גמר בלבו מלאכול או מלשתות כו׳ עד לברך שנית.כתב הראב״ד ז״ל לא אמרו לענין אכילה אלא לענין שתיה בלבד, אבל לענין אכילה לא הויא הפסקה אלא במים אחרונים או בשינה או בנמנום עכ״ל:
היו שותין וכו׳ עד אבל אם אמרו בואו ונבדיל אינן צריכין לחזור ולברך.כתב הראב״ד ז״ל עירבובי דברים יש כאן שהפסקת הקידוש אף ע״פ שלא אמרו בואו ונקדש כיון שקדש היום חייב להפסיק מה שאין כן בהבדלה שאע״פ שחשיכה אינו מפסיק מ״מ אם אמר בואו ונבדיל הא סליק נפשיה משתיה ואסור למישתי בלא ברכה:
גמר בלבו מלאכול או מלשתות כו׳ עד לברך שנית.כתב הראב״ד ז״ל לא אמרו לענין אכילה אלא לענין שתיה בלבד, אבל לענין אכילה לא הויא הפסקה אלא במים אחרונים או בשינה או בנמנום עכ״ל:
היו שותין וכו׳ עד אבל אם אמרו בואו ונבדיל אינן צריכין לחזור ולברך.כתב הראב״ד ז״ל עירבובי דברים יש כאן שהפסקת הקידוש אף ע״פ שלא אמרו בואו ונקדש כיון שקדש היום חייב להפסיק מה שאין כן בהבדלה שאע״פ שחשיכה אינו מפסיק מ״מ אם אמר בואו ונבדיל הא סליק נפשיה משתיה ואסור למישתי בלא ברכה:
