שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ אוֹ לְעֶבֶד וְאָבַד מֵהֶן אוֹ נִשְׁבַּר חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

טז. הַחוֹטֵף מַשְׁכּוֹן מִיַּד הַלּוֶֹה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה גַּזְלָן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נִכְנַס לְתוֹךְ בֵּית חֲבֵרוֹ וּמִשְׁכְּנוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד יא) ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד״:

החוטף משכון וכו׳. א״א לא מיחוורא הא מילתא אף על פי שאמרה המשנה הנגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לתוך ביתו למשכנו שלא ברשות וכו׳ התם הוא דאשתכח דלא הוי חייב כלום. ועוד הרי פירש הרב ז״ל לפי שאין מקבלים שבועה להכחיש את העדים אבל משום פסול גזלנות לא מהפכינן ליה וגבי נסכא נמי אמרינן לישתבע הא קא מודה עכ״ל: