Daily Rambam


ב"ה
Previous Day

כ״ג אדר א׳ ה׳תשפ״ד

Next Day


ג׳ פרקים ליום
הל׳ סנהדרין פרק י-יב
פרק אחד ליום
הל׳ שבועות פרק ד


שבועות
ד
ספר הפלאה

Video
א. מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל הַיּוֹם כְּלוּם וְאָכַל פָּחוֹת מִכְּזַיִת פָּטוּר. שֶׁאֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכְּזַיִת. וַהֲרֵי הוּא כְּאוֹכֵל חֲצִי שִׁעוּר מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאִם אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל דָּבָר זֶה וַאֲכָלוֹ חַיָּב. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַדָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו זֶרַע חַרְדָּל אֶחָד אוֹ פָּחוֹת מִמֶּנּוּ:

ב. נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִטְעֹם כְּלוּם וְאָכַל כָּל שֶׁהוּא חַיָּב:

ג. מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל הַיּוֹם וְשָׁתָה חַיָּב שֶׁהַשְּׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה. לְפִיכָךְ אִם אָכַל וְשָׁתָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מַלְקוֹת אַחַת אִם הָיָה מֵזִיד אוֹ חַטָּאת אַחַת אִם הָיָה שׁוֹגֵג:

ד. נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַיּוֹם הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכל. שֶׁאֵין אֲכִילָה בִּכְלַל שְׁתִיָּה. וְכַמָּה יִשְׁתֶּה וִיהֵא חַיָּב. נִרְאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית כִּשְׁאָר הָאִסּוּרִין:

ה. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם וְאָכַל מִינִין הַרְבֵּה. אוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה הַיּוֹם וְשָׁתָה מִינֵי מַשְׁקִין הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. וַאֲפִלּוּ אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם בָּשָׂר וּפַת וְקִטְנִית וְאָכַל הַכּל אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. וְכֻלָּן מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת:

ו. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה וְאָכַל וְשָׁתָה חַיָּב שְׁתַּיִם שֶׁהַשְּׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה. וְהוֹאִיל וּפֵרֵט וְאָמַר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא כָּלַל הַשְּׁתִיָּה בִּכְלַל הָאֲכִילָה וְנִמְצָא כְּנִשְׁבָּע עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּלְפִיכָךְ חַיָּב שְׁתַּיִם:

ז. וְכֵן הָאוֹמֵר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין וַאֲכָלָן חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת שֶׁלֹּא אָמַר פַּת וּפַת וּפַת אֶלָּא לְחַלֵּק וּלְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת:

ח. הָיָה חֲבֵרוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לֶאֱכל אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ בּוֹא וּשְׁתֵה עִמִּי יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ. וְאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה יַיִן וְחָלָב וּדְבַשׁ וְשָׁתָה מֵהֶן חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה כְּלוּם אוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ וּמִשֶּׁחָזַר וּפֵרֵט גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה עַל כָּל מִין וּמִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לְפִיכָךְ אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל כַּשִּׁעוּר מִמִּין אֶחָד. הוֹאִיל וְהֵן חֲלוּקִין לְחַטָּאוֹת הֲרֵי הֵן כְּחֵלֶב וְדָם שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת:

ט. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ אוֹ שֶׁלֹּא אֹכַל אוֹתָהּ כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת חַיָּב. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכָלֶנָּה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל אֶת כֻּלָּהּ. אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכָלֶנָּה וַאֲכָלָהּ אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת:
שבועה שלא אוכל ככר זו או שלא אוכל אותו וכו׳. א״א תמה אני מה בין שלא אוכל אותו לשלא אוכלנה וכי יש הפרש בין לשון זכר ללשון נקבה אלא שההפרש בין שאמר ככר זו שלא אוכלנה שכזית מן הככר נקרא ככר אבל שלא אוכלנה משמע על כולה ולא על כזית:

י. וְכֵן אִם אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל הַיּוֹם וְחָזַר וְנִשְׁבַּע עַל הַכִּכָּר שֶׁלֹּא יֹאכָלֶנָּה וַאֲכָלָהּ כֻּלָּהּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. שֶׁאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה. אֲבָל אִם נִשְׁבַּע עַל הַכִּכָּר שֶׁלֹּא יֹאכָלֶנָּה וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל כְּלוּם. אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל כִּכָּר זוֹ וַאֲכָלָהּ כֻּלָּהּ חַיָּב שְׁתַּיִם. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁבַּע בַּתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יֹאכְלֶנָּה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל כֻּלָּהּ. וּכְשֶׁחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל [כְּלוּם] אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל אוֹתָהּ מִשֶּׁיֹּאכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת יִתְחַיֵּב וּכְשֶׁיֹּאכַל כֻּלָּהּ יִתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה:
וכן אם אמר שבועה שלא אוכל היום וחזר ונשבע. א״א גם זה שבוש הוא שבתחלה לא נשבע אלא ליומו ולבסוף נשבע על אותו ככר לעולם ואולי כשיאמר שלא אוכלנה היום קאמר:

יא. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תְּאֵנִים. וְחָזַר וְנִשְׁבַּע עַל הַתְּאֵנִים וְעַל הָעֲנָבִים. חַיָּב עַל הַתְּאֵנִים שְׁתַּיִם שֶׁהֲרֵי כָּלַל הַתְּאֵנִים שֶׁנֶּאֶסְרוּ בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה עִם הָעֲנָבִים שֶׁהָיוּ מֻתָּרִין וּמִתּוֹךְ שֶׁחָלָה שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה עַל הָעֲנָבִים חָלָה עַל הַתְּאֵנִים וְנִתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת:

יב. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל שְׁמוֹנֶה. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תֵּשַׁע. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל עֶשֶׂר. בֵּין שֶׁאָכַל שְׁמוֹנֶה בֵּין שֶׁאָכַל תֵּשַׁע בֵּין שֶׁאָכַל עֶשֶׂר אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת:

יג. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל עֶשֶׂר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תֵּשַׁע. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל שְׁמוֹנֶה. אִם אָכַל עֶשֶׂר חַיָּב שָׁלֹשׁ עַל כָּל שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה אַחַת. וְכֵן אִם אָכַל תֵּשַׁע חַיָּב שְׁתַּיִם. אָכַל שְׁמוֹנֶה חַיָּב אַחַת:

יד. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תְּאֵנִים וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים כְּאַחַת. וְשָׁגַג וְאָכַל תְּאֵנִים וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן. וְאַחַר כָּךְ שָׁגַג וְאָכַל עֲנָבִים אֵינוֹ חַיָּב עַל הָעֲנָבִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּחֲצִי שִׁעוּר וְאֵין מְבִיאִין קָרְבָּן עַל חֲצִי שִׁעוּר:

טו. וְכֵן הַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא יֹאכַל עֶשֶׂר וְחָזַר וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל עֶשֶׂר וְתֵשַׁע וְאָכַל עֶשֶׂר וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן וְחָזַר וְשָׁגַג וְאָכַל תֵּשַׁע הֲרֵי זֶה כַּחֲצִי שִׁעוּר. וְאֵין מְבִיאִין קָרְבָּן עַל חֲצִי שִׁעוּר. שֶׁעִנְיַן שְׁבוּעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלֹּא יֹאכַל תֵּשַׁע וְעֶשֶׂר:
וכן הנשבע שלא יאכל עשר וכו׳. א״א בספרים שלנו אמר שלא יאכל עשר וחזר ואמר שלא יאכל תשע ואכל תשע והפריש קרבן וחזר ואכל עשירית הויא לה עשירית חצי שיעור. ומ״ש הוא שבוש הוא:

טז. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ הַגְּדוֹלָה אִם אֹכַל כִּכָּר זוֹ הַקְּטַנָּה וְשָׁכַח תְּנַאי זֶה בְּעֵת שֶׁאָכַל הַקְּטַנָּה וְאָכַל אַחַר כָּךְ הַגְּדוֹלָה בְּמֵזִיד חַיָּב:
שבועה שלא אוכל ככר זו הגדולה וכו׳. א״א בנוסחא שלנו פטור:

יז. אָכַל אֶת הַקְּטַנָּה וְהוּא זוֹכֵר הַתְּנַאי וְיוֹדֵעַ שֶׁבַּאֲכִילָתָהּ תֵּאָסֵר הַגְּדוֹלָה וְשָׁכַח וְאָכַל אֶת הַגְּדוֹלָה וְכִמְדֻמֶּה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֶסְרָה פָּטוּר. אָכַל שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁגָגָה פָּטוּר. שְׁתֵּיהֶן בְּמֵזִיד בֵּין שֶׁאָכַל הַגְּדוֹלָה בַּתְּחִלָּה אוֹ בָּאַחֲרוֹנָה חַיָּב:
וכמדומה לו שעדיין לא נאסרה פטור. א״א בנוסחא דילן חייב:
שתיהן במזיד חייב. א״א הרב הגיה חייב מלקות:

יח. וְכֵן אִם תְּלָאָן זוֹ בָּזוֹ וְנִשְׁבַּע וְאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל אַחַת מֵהֶם אִם אָכַלְתִּי הָאַחֶרֶת וְשָׁכַח הַתְּנַאי וְאָכַל אַחַת מֵהֶן וְאָכַל הַשְּׁנִיָּה בְּזָדוֹן חַיָּב:
וכן אם תלאן זו בזו כו׳ ואכל השניה בזדון חייב. א״א בנוסחא דילן פטור:

יט. אָכַל הָרִאשׁוֹנָה בְּזָדוֹן וְהַשְּׁנִיָּה בִּשְׁגָגָה פָּטוּר. שְׁתֵּיהֶן בְּזָדוֹן חַיָּב:
הראשונה בזדון והשניה בשוגג חייב קרבן. א״א כללו של דבר אינו נתפס על שבועתו אא״כ אכל התנאי והוא זכור שהוא תנאו על האחר כי אז תחול השבועה על אותו הככר שנשבע עליו:

כ. שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ. בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. בְּמֵזִיד אֵינוֹ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל שְׁבוּעַת שֶׁקֶר:

כא. וּמִפְּנֵי מָה לוֹקֶה אִם נִשְׁבַּע שֶׁאָכַל וְהוּא לֹא אָכַל אוֹ שֶׁלֹּא אָכַל וְהוּא אָכַל וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מִפְּנֵי שֶׁמֵּעֵת שְׁבוּעָתוֹ לַשֶּׁקֶר נִשְׁבַּע. אֲבָל אִם נִשְׁבַּע שֶׁיַּעֲשֶׂה וְהוּא לֹא עָשָׂה אֵינָהּ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מִשְּׁעַת שְׁבוּעָה:

כב. מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לְךָ אוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ אוֹ שֶׁהָיָה מְסַרְהֵב בּוֹ לֶאֱכל אֶצְלוֹ וְהוּא נִמְנַע וְנִשְׁבַּע וְאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל לְךָ. וְכֵן הָאוֹמֵר לֹא שְׁבוּעָה לֹא אֹכַל לְךָ. כָּל אֵלּוּ אֲסוּרִין וַהֲרֵי נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל אֶצְלוֹ. וְאִם אָמַר כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הָאֵלּוּ וְעָבַר וְאָכַל אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת:
Previous Day

כ״ג אדר א׳ ה׳תשפ״ד

Next Day