אבל אם חבל בו בשגגה אף על פי שאמדוהו למיתה וכו׳ עד קירב את מיתת עצמו.א״א נמצא לדבריו מה שאמרו חובשין אותו דאי מיית קטלינן ליה לא אמרו אלא במכה שאין בה חבורה ולא מחוור כלל. ואומר אני שלא אמרו הרוח בלבלתו או פרכוסו הרגתו אלא כששחט בו שנים או רוב שנים אבל חבורה אחרת אין הרוח ופרכוס מקרבין את מיתתו:
ישראל שהרג בשגגה את העבד או את גר תושב.א״א אין נ״ל כך מן ההלכה לפי שהוצרכו להביא עבד ועובד כוכבים מן הריבוי אלמא גר תושב אין גולין עליו ואין נהרג עליו ועוד כי יכה את רעהו כתיב עכ״ל:
וכן הרב המכה תלמידו או שליח בין דין שהכה את בעל דין הנמנע מלבא בדין וכו׳.א״א זו לא שמענו מעולם אלא שליח ב״ד שהוא מלקה יותר ממה שאמדוהו ב״ד ומת תחת ידו והא דאמרינן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה הנהו לבעלי עבירות עד שיחזרו בהן:
אבל אם חבל בו בשגגה אף על פי שאמדוהו למיתה וכו׳ עד קירב את מיתת עצמו.א״א נמצא לדבריו מה שאמרו חובשין אותו דאי מיית קטלינן ליה לא אמרו אלא במכה שאין בה חבורה ולא מחוור כלל. ואומר אני שלא אמרו הרוח בלבלתו או פרכוסו הרגתו אלא כששחט בו שנים או רוב שנים אבל חבורה אחרת אין הרוח ופרכוס מקרבין את מיתתו:
ישראל שהרג בשגגה את העבד או את גר תושב.א״א אין נ״ל כך מן ההלכה לפי שהוצרכו להביא עבד ועובד כוכבים מן הריבוי אלמא גר תושב אין גולין עליו ואין נהרג עליו ועוד כי יכה את רעהו כתיב עכ״ל:
וכן הרב המכה תלמידו או שליח בין דין שהכה את בעל דין הנמנע מלבא בדין וכו׳.א״א זו לא שמענו מעולם אלא שליח ב״ד שהוא מלקה יותר ממה שאמדוהו ב״ד ומת תחת ידו והא דאמרינן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה הנהו לבעלי עבירות עד שיחזרו בהן: