Daily Rambam: 5 Shevat, 5790

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִן הָעִסָּה לַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו כ) ״רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה״. וְרֵאשִׁית זוֹ אֵין לָהּ שִׁעוּר מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ הִפְרִישׁ כִּשְׂעוֹרָה פָּטַר אֶת הָעִסָּה. וְהָעוֹשֶׂה כָּל עִסָּתוֹ חַלָּה לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָתוֹ:

ב. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁמַּפְרִישִׁין אֶחָד מֵאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִן הָעִסָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח ד) ״תִּתֶּן לּוֹ ״תֵּן לוֹ דָּבָר הָרָאוּי לִתְּנוֹ מַתָּנָה. וְהַנַּחְתּוֹם הָעוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק מַפְרִישׁ אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים. לְפִי שֶׁעִסָּתוֹ מְרֻבָּה יֵשׁ בְּשִׁעוּר זֶה כְּדֵי מַתָּנָה:

ג. הָעוֹשֶׂה עִסָּה לְמִשְׁתֵּה בְּנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְרֻבֶּה מַפְרִישׁ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. שֶׁלֹּא לְחַלֵּק בְּעִסַּת בַּעַל הַבַּיִת. וְהַנַּחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה עִסָּה קְטַנָּה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. שֶׁלֹּא לְחַלֵּק בְּעִסַּת הַנַּחְתּוֹם:

ד. נִטְמֵאת הָעִסָּה בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּאֹנֶס מַפְרִישׁ אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. וְאִם טִמְּאָהּ בְּזָדוֹן מַפְרִישׁ אֶחָד מִכ״ד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. וְחַלָּה טְמֵאָה [מֻתֶּרֶת] (לַכֹּהֵן) לְהַסָּקָה כִּתְרוּמָה טְמֵאָה:

ה. אֵין חַיָּבִין בְּחַלָּה מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו יט) ״וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳. וּבִזְמַן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו יח) ״בְּבֹאֲכֶם״ בִּיאַת כֻּלְּכֶם וְלֹא בִּיאַת מִקְצַתְכֶם. לְפִיכָךְ חַלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה אֲפִלּוּ בִּימֵי עֶזְרָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְרוּמָה:

ו. פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ חַיָּבִין בְּחַלָּה. וּפֵרוֹת הָאָרֶץ שֶׁיָּצְאוּ חוּצָה לָאָרֶץ פְּטוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו יח) ״אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה״ שָׁמָּה אַתֶּם חַיָּבִין בֵּין עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ בֵּין עַל פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ:

פירות הארץ שיצאו חו״ל כו׳.

א״א פירוש דבר תורה אבל חייבין מדרבנן בשתי חלות:

ז. מַפְרִישִׁין חַלָּה בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת חַלָּה מִיִּשְׂרָאֵל. וְאֵין מְבִיאִין חַלּוֹת חוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה וּבִכּוּרִים מִשָּׁם. וְאִם הֵבִיא מַנִּיחָהּ עַד עֶרֶב הַפֶּסַח וְתִשָּׂרֵף כִּתְרוּמָה:

ח. שְׁלֹשָׁה דִּינִין לְחַלָּה בְּשָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת. כָּל הָאָרֶץ שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ עוֹלֵי בָּבֶל עַד כְּזִיב מַפְרִישִׁין בָּהּ חַלָּה אַחַת כַּשִּׁעוּר וְהִיא נֶאֱכֶלֶת לַכֹּהֲנִים. וּשְׁאָר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ עוֹלֵי מִצְרַיִם וְלֹא עוֹלֵי בָּבֶל שֶׁהִיא מִכְּזִיב וְעַד אֲמָנָה מַפְרִישִׁין בָּהּ שְׁתֵּי חַלּוֹת הָאַחַת נִשְׂרֶפֶת וְהָאַחַת נֶאֱכֶלֶת. וּמִפְּנֵי מָה מַפְרִישִׁין בָּהּ שְׁתֵּי חַלּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהַחַלָּה הָרִאשׁוֹנָה טְמֵאָה שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַדְּשָׁה אוֹתָהּ הָאָרֶץ בִּימֵי עֶזְרָא. וּקְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה בָּטְלָה מִשֶּׁגָּלוּ. וְהוֹאִיל וְהִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַפְרִישִׁין בָּהּ חַלָּה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ. וּמַפְרִישִׁין חַלָּה שְׁנִיָּה וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לַכֹּהֵן לְאָכְלָהּ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ תְּרוּמָה טְהוֹרָה נִשְׂרֶפֶת שֶׁהֲרֵי נִשְׂרְפָה הָרִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְמְאָה טֻמְאָה יְדוּעָה לַכֹּל. וְזוֹ שְׁנִיָּה אֵין לָהּ שִׁעוּר אֶלָּא כָּל שֶׁרוֹצֶה מַפְרִישׁ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם. וְכָל הָאָרֶץ מֵאֲמָנָה וְלַחוּץ בֵּין בְּסוּרְיָא בֵּין בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת מַפְרִישִׁין שְׁתֵּי חַלּוֹת. אַחַת לִשְׂרֵפָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ רָאִינוּ תְּרוּמָה טְמֵאָה נֶאֱכֶלֶת. וְאַחַת לַאֲכִילָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת חַלָּה מִיִּשְׂרָאֵל. וְהוֹאִיל וְזוֹ וְזוֹ מִדִּבְרֵיהֶם מוּטָב לְרַבּוֹת בַּנֶּאֱכֶלֶת לְפִיכָךְ שֶׁל שְׂרֵפָה אֵין לָהּ שִׁעוּר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא. וְשֶׁל אֲכִילָה אֶחָד מִמ״ח. וּמֻתֶּרֶת לְזָבִים וּלְזָבוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִשְׁאָר טְמֵאִים:

ומותרת לזבים ולזבות.

א״א נ״א אסורה לזבים ולזבות ואין צ״ל לשאר טמאים:

ט. בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם עִסָּה טְהוֹרָה מִפְּנֵי טֻמְאַת הַמֵּת מַפְרִישִׁין חַלָּה אַחַת בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶחָד מִמ״ח וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא טְמֵאָה וְיֵשׁ לָהּ שֵׁם מִן הַתּוֹרָה. וּמִכְּזִיב עַד אֲמָנָה מַפְרִישִׁין שְׁנִיָּה לַכֹּהֵן לַאֲכִילָה וְאֵין לָהּ שִׁעוּר, כְּשֶׁהָיָה הַדָּבָר מִקֹּדֶם:

י. חַלַּת חוּצָה לָאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה הוֹאִיל וְעִקַּר חִיּוּבָהּ מִדִּבְרֵיהֶם אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה אֶלָּא עַל כֹּהֵן שֶׁטֻּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ וְהֵם בַּעֲלֵי קְרָיִין וְזָבִים וְזָבוֹת וְנִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת וּמְצֹרָעִין. אֲבָל שְׁאָר הַטְּמֵאִים בְּמַגַּע שְׁאָר הַטֻּמְאוֹת אֲפִלּוּ טְמֵאֵי מֵת מֻתָּרִים לְאָכְלָהּ. לְפִיכָךְ אִם הָיָה שָׁם כֹּהֵן קָטָן בְּחוּצָה לָאָרֶץ בֵּין בְּסוּרְיָא בֵּין בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת וְרָצָה לְהַפְרִישׁ חַלָּה אַחַת מַפְרִישׁ אֶחָד מִמ״ח. וְנֶאֱכֶלֶת לְקָטָן שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאָה קֶרִי אוֹ לִקְטַנָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאֲתָה נִדָּה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ שְׁנִיָּה:

ואין צריך להפריש שנייה.

א״א כבר כתבנו מה שנראה לנו מן הגמרא ומהלכות הרב:

יא. וְכֵן אִם הָיָה שָׁם כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁטָּבַל מִשִּׁכְבַת זַרְעוֹ אוֹ מִזִּיבָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא טְמֵא מֵת הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל הַחַלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ שְׁנִיָּה בְּחוּצָה לָאָרֶץ. (יב) כָּל הַמַּפְרִישׁ חַלָּה מְבָרֵךְ תְּחִלָּה אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וּכְשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטְּהוֹרָה כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַטְּמֵאָה. לְפִיכָךְ אֵין הָאִישׁ עֵרוֹם מַפְרִישׁ חַלָּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ. אֲבָל הָאִשָּׁה הָעֲרוּמָה שֶׁיָּשְׁבָה וְכָל פָּנֶיהָ טוּחוֹת בַּקַּרְקַע מְבָרֶכֶת וּמַפְרֶשֶׁת חַלָּה:

כל המפריש.

א״א כתב רב אחא ז״ל וקורא לה שם ואומר הרי זו תרומה:

יב(יג). הַנִּדָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מְבָרֶכֶת וּמַפְרֶשֶׁת חַלַּת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵינָהּ מֻזְהֶרֶת עַל מַגָּעָהּ אֶלָּא עַל אֲכִילָתָהּ. וְאִם הָיָה שָׁם כֹּהֵן קָטָן אוֹ כֹּהֵן שֶׁטָּבַל שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ לַאֲכִילָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְאָכְלָהּ עִם הַזָּר עַל שֻׁלְחָן אֶחָד לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְדַמַּעַת. וַאֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ מִפְּנֵי שֶׁהִיא טְמֵאָה בַּאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים [וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כֹּהֵן הַמְּסַיֵּעַ בְּמַתְּנוֹתָיו שֶׁהוּא אָסוּר. וְאִם רָצָה לֶאֱכֹל תְּחִלָּה] וְאַחַר כָּךְ יַפְרִישׁ הַחַלָּה בְּחוּץ לָאָרֶץ מֻתָּר שֶׁאֵין עִקָּרָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם:

יג. הַחַלָּה נִקְרֵאת תְּרוּמָה לְפִיכָךְ אֵינָהּ נִטֶּלֶת אֶלָּא מִן הַמֻּקָּף כִּתְרוּמָה. וְאֵינָהּ נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא לְכַתְּחִלָּה:

יד. וְכָל שֶׁאָמַרְנוּ בִּתְרוּמָה לֹא יִתְרֹם וְאִם תָּרַם אֵינָהּ תְּרוּמָה כָּךְ בְּחַלָּה. וְכָל שֶׁאָמַרְנוּ בִּתְרוּמָה לֹא יִתְרֹם מִזֶּה עַל זֶה כָּךְ בְּחַלָּה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל תְּרוּמָה אֵינוֹ אוֹכֵל חַלָּה. וְכָל הָאוֹכֵל תְּרוּמָה אוֹכֵל חַלָּה:

טו. הַסּוּמָא וְהַשִּׁכּוֹר מַפְרִישִׁין חַלָּה לְכַתְּחִלָּה שֶׁאֵין בְּעִסָּה רַע וְיָפֶה כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ וְיַפְרִישׁוּ מִן הַיָּפֶה:

Daily Rambam

ה׳ שבט ה׳תש״צ

ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין

ה

ספר זרעים

ה׳ שבט ה׳תש״צ