Daily Rambam

א. כָּל שֶׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ בְּשָׁנָה שְׁבִיעִית. בֵּין מִן הַזֶּרַע שֶׁנָּפַל בָּהּ מִקֹּדֶם שְׁבִיעִית. בֵּין מִן הָעִקָּרִים שֶׁנִּקְצְרוּ מִקֹּדֶם וְחָזְרוּ וְעָשׂוּ וּשְׁנֵיהֶם נִקְרְאוּ סָפִיחַ. בֵּין מִן הָעֲשָׂבִים וְהַיְרָקוֹת שֶׁעָלוּ מֵאֲלֵיהֶן וְאֵין לָהֶן זֶרַע. הַכּל מֻתָּר לְאָכְלוֹ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ו) ״וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה״. וַאֲפִלּוּ שָׂדֶה שֶׁנִּטַּיְבָּה בַּשְּׁבִיעִית וְצָמְחָה פֵּרוֹתֶיהָ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ה) ״אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר״ שֶׁלֹּא יִקְצֹר כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹצֵר בְּכָל שָׁנָה. וְאִם קָצַר כְּדֶרֶךְ הַקּוֹצְרִין לוֹקֶה. כְּגוֹן שֶׁקָּצַר כָּל הַשָּׂדֶה וְהֶעֱמִיד כְּרִי וְדָשׁ בַּבָּקָר. אוֹ שֶׁקָּצַר לַעֲבוֹדַת הָאָרֶץ כְּמוֹ שֶּׁבֵּאַרְנוּ. אֶלָּא קוֹצֵר מְעַט מְעַט וְחוֹבֵט וְאוֹכֵל:

ב. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַסְּפִיחִים אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה. וְלָמָּה גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וְיִזְרַע תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת וְזֵרְעוֹנֵי גִּנָּה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ בַּסֵּתֶר. וּכְשֶׁיִּצְמַח יֹאכַל מֵהֶם וְיֹאמַר סְפִיחִים הֵן. לְפִיכָךְ אָסְרוּ כָּל הַסְּפִיחִים הַצּוֹמְחִים בַּשְּׁבִיעִית:

ג. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֶלָּא פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים שֶׁאֵין זוֹרְעִין אוֹתָם רֹב הָאָדָם כְּגוֹן הַפֵּיגַם וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל הַיְרָקוֹת שֶׁדֶּרֶךְ רֹב הָאָדָם לְזָרְעָם בַּגִּנּוֹת וּמִינֵי תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת כָּל הַצּוֹמֵחַ מֵהֶן אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם. וְהַמְלַקְּטָן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

ד. סְפִיחִים הָעוֹלִים בִּשְׂדֵה בּוּר וּבִשְׂדֵה נִיר וּבִשְׂדֵה כֶּרֶם וּבִשְׂדֵה זֶרַע מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה. וּמִפְּנֵי מָה לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם לְפִי שֶׁאֵין אָדָם זוֹרֵעַ מְקוֹמוֹת אֵלּוּ. שְׂדֵה בּוּר אֵין אָדָם נִפְנֶה לְשָׁם. וּשְׂדֵה נִיר רוֹצֶה הוּא בְּתִקּוּנָהּ. וּשְׂדֵה כֶּרֶם אֵינוֹ אוֹסֵר כַּרְמוֹ. וּשְׂדֵה זֶרַע הַסְּפִיחִין מַפְסִידִין אוֹתָהּ. וְכֵן הַתֶּבֶן שֶׁל שְׁבִיעִית מֻתָּר בְּכָל מָקוֹם וְלֹא גָּזְרוּ עָלָיו:

ספיחים העולים וכו׳ עד לא גזרו עליו. א״א לא גזרו עליו איסור ספיחים אבל קדושת שביעית ודאי יש בה לאבדה אסור ושלא לעשות בה סחורה:

ה. סְפִיחִין שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה וְאֵין תּוֹלְשִׁין אוֹתָן בַּיָּד אֶלָּא חוֹרֵשׁ כְּדַרְכּוֹ. וּבְהֵמָה רוֹעָה כְּדַרְכָּהּ:

ו. וְעַד מָתַי אֲסוּרִין סְפִיחֵי שְׁבִיעִית בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד חֲנֻכָּה וּמֵחֲנֻכָּה וְאֵילָךְ הֵן מֻתָּרִין. וְהַזּוֹרֵעַ סְפִיחֵי שְׁבִיעִית אַחַר שְׁבִיעִית הַגִּדּוּלִין מֻתָּרִין:

ועד מתי אסורין ספיחי שביעית וכו׳ מר״ה ועד חנוכה. א״א חפשתי זו המימרא ולא מצאתיה לא במשנה ולא בתוספתא ולא בירושלמי ואולי הוציאה ממה שאמרו במשנה מאימתי נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית משתרד רביעה שניה ולפי שב״ד גוזרין תעניות שניות והן מגיעות עד חנוכה או סמוך לה סמך עליו וקבע זמן חנוכה וכל זה הבל ורעיון רוח וקשה מזה שלא אמרו אלא בתבן וקש שבשדה מפני שאותו שבשדה נסרח עם הגשמים והרי הוא כמבוער אבל ספיחים אחרים מניין לו שיהא להם היתר ואולי בשעמדו בקרקע ורבה החדש על העיקר שההיתר מעלה את האיסור ברוב אבל זמן חנוכה מאין לו:

ז. בְּצָלִים שֶׁיָּצְאוּ מִשְּׁבִיעִית לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית אִם עָשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּרִין וְאִם לָאו אֲסוּרִין. וְכֵן שְׁאָר הַפֵּרוֹת אֵין לוֹקְחִים אוֹתָם בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית אֶלָּא מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִפֵּרוֹת מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. עָשָׂה הַבַּכִּיר הֻתָּר הָאֲפִיל וּמֻתָּר לִקַּח יָרָק בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיָּד:

ח. מֵאֵימָתַי מוֹתָר אָדָם לִיקַח לוּף בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מְשֶׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ:

ט. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁמִטִּין וּלְיוֹבְלוֹת. פֵּרוֹת שִׁשִּׁית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית אִם הָיוּ תְּבוּאָה אוֹ קִטְנִיּוֹת אוֹ פֵּרוֹת הָאִילָן וְהִגִּיעוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹסֵף אוֹתָם בַּשְּׁבִיעִית הֲרֵי הֵן כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית לְכָל דָּבָר. וְאִם לֹא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת אֶלָּא אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי הֵן כְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית:

י. הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִיּוֹת אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה מִשּׁוּם סְפִיחִים. וּפֵרוֹת הָאִילָן אוֹכְלִין אוֹתָן בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:

יא. הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִין וּפוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע הוֹלְכִין בָּהֶן אַחַר גְּמַר פְּרִי. אִם נִגְמַר פִּרְיָם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית. וְאִם נִגְמְרוּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִים מִשּׁוּם סְפִיחִים:

יב. הַיָּרָק בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ. וְהָאֶתְרוֹג אֲפִלּוּ הָיָה כְּפוֹל קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנַעֲשָׂה כְּכִכָּר בַּשְּׁבִיעִית חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית. וַאֲפִלּוּ הָיָה כְּכִכָּר בַּשִּׁשִּׁית הוֹאִיל וְנִלְקַט בַּשְּׁבִיעִית הֲרֵי הוּא כְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית. וּמִתְעַשֵּׂר כְּפֵרוֹת שִׁשִּׁית לְהַחֲמִיר:

יג. וְכֵן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בִּתְבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת וְאִילָנוֹת הוֹלְכִין אַחַר עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. והַפְּרָגִין וְהַשֻּׁמְשְׁמִין וְהָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וּפוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע אַחַר גְּמַר הַפְּרִי. וְהַיָּרָק אַחַר לְקִיטָתוֹ:

יד. פּוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע בַּשִּׁשִּׁית וְנִגְמַר פִּרְיוֹ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית. בֵּין יָרָק שֶׁלּוֹ בֵּין זֶרַע שֶׁלּוֹ מֻתָּר בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם זָרַע לְיָרָק וְנִכְנְסָה עָלָיו שְׁבִיעִית בֵּין יְרָקוֹ בֵּין זַרְעוֹ אָסוּר כִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית. וְכֵן אִם זְרָעוֹ לְזֶרַע וּלְיָרָק אָסוּר:

טו. עָבַר וּזְרָעוֹ בַּשְּׁבִיעִית וְיָצָא לַשְּׁמִינִית אִם זְרָעוֹ לְזֶרַע בֵּין זַרְעוֹ בֵּין יְרָקוֹ אָסוּר בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית כִּשְׁאָר הַסְּפִיחִים. וְאִם זְרָעוֹ לְיָרָק הוֹאִיל וְנִלְקַט בַּשְּׁמִינִית בֵּין יְרָקוֹ בֵּין זַרְעוֹ מֻתָּר. זְרָעוֹ לְזֶרַע וּלְיָרָק זַרְעוֹ אָסוּר מִשּׁוּם סְפִיחִים וִירָקוֹ מֻתָּר:

עבר וזרעו בשביעית ויצא לשמינית וכו׳ עד וירקו מותר. א״א לא מצינו בזורע בשביעית שום היתר שהרי אמרו הנוטע והמבריך פחות מל׳ יום לפני ר״ה אסור לקיימן בשביעית והנוטע בשביעית במזיד יעקור ואין הולכין לא לחנטת פרי ולא לגמרו אלא משהשריש בשביעית יעקור ואין הולכין אחר חנטה אלא בפירות האילן הישן ולא אחר גמר פרי אלא בספיחין שיצאו מאליהן ואי משכחת לה בנזרעו לא משכחת לה אלא בשזרעו עכו״ם אי נמי במקומות שהשביעית מדבריהם דאפשר דלא אמרינן בהו יעקור:

טז. בְּנוֹת שׁוּחַ הוֹאִיל וְהֵן נִגְמָרוֹת לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים אִם בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁמִינִית הֲרֵי הֵן נֶאֱכָלוֹת בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה מִן הַשָּׁבוּעַ בְּתוֹרַת שְׁבִיעִית:

יז. הַבְּצָלִים הַסָּרִיסִים וּפוֹל הַמִּצְרִי שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְשֶׁל בַּעַל שֶׁמָּנַע מֵהֶם שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי אֵלּוּ מִפֵּרוֹת שִׁשִּׁית. פָּחוֹת מִכֵּן הֲרֵי הֵם כִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית:

יח. הַדְּלוּעִין שֶׁקִּיְּמָן לְזֶרַע אִם הֻקְשׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִפְסְלוּ מִלֶּאֱכל אָדָם מֻתָּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהֵן מִפֵּרוֹת שִׁשִּׁית. וְאִם לָאו אֲסוּרִין כִּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית. וְכֵן הַיְרָקוֹת כֻּלָּן שֶׁהֻקְשׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֻתָּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית וְאִם הָיוּ רַכִּים אָסוּר לְקַיְּמָן מִשּׁוּם סְפִיחִים. אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשָׁרֵשׁ אֶת הַלּוּף אֶלָּא מַנִּיחוֹ בָּאָרֶץ כְּמוֹת שֶׁהוּא. אִם צָמַח לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מֻתָּר. וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשָׁרֵשׁ אֶת הַקֻּנְדָּס אֶלָּא גּוֹזֵז בֶּעָלִין וְאִם צָמַח לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מֻתָּר:

יט. לוּף שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית וְכֵן בְּצָלִים שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית הַקִּיצוֹנִים וּפוּאָה שֶׁנִּגְמְרוּ לִפְנֵי שְׁבִיעִית מֻתָּר לְעָקְרָן בַּשְּׁבִיעִית בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם עֲבוֹדַת הָאָרֶץ:

כ. הַבְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים בַּשְּׁבִיעִית וְצָמְחוּ כָּל זְמַן שֶׁהֶעָלִין שֶׁלָּהֶן יְרֻקִּין הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וְאִם הִשְׁחִירוּ הֲרֵי הֵן כִּנְטוּעִין בָּאָרֶץ וְאוֹתָן הֶעָלִין אֲסוּרִין מִשּׁוּם סְפִיחִין. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַבְּצָלִים עַצְמָן בְּהֶתֵּרָן עוֹמְדִין:

כא. בָּצָל שֶׁעֲקָרוֹ בַּשְּׁבִיעִית וּנְטָעוֹ בַּשְּׁמִינִית וְרַבּוּ גִּדּוּלָיו עַל עִקָּרוֹ הֶעֱלוּ גִּדּוּלָיו אֶת עִקָּרוֹ וְהֻתַּר הַכּל הוֹאִיל וּשְׁבִיעִית אֲסוּרָה עַל יְדֵי קַרְקַע כָּךְ נְטִילָתָהּ עַל יְדֵי קַרְקַע:

בצל שעקרו בשביעית וכו׳ עד והותר הכל. א״א בירושלמי לא עשה ר׳ אבהו מעשה אלא במרוכנים פירוש מרוכנים הטי נא כדך תרגום ארכיני כען כלומר מעקלין הצואר שלהן שלא יגדלו וכיון שעשה כן גלה דעתו דלא ניחא ליה בגידוליהן ואם גדלו אותן גדולין מותרין ומבטלין את האיסור ואי לא אסורין דמינח ניחא ליה וכנטועין לכתחלה דמו:

כב. הַפֵּרוֹת שֶׁיּוֹצִיא הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית לֹא יַאַסְפֵם כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסֵף בְּכָל שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ה) ״וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר״. וְאִם בָּצַר לַעֲבוֹדַת הָאִילָן אוֹ שֶׁבָּצַר כְּדֶרֶךְ הַבּוֹצְרִים לוֹקֶה:

כג. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה. תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין קוֹצִין אוֹתָן בְּמֻקְצֶה אֲבָל מְיַבְּשָׁן בֶּחָרָבָה. וְלֹא יִדְרֹךְ עֲנָבִים בַּגַּת אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בַּעֲרֵבָה. וְלֹא יַעֲשֶׂה זֵיתִים בְּבַיִת הַבַּד. אֲבָל כּוֹתֵשׁ הוּא וּמַכְנִיס לְתוֹךְ בַּד קָטָן בְּיוֹתֵר וְטוֹחֵן בְּבֵית הַבַּד וּבַקֹּטֶב וּמַכְנִיס לְבַד קְטַנָּה. וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים כָּל שֶׁיָּכוֹל לְשַׁנּוֹת מְשַׁנֶּה:

כד. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשְׁמִיט כָּל מַה שֶּׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יא) ״וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ״. וְכָל הַנּוֹעֵל כַּרְמוֹ אוֹ סָג שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכֵן אִם אָסַף כָּל פֵּרוֹתָיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֶלָּא יַפְקִיר הַכּל וְיַד הַכּל שָׁוִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יא) ״וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ״. וְיֵשׁ לוֹ לְהָבִיא לְתוֹךְ בֵּיתוֹ מְעַט כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבִיאִין מִן הַהֶפְקֵר. חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן חֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן. וְאִם הֵבִיא יֶתֶר מִזֶּה מֻתָּר:

כה. אֵין שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה ב) ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳. וְנוֹהֶגֶת בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת:

כו. כָּל שֶׁהֶחְזִיקוּ בּוֹ עוֹלֵי בָּבֶל עַד כְּזִיב אָסוּר בַּעֲבוֹדָה וְכָל הַסְּפִיחִין שֶׁצּוֹמְחִין בּוֹ אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה. וְכָל שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ בּוֹ אֶלָּא עוֹלֵי מִצְרַיִם בִּלְבַד שֶׁהוּא מִכְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אָמְנָה. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בָּעֲבוֹדָה בַּשְּׁבִיעִית. הַסְּפִיחִין שֶׁצּוֹמְחִין בּוֹ מֻתָּרִים בַּאֲכִילָה. וּמֵהַנָּהָר וּמֵאֲמָנָה וָהָלְאָה מֻתָּר בָּעֲבוֹדָה בַּשְּׁבִיעִית:

כז. סוּרְיָא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהּ מִן הַתּוֹרָה גָּזְרוּ עָלֶיהָ שֶׁתִּהְיֶה אֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה בַּשְּׁבִיעִית כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנִיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵלְכוּ וְיִשְׁתַּקְּעוּ שָׁם. אֲבָל עַמּוֹן וּמוֹאָב וּמִצְרַיִם וְשִׁנְעָר אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבוֹת בְּמַעַשְׂרוֹת מִדִּבְרֵיהֶם אֵין שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהֶן:

כח. עֵבֶר הַיַּרְדֵּן שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהּ מִדִּבְרֵיהֶם. וּסְפִיחֵי סוּרְיָא וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה. לֹא יִהְיוּ אֲרָצוֹת אֵלּוּ חֲמוּרִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּהּ עוֹלֵי מִצְרַיִם:

עבר הירדן שביעית נוהגת בה. א״א עבר הירדן מה היה צריך להביאו מק״ו הרי לא החזיקו עולי בבל וכן סוריא:

כט. עַכּוּ״ם שֶׁקָּנָה קַרְקַע בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וּזְרָעָהּ בַּשְּׁבִיעִית פֵּרוֹתֶיהָ מֻתָּרִין. שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל הַסְּפִיחִין אֶלָּא מִפְּנֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְהָעַכּוּ״ם אֵינָן מְצֻוִּין עַל הַשְּׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁנִּגְזֹר עֲלֵיהֶם:

ל. עֲיָרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַסְּמוּכוֹת לַסְּפָר מוֹשִׁיבִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יָפוּצוּ עַכּוּ״ם וְיָבֹזּוּ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית: