Daily Rambam: 24 Tevet, 5784

א. הַמַּזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ הֶזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִכָּר. הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנָּה הַדָּבָר וְלֹא נִפְסְדָה צוּרָתוֹ הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין דִּין תּוֹרָה. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָמְרוּ הוֹאִיל וְהִפְחִית דְּמֵיהֶן הֲרֵי זֶה חַיָּב וּמְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִפְחִית מִדְּמֵיהֶן:

ב. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁטִּמֵּא אֳכָלִין טְהוֹרִים שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁדִּמֵּעַ לוֹ פֵּרוֹת אוֹ עֵרֵב לוֹ טִפַּת יֵין נֶסֶךְ בְּתוֹךְ יֵינוֹ שֶׁהֲרֵי אָסַר עָלָיו הַכּל. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. שָׁמִין מַה שֶּׁהִפְסִיד וּמְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו כְּדֶרֶךְ כָּל הַמַּזִּיקִין:

ג. וְדָבָר זֶה קְנָס הוּא שֶׁקְּנָסוּהוּ חֲכָמִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּל אֶחָד מִן הַמַּשְׁחִיתִים הוֹלֵךְ וּמְטַמֵּא טָהֳרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר פָּטוּר אֲנִי. לְפִיכָךְ אִם מֵת זֶה שֶׁהִזִּיק הֶזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִכָּר אֵין גּוֹבִין הַנֵּזֶק מִנְּכָסָיו שֶׁלֹּא קָנְסוּ חֲכָמִים אֶלָּא זֶה שֶׁעָבַר וְהִזִּיק. אֲבָל הַיּוֹרֵשׁ שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם לֹא קְנָסוּהוּ. וְכֵן הַמַּזִּיק הֶזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִכָּר בִּשְׁגָגָה אוֹ בְּאֹנֶס פָּטוּר שֶׁלֹּא קָנְסוּ אֶלָּא הַמִּתְכַּוֵּן לְהַזִּיק מִדַּעְתּוֹ:

ד. הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ אֶת הַזֶּבַח בְּמֵזִיד חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. בְּשׁוֹגֵג פְּטוּרִין. וְכֵן הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּפָרַת חַטָּאת וּבְמֵי חַטָּאת בְּמֵזִיד חַיָּב לְשַׁלֵּם. בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר:

הכהנים שפגלו וכו׳.

א״א במאי דאמר במזיד חייבים לשלם שיבוש הוא שאפילו עשה מעשה בגופן למאן דאמר היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק פטור מדיני אדם אפילו במזיד וקי״ל כוותיה וטעמא דמילתא משום דאין מתכוין להזיק אלא להנאתו הוא מתכוין משום הכי לא קנסו בו מזיד עכ״ל:

ה. הִכְנִיס פָּרָה לְמַרְבֵּק כְּדֵי שֶׁתִּינַק וְתָדוּשׁ וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֵּי חַטָּאת. פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם:

ו. הַמְנַסֵּךְ יֵין חֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה לֹא נֶאֱסַר הַיַּיִן. שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיָה לוֹ בּוֹ שֻׁתָּפוּת. אוֹ שֶׁהָיָה מוּמָר שֶׁהֲרֵי הוּא כְּעַכּוּ״ם. אוֹ שֶׁהִתְרוּ בּוֹ וְקִבֵּל הַהַתְרָאָה שֶׁהֲרֵי הוּא מוּמָר. הֲרֵי זֶה אוֹסֵר הַיַּיִן וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. וְהֵיאַךְ יִתְחַיֵּב זֶה לְשַׁלֵּם וַהֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. מִפְּנֵי שֶׁמֵּעֵת שֶׁהִגְבִּיהוֹ נִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיְּנַסֵּךְ:

לא נאסר היין וכו׳.

א״א לצעורי קא מיכוין עכ״ל:

ז. כָּל הַגּוֹרֵם לְהַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו כִּשְׁאָר הַמַּזִּיקִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הוּא הַמַּזִּיק זֶה הַנֵּזֶק עַצְמוֹ בָּאַחֲרוֹנָה הוֹאִיל וְהוּא הַגּוֹרֵם הָרִאשׁוֹן חַיָּב. כֵּיצַד. הַזּוֹרֵק כְּלִי שֶׁלּוֹ מֵרֹאשׁ הַגַּג עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת וּבָא אַחֵר וְקָדַם וְסִלֵּק אֶת הַכָּרִים מֵעַל הָאָרֶץ וְנֶחְבַּט הַכְּלִי בָּאָרֶץ וְנִשְׁבַּר חַיָּב נֵזֶק שָׁלֵם כְּאִלּוּ שְׁבָרוֹ בְּיָדוֹ שֶׁסִּלּוּק הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת גָּרַם לוֹ שֶׁיִּשָּׁבֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

גרם לו שישבר וכו׳.

א״א הרב פסק כן משום דדיינינן דינא דגרמי ואין הכל מודין לו לפי שלא עשה בכלי מעשה עכ״ל:

וכן כל כיוצא בזה.

א״א לא ראיתי שיבוש כזה הזורק לעולם פטור דפסיקי גיריה והמסלק אם כדברי הרב חייב ואם כדברי אחרים פטור כדכתיבנא עכ״ל:

ח. הַזּוֹרֵק כְּלִי שֶׁל חֲבֵרוֹ מֵרֹאשׁ הַגַּג עַל גַּבֵּי כָּרִים וּכְסָתוֹת שֶׁל בַּעַל הַכְּלִי וְקָדַם בַּעַל הַכְּלִי וְהֵסִיר הַכָּרִים הַזּוֹרֵק חַיָּב שֶׁזְּרִיקָתוֹ הוּא הַגּוֹרֵם הָרִאשׁוֹן לִשְׁבִירַת הַכְּלִי. וְאִם קָדַם אַחֵר וְסִלְּקָן שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין הַזּוֹרֵק וְהַמְסַלֵּק שֶׁשְּׁנֵיהֶם גָּרְמוּ לְאַבֵּד מָמוֹנוֹ שֶׁל זֶה:

הזורק חייב וכו׳.

א״א לא ראיתיו:

ט. וְכֵן הַשּׂוֹרֵף שִׁטְרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם כָּל הַחוֹב שֶׁהָיָה בַּשְּׁטָר. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין גּוּף הַשְּׁטָר מָמוֹן הֲרֵי גָּרַם לְאַבֵּד הַמָּמוֹן. וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדֶה לוֹ הַמַּזִּיק שֶׁשְּׁטָר מְקֻיָּם הָיָה וְכָךְ וְכָךְ הָיָה כָּתוּב בּוֹ וּמֵחֲמַת שֶׁשְּׂרָפוֹ הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִגְבּוֹת הַחוֹב. אֲבָל אִם לֹא הֶאֱמִינוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לוֹ אֶלָּא דְּמֵי הַנְּיָר בִּלְבַד:

י. וְכֵן רְאוּבֵן שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בְּשִׁמְעוֹן וּמָכַר הַשְּׁטָר לְלֵוִי וְחָזַר אַחַר שֶׁמְּכָרוֹ וּמְחָלוֹ לְשִׁמְעוֹן. הֲרֵי נִפְטַר שִׁמְעוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ וְנִתְחַיֵּב רְאוּבֵן לְשַׁלֵּם לְלֵוִי כָּל מַה שֶּׁבַּשְּׁטָר. שֶׁהֲרֵי גָּרַם לוֹ לְאַבֵּד הַשְּׁטָר וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁשְּׂרָפוֹ. וְכֵן אִם מְחָלוֹ יוֹרֵשׁ רְאוּבֵן מְשַׁלֵּם הַמּוֹחֵל מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו:

יא. וְכֵן הָעוֹשֶׂה עַבְדּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי וְחָזַר וְשִׁחְרְרוֹ חַיָּב הַמְשַׁחְרֵר לְשַׁלֵּם לְבַעַל הַחוֹב שֶׁהֲרֵי הִפְקִיעַ שִׁעְבּוּדוֹ וְגָרַם לְאַבֵּד מָמוֹנוֹ. וְכוֹפִין אֶת בַּעַל חוֹב גַּם הוּא לְשַׁחְרֵר הָעֶבֶד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגַּע בּוֹ וְיֹאמַר לוֹ עַבְדִּי אַתָּה. וְכֵן הַדּוֹחֵף מַטְבֵּעַ חֲבֵרוֹ וְנִתְגַּלְגֵּל וְיָרַד לַיָּם חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְכֵן הַצּוֹרֵם אֹזֶן הַפָּרָה חַיָּב לְשַׁלֵּם שֶׁהֲרֵי גָּרַם לִפְחוֹת דָּמֶיהָ. וְכֵן הַמְרַקֵּעַ דִּינְרֵי חֲבֵרוֹ וְהֶעֱבִיר צוּרָתָן חַיָּב לְשַׁלֵּם מִשּׁוּם גּוֹרֵם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים:

העושה עבדו אפותיקי וכו׳.

א״א הרב אינו פוסק כן דרשב״ג הוא דאית ליה הכי ורבנן פליגי עליה וקי״ל כרבנן ולא דמי לשורף שטר חבירו דהתם בחבריה קא עביד מעשה עכ״ל:

יב. הַזּוֹרֵק כְּלִי מֵרֹאשׁ הַגַּג לָאָרֶץ וְלֹא הָיָה תַּחְתָּיו כֵּלִים. וְקָדַם אַחֵר וּשְׁבָרוֹ בְּמַקֵּל כְּשֶׁהוּא בַּאֲוִיר קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לָאָרֶץ. הֲרֵי זֶה הָאַחֵר פָּטוּר שֶׁלֹּא שָׁבַר אֶלָּא כְּלִי שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁבֵר מִיָּד בְּוַדַּאי וְנִמְצָא כְּשׁוֹבֵר כְּלִי שָׁבוּר וְאֵין זֶה כְּגוֹרֵם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה פָּטוּר:

יג. שׁוֹר שֶׁהָיָה עוֹמֵד לַהֲרִיגָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת. וְאִילָן הָעוֹמֵד לִקְצִיצָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים. וְקָדַם אֶחָד וְשָׁחַט שׁוֹר זֶה וְקָצַץ אִילָן זֶה שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים. חַיָּב לְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים שֶׁהֲרֵי הִפְקִיעָן מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְאִם טָעַן וְאָמַר אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לְהָרְגוֹ וּלְקָצְצוֹ. הוֹאִיל וְהוּא עוֹמֵד לְכָךְ הֲרֵי זֶה פָּטוּר:

יד. וְכֵן מִי שֶׁשָּׁחַט חַיָּה וְעוֹף וּבָא אַחֵר וְכִסָּה הַדָּם שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַשּׁוֹחֵט. חַיָּב לִתֵּן כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁהוּא נוֹתֵן קְנָס קָצוּב וְהוּא עֲשָׂרָה זְהוּבִים. וְכֵן הוֹרוּ שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ הַבְּעָלִים מֵעֲשׂוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהֵן רְאוּיִין לַעֲשׂוֹתָהּ וְקָדַם אַחֵר וַעֲשָׂאָהּ מְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים עֲשָׂרָה זְהוּבִים:

טו. שָׁמִין לַמַּזִּיק בְּיָדוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׁמִין לוֹ אִם הִזִּיק מָמוֹנוֹ. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָרַג בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ אוֹ שָׁבַר כֵּלָיו שָׁמִין כַּמָּה הָיְתָה הַבְּהֵמָה שָׁוָה וְכַמָּה הַנְּבֵלָה שָׁוָה. וְכַמָּה הָיָה הַכְּלִי שָׁוֶה וְהוּא שָׁלֵם וְכַמָּה שָׁוֶה עַתָּה. וּמְשַׁלֵּם הַפְּחָת לַנִּזָּק עִם הַנְּבֵלָה אוֹ הַכְּלִי הַשָּׁבוּר. כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּשׁוֹרוֹ שֶׁהִזִּיק שֶׁדִּין אֶחָד הוּא. דָּרַךְ עֲנָבִים שֶׁל חֲבֵרוֹ שָׁמִין לוֹ הֶזֵּקוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

טז. כְּשֶׁגּוֹבִין הַפְּחָת מִן הַמַּזִּיק גּוֹבִין מִן הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁלּוֹ. אִם אֵין לוֹ מִטַּלְטְלִין גּוֹבִין מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. וְכֵן הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע כֻּלָּן גּוֹבִין מֵהֶן מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו:

יז. כָּל הַמַּזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הִזִּיק. הֲרֵי הַנִּזָּק נִשְׁבַּע בְּתַקָּנַת חֲכָמִים וְנוֹטֵל כְּמוֹ שֶׁיִּטְעֹן הַנִּגְזָל. וְהוּא שֶׁיִּטְעֹן דְּבָרִים שֶׁהוּא אָמוּד בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּנִגְזָל:

יח. כֵּיצַד. לָקַח כִּיס חֲבֵרוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ לַיָּם אוֹ לָאֵשׁ. אוֹ שֶׁמְּסָרוֹ בְּיַד אַנָּס וְאָבַד. בַּעַל הַכִּיס אוֹמֵר זְהוּבִים הָיָה מָלֵא וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בּוֹ שֶׁמָּא עָפָר אוֹ תֶּבֶן הָיָה מָלֵא. הֲרֵי הַנִּזָּק נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל. וְהוּא שֶׁיִּטְעֹן דְּבָרִים שֶׁהוּא אָמוּד בָּהֶן אוֹ אָמוּד לְהַפְקִידָן אֶצְלוֹ וְדַרְכָּן לְהַנִּיחָן בַּכִּיס וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אֲבָל אִם אֵין דַּרְכָּן לְהַנִּיחָן בִּכְלִי זֶה הוּא פָּשַׁע בְּעַצְמוֹ. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁחָטַף חֵמֶת אוֹ סַל מְלֵאִים וּמְחֻפִּים וְהִשְׁלִיכָם לַיָּם אוֹ שְׂרָפָן. וְטָעַן הַנִּזָּק שֶׁמַּרְגָּלִיּוֹת הָיוּ בְּתוֹכָן. אֵינוֹ נֶאֱמָן וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ עַל כָּךְ. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ מַרְגָּלִיּוֹת בְּסַלִּים וּבַחֲמָתוֹת. וְאִם תָּפַשׂ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. אֶלָּא נִשְׁבָּע שֶׁמַּרְגָּלִיּוֹת הָיוּ בָּהּ וְנוֹטֵל מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יט. יָדַע הַמַּזִּיק שֶׁהַכִּיס הָיָה בּוֹ זְהוּבִים אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיוּ. וְאוֹמֵר הַנִּזָּק אֶלֶף הָיוּ. נוֹטֵל אֶלֶף בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן הַפִּקָּדוֹן:

ידע המזיק וכו׳.

א״א בענין הפקדון עיינתי ומה שאמר שם אינו מחוור אלא ה״ז כאותו מעשה של שק צרור שהוא מביא לשם שנשבע ונוטל וההפרש שהוא כותב שם בין ענין זה לענין שק צרור אינו כלום דנהי דסיגין ומטכסין הוו כחטים ושעורים אבל שק ומטכסין טענו מיהא והודה לו בשק ואמר איני יודע במטכסין להוי כמודה במקצת ואיני יודע במקצת ויטול בלא שבועה אלא טעמא אחרינא אית לן בה ובין הכא ובין התם ישבע ויטול כמעשה דשק צרור עכ״ל:

Daily Rambam

כ״ד טבת ה׳תשפ״ד

כ״ד טבת ה׳תשפ״ד