Daily Rambam

הִלְכוֹת שְׁכֵנִים

הִלְכוֹת שְׁכֵנִים

עִנְיַן אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת לֵידַע דִּין חִלּוּק הַקַּרְקָעוֹת בֵּין הַשֻּׁתָּפִין, וְהַרְחָקַת נֵזֶק כָּל אֶחָד מֵהֶם מִשְּׁכֵנוֹ וּמִבַּעַל הַמֶּצֶר שֶׁלּוֹ, וְדִין בַּעַל הַמֶּצֶר.

וּבֵאוּר כָּל הַדִּינִין הָאֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:

א. אֶחָד הַקּוֹנֶה מֵחֲבֵרוֹ חֲצִי שָׂדֵהוּ. אוֹ שְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ מֵאֶחָד שָׂדֶה. אוֹ שֶׁיָּרְשׁוּ. אוֹ שֶׁנִּתְּנָה לָהֶן בְּמַתָּנָה. אוֹ שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּהּ מִן הַהֶפְקֵר. אוֹ נִכְסֵי גֵּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם שֻׁתָּפוּת בַּקַּרְקַע וּבִקֵּשׁ אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין לַחֲלֹק וְלִטּל חֶלְקוֹ לְבַדּוֹ. אִם יֵשׁ בְּאוֹתָהּ קַרְקַע דִּין חֲלוּקָה כּוֹפֶה אֶת שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִין וְחוֹלְקִין עִמּוֹ. וְאִם אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחֲלֹק. וְכֵן הַדִּין בְּמִטַּלְטְלִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהֵן שֻׁתָּפִין בּוֹ אֶלָּא יַד כֻּלָּן מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַמָּקוֹם. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר חֶלְקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה כּוֹפֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ לְהַבְדִּיל בֵּין חֶלְקוֹ לְחֵלֶק חֲבֵרוֹ:

ב. אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָה. אוֹ בְּדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחְלְקוּ כְּגוֹן שִׁפְחָה אוֹ כְּלִי. מְכֹר לִי חֶלְקְךָ בְּכָךְ וְכָךְ אוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי כַּשַּׁעַר הַזֶּה. הַדִּין עִמּוֹ וְכוֹפִין אֶת הַנִּתְבָּע לִמְכֹּר לַחֲבֵרוֹ אוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם אֵין הַתּוֹבֵעַ רוֹצֶה לִקְנוֹת אוֹ לֹא יִמְצָא בְּמָה יִקְנֶה. אֵינוֹ יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כַּשַּׁעַר הַזּוֹל. שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶקְנֶה אֶלָּא שֶׁאֶמְכֹּר. לְפִיכָךְ שְׁנֵי אַחִין אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר שֶׁהִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מֶרְחָץ אוֹ בֵּית הַבַּד. אִם עֲשָׂאָן הָאָב לְשָׂכָר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצוּ לַעֲמֹד בְּשֻׁתָּפוּת. עֲשָׂאָן הָאָב לְעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לָכֹף אָחִיו לְהַשְׂכִּיר אוֹתָם אֶלָּא מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ אֲבִיהֶם. וַהֲרֵי עָשִׁיר אוֹמֵר לְעָנִי קַח לְךָ זֵיתִים וּבוֹא וַעֲשֵׂה אוֹתָם בְּבֵית הַבַּד. קְנֵה לְךָ עֲבָדִים וְיָבוֹאוּ וְיִרְחֲצוּ בַּמֶּרְחָץ. וְאֵין הֶעָנִי כּוֹפֶה אֶת הֶעָשִׁיר לִקְנוֹת חֶלְקוֹ אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר לוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי אוֹ מְכֹר לִי וַהֲרֵינִי לוֹוֶה וְקוֹנֶה אוֹ מוֹכֵר לַאֲחֵרִים וְקוֹנִין הַדִּין עִמּוֹ. אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן אֵינִי קוֹנֶה אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹכֵר חֶלְקִי מוֹכְרִין אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים. אָמַר כָּל אֶחָד מֵהֶם אֵינִי מוֹכֵר אֶלָּא כָּל אֶחָד מֵהֶן רוֹצֶה שֶׁיִּקְנֶה חֵלֶק חֲבֵרוֹ. אוֹ שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן רוֹצֶה לֹא לִקְנוֹת חֵלֶק חֲבֵרוֹ וְלֹא לִמְכֹּר חֶלְקוֹ אֶלָּא יִשָּׁאֲרוּ שֻׁתָּפִין בַּגּוּף. הֵיאַךְ הֵן עוֹשִׂין. אִם הָיָה הַמָּקוֹם עָשׂוּי לְשָׂכָר מַשְׂכִּירִין אוֹתוֹ וְחוֹלְקִין שְׂכָרוֹ. וְאִם אֵינוֹ עָשׂוּי לְשָׂכָר אִם חָצֵר הוּא שׁוֹכְנִין בָּהּ שָׁנָה שָׁנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁכְּנוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת מִפְּנֵי הֶזֵּק רְאִיָּה שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִטְרֹחַ כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנוֹת מֵחָצֵר לֶחָצֵר אֶלָּא מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְאִם מֶרְחָץ הוּא נִכְנָסִין לָהּ שְׁנֵיהֶם תָּמִיד בְּכָל יוֹם. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ תָּמִיד וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְשָׂכָר כְּגוֹן מֶרְחָץ אוֹ מַצָּע אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ אַתָּה יוֹם וַאֲנִי יוֹם שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ בְּכָל יוֹם אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ:

אם חצר הוא עד להשתמש בו וכו׳. א״א כמה זה הדין רחוק מדעתי ולמה יכריח את חבירו לפנות שנה בשנה ויאמר לו מאחר שאין אתה רוצה למכור וגם אני איני רוצה למכור או תסבול היזק ראיה או תחלוק כי לעולם לא אטרח להיות גולה שנה בשנה ועוד אם אין לו להיכן יפנה מה תהא עליו:

ג. אֶחָד הַשּׂוֹכֵר מֵחֲבֵרוֹ מִקְצָת חָצֵר. אוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. אוֹ שְׁנַיִם שֶׁשָּׂכְרוּ מָקוֹם אֶחָד בְּשֻׁתָּפוּת. כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ וְלוֹמַר לוֹ אוֹ שְׂכֹר מִמֶּנִּי חֶלְקִי אוֹ הַשְׂכִּיר לִי חֶלְקְךָ. וְאִם יֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָה חוֹלְקִין:

אחד השוכר מחבירו מקצת חצר וכו׳ עד חולקין. א״א וגם זה הדין נפשו אותה ויעש ממנו לשכירות שע״מ כן שכרו וקרוב אני לומר אף במקח כן ולא אמרו גוד או איגוד אלא בירושה ומתנה עכ״ל:

ד. אֵי זֶהוּ דִּין חֲלוּקָה. כָּל שֶׁאִלּוּ יְחַלֵּק לְפִי הַשֻּׁתָּפִין יַגִּיעַ לַפָּחוּת שֶׁבָּהֶם חֵלֶק שֶׁשֵּׁם הַכֹּל קָרוּי עָלָיו. אֲבָל אִם אֵין שֵׁם הַכֹּל נִקְרָא עַל הַחֵלֶק אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. כֵּיצַד. כָּל חָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵינָהּ קְרוּיָה חָצֵר. וְכָל שָׂדֶה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת תִּשְׁעָה קַבִּין אֵינָהּ קְרוּיָה שָׂדֶה. וְכָל גִּנָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת חֲצִי קַב אֵינָהּ קְרוּיָה גִּנָּה. וְכָל פַּרְדֵּס שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי זְרִיעַת שְׁלֹשָׁה קַבִּין אֵינוֹ קָרוּי פַּרְדֵּס. לְפִיכָךְ אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיִּהְיֶה אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין. וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי זְרִיעַת תִּשְׁעָה קַבִּין [לְכָל אֶחָד וְאֶחָד]. וְלֹא אֶת הַגִּנָּה עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ חֲצִי קַב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְלֹא אֶת הַפַּרְדֵּס עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ בֵּית שְׁלֹשָׁה קַבִּין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. אֲבָל בְּבָבֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ אֵין חוֹלְקִין אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי חֲרִישַׁת יוֹם לָזֶה וַחֲרִישַׁת יוֹם לָזֶה. וְלֹא אֶת הַפַּרְדֵּס עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִילָנוֹת לָזֶה [וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִילָנוֹת לָזֶה] כְּדֵי עֲבוֹדַת אָדָם אֶחָד בַּיּוֹם אֶחָד. וְשָׂדֶה שֶׁמַּשְׁקִין אוֹתָהּ בִּכְלִי עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּא הַפּוֹעֵל יוֹם אֶחָד לָזֶה וְיוֹם אֶחָד לָזֶה:

ה. אֵין חוֹלְקִין אֶת הַטְּרַקְלִין וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא אֶת הַטַּלִּית עַד שֶׁיְּהֵא בְּכָל חֵלֶק מֵהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. אִם מֶרְחָץ חָלְקוּ עַד שֶׁיְּהֵא בְּכָל חֵלֶק מֵהֶן כְּדֵי מֶרְחָץ. וְאִם שׁוֹבָךְ עַד שֶׁיְּהֵא כָּל חֵלֶק שׁוֹבָךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן בְּטַלִּית וּבִשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים. אֵין בָּהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּדָמִים וְיֵשׁ [לוֹ] לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ אוֹ מְכֹר לִי אוֹ קְנֵה מִמֶּנִּי. אָמַר אֶחָד מֵהֶן חֲלֹק זֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֲלָקִין שָׁוִים אֲנִי אֶטּל אֶת הַפָּחוּת וְטל אַתָּה אֶת הַיֶּתֶר אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי לִקַּח מַתָּנָה. אֶלָּא הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה בְּשָׁוֶה הֲרֵי אָנוּ מַעֲלִין בְּדָמִים:

א. חַצְרוֹת הַכְּפָרִים שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹנֶה לוֹ בַּיִת וְנִמְצֵאת הֶחָצֵר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים מְשֻׁתֶּפֶת לְכָל בְּנֵי הַבָּתִּים. הֲרֵי יֵשׁ לְכָל פֶּתַח וּפֶתַח אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָנָיו בְּרֹחַב כָּל הַפֶּתַח. וְהַנִּשְׁאָר מִן הֶחָצֵר אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל שֻׁתָּף וְשֻׁתָּף חוֹלְקִין אוֹתָהּ וְאִם לָאו אֵין חוֹלְקִין אוֹתָהּ שֶׁכָּל חָצֵר שֶׁאֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵינָהּ קְרוּיָה חָצֵר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כֵּיצַד. הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין לָזֶה שְׁנֵי בָּתִּים וְלָזֶה בַּיִת אֶחָד. זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּתִּים מוֹדְדִין לוֹ מִן הֶחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל בַּיִת וּבַיִת עַל כָּל רֹחַב הַפֶּתַח אֲפִלּוּ הָיָה עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת אֶחָד נוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּרֹחַב פִּתְחוֹ לִפְנֵי פִּתְחוֹ. וְהַנִּשְׁאָר מִן הֶחָצֵר אִם יֵשׁ בָּהּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָזֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת וְלָזֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת חוּץ מִן הַפְּתָחִים יֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָה וְחוֹלְקִין. פָּחוֹת מִזֶּה אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה:

ב. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים רַבִּים מִכָּל רוּחוֹתָיו יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל רוּחַ. וְאִם יִחֵד לוֹ פֶּתַח אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ:

בית שיש לו פתחים וכו׳ עד כנגד פתחו. א״א לא אמרו בגמ׳ יחוד מפקיע שאר הרוחות אלא בחפירה דסופלי והיחוד הוא תיקון כניסה ויציאה אבל בית שיש לו פתחים הרבה מארבע רוחות מה תיקון הם צריכין:

ג. אַכְסַדְרָה אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ בְּמַשָּׂאוֹ אֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְאִם לָאו יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. שֶׁלֹּא אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לְכָל פֶּתַח וּפֶתַח אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא לִפְרֹק שָׁם מַשָּׂאוֹ:

ד. בֵּית שַׁעַר אוֹ מִרְפֶּסֶת יֵשׁ לָהֶם אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיוּ חֲמִשָּׁה בָּתִּים פְּתוּחִים לְמִרְפֶּסֶת וְהַמִּרְפֶּסֶת פְּתוּחָה לֶחָצֵר אֵין לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת:

ה. לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:

ו. בַּיִת חֶצְיוֹ מְקֹרֶה וְחֶצְיוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקֹרֶה בֵּין שֶׁקֵּרוּיוֹ כְּלַפֵּי פְּנִים בֵּין שֶׁקֵּרוּיוֹ כְּלַפֵּי חוּץ אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:

ז. בַּיִת סָתוּם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. פָּרַץ אֶת פְּצִימָיו אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:

ח. בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בֶּחָצֵר אֶלָּא אִם יֵשׁ בֶּחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה עַד פֶּתַח הַבַּיִת הַזֶּה חוֹלְקִין. וְהַזֶּבֶל שֶׁל חָצֵר מִתְחַלֵּק לְפִי הַפְּתָחִים. אֲבָל אַכְסַנְיָא שֶׁל מֶלֶךְ לְפִי בְּנֵי אָדָם:

בית שאין בו ד׳ על ד׳ כו׳ עד פתח הבית הזה חולקין. א״א נראה מדבריו שאין לו חלק בחצר כלל וזה העני שלא הורישו אביו אלא זה הבית הפסיד כניסה ויציאה מן החצר וכל משא שישא יפרק אותה משם על זה נאמר בתר עניא אזלא עניותא ואם הוציאוהו מדין ארבע אמות בחצר כנגד פתחו שלא תהא חצירו גדולה מביתו מדין כל תשמישו וחלקו בחצר לא הוציאוהו. ואם תאמר שלא אמר אלא על ארבע אמות שכנגד פתחו א״כ היה לו לומר אא״כ יש בכל החצר ח׳ אמות לזה וארבע אמות לזה עד הפתח הזה חולקין ואולי שדיבר בשנים שבחצר שיש להם בתים קטנים הללו ואין להם שותף עוד בחצר עכ״ל:

ט. הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַחֲלֹק דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מַפְסִידִין אֶת שְׁמוֹ חוֹלְקִין. וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁרָצוּ לֹא יַחֲלֹקוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכֶרֶךְ אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁתֵּי כְּרִיכוֹת חוֹלְקִין:

י. מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָה שֶׁרָצוּ שֻׁתָּפִין לְחַלְּקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. שֶׁזֶּה קִנְיַן דְּבָרִים הוּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אִם קָנוּ מִיָּדָם שֶׁזֶּה רָצָה בְּרוּחַ פְּלוֹנִי וְזֶה רָצָה בְּרוּחַ פְּלוֹנִי אֵינָן יְכוֹלִים לַחְזֹר בָּהֶם. וְכֵן אִם הָלַךְ זֶה בְּעַצְמוֹ וְהֶחֱזִיק בְּחֶלְקוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ וְהֶחֱזִיק בְּחֶלְקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדָם אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחְזֹר בַּחֲבֵרוֹ:

יא. הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ וְעָשׂוּ בֵּינֵיהֶם גּוֹרָל כֵּיוָן שֶׁעָלָה גּוֹרָל לְאֶחָד מֵהֶן קָנוּ כֻּלָּן. בַּהֲנָיָה שֶׁנַּעֲשֵׂית לָהֶם שֶׁשָּׁמְעוּ זֶה מִזֶּה לְדָבָר שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו גָּמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן וּמַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ:

האחין שחלקו ועשו ביניהם גורל וכו׳ עד ומקנה לחבירו. א״א לא נתחוורו דבריו עכ״ל:

יב. הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ הֲרֵי הֵן כְּלָקוֹחוֹת זֶה מִזֶּה. וְאֵין לָהֶם דֶּרֶךְ זֶה עַל זֶה. וְלֹא סֻלָּמוֹת זֶה עַל זֶה. וְלֹא חַלּוֹנוֹת זֶה עַל זֶה. וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם זֶה עַל זֶה. שֶׁכֵּיוָן שֶׁחָלְקוּ לֹא נִשְׁאַר לְאֶחָד מֵהֶן זְכוּת בְּחֵלֶק חֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹמַר לָאַחִין כְּשֶׁהָיְתָה הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ לְאֶחָד הָיָה מַעֲבִיר בָּהּ אַמַּת הַמַּיִם הַזֹּאת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֲבָל עַתָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית זֶה חֶלְקִי יֵשׁ לִי לְהָסִיר אַמַּת הַמַּיִם מֵעָלַי. וְכֵן סוֹתֵם הַחַלּוֹן הַמַּשְׁקִיף עַל חֶלְקוֹ וּבוֹנֶה בְּצַד הַסֻּלָּם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבַטֵּל תַּשְׁמִישׁוֹ. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ שָׂדֶה מֵאֶחָד וְחָלְקוּ לֹא נִשְׁאַר לְאֶחָד מֵהֶם זְכוּת בְּחֵלֶק חֲבֵרוֹ. וּמַפְסִיק אַמַּת הַמַּיִם מֵחֶלְקוֹ וְסוֹתֵם הַחַלּוֹנוֹת:

יג. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ שָׂדֶה מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים אוֹ מִשְּׁנֵי אַחִין. אֵין לְאֶחָד מֵהֶן לְהַפְסִיק אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא לְשַׁנּוֹת דָּבָר מִן הַנְּזָקִים שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּהֶן הַמּוֹכְרִין:

יד. חֲצַר הַשֻּׁתָּפִין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. אוֹ שֶׁחִלְּקוּהָ בִּרְצוֹנָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁהֶזֵּק רְאִיָּה הֶזֵּק הוּא וְאֵין לוֹ חֲזָקָה בֶּחָצֵר. אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁעָמְדוּ כָּךְ שָׁנִים רַבּוֹת בְּלֹא מְחִצָּה כּוֹפֵהוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה:

טו. רֹחַב מְקוֹם הַכֹּתֶל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם. וְכַמָּה יִהְיֶה רָחְבּוֹ. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וַאֲפִלּוּ נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּינֵיהֶם בְּקָנִים וּבְהוּצִין. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֲוִיר שֶׁיִּסְתַּכֵּל בּוֹ וְיִרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ:

טז. כַּמָּה גֹּבַהּ הַכֹּתֶל אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן בְּגִנָּה כּוֹפֵהוּ לְהַבְדִּיל גִּנָּתוֹ מִגִּנַּת חֲבֵרוֹ בִּמְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל בְּבִקְעָה אֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל בִּקְעָתוֹ מִבִּקְעַת חֲבֵרוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ. רָצָה לְהַבְדִּיל בִּקְעָתוֹ מִבִּקְעַת חֲבֵרוֹ כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה וְעוֹשֶׂה חָזִית כְּמוֹ אַמָּה בְּסִיד מִבַּחוּץ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. וְאִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם בּוֹנִים הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע וְעוֹשִׂין חֲזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶן:

כמה גובה וכו׳ עד י׳ טפחים. א״א זה שיבוש גדול אלא כותל ארבע אמות עכ״ל:

יז. הַמּוֹכֵר גִּנָּה לַחֲבֵרוֹ סְתָם וְהָיְתָה מְעֹרֶבֶת עִם גִּנּוֹת אֲחֵרוֹת. כּוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לִבְנוֹת אֶת הַכֹּתֶל בֵּינֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר בַּגִּנּוֹת. אֲבָל אִם מָכַר בִּקְעָה סְתָם אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִגְדֹּר אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ:

המוכר גינה לחבירו וכו׳ עד הכותל ביניהן. א״א וכן המוכר עכ״ל:

ואפילו וכו׳ עד במקום שנהגו. א״א זה שיבוש:

יח. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת כְּתָלִים הַמַּבְדִּילִין בַּחֲצֵרוֹת אוֹ בַּגִּנּוֹת בַּאֲבָנִים שֶׁאֵינָן גָּזִית זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּגָזִית זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה. בִּכְפִיסִין זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. בִּלְבֵנִים זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה. וְכָל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ עֳבִי הַכֹּתֶל עִם הַסִּיד. וְהוֹאִיל וּמְקוֹם הַכֹּתֶל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם אִם נָפַל הַכֹּתֶל הֲרֵי הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ נָפַל לִרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶן אוֹ שֶׁפִּנָּה אֶחָד מֵהֶן אֶת כָּל הָאֲבָנִים לִרְשׁוּתוֹ וְטָעַן שֶׁמָּכַר לוֹ חֲבֵרוֹ חֶלְקוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה אֵינוֹ נֶאֱמָן. אֶלָּא הֲרֵי הֵן בִּרְשׁוּת שֶׁל שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה:

א. כֹּתֶל חָצֵר הַמַּבְדִּיל בֵּין שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁנָּפַל. יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לָכֹף עַל חֲבֵרוֹ לִבְנוֹתוֹ עַד גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה. אֲבָל יֶתֶר עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. רָצָה הָאֶחָד וְהִגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל יוֹתֵר עַל אַרְבַּע אַמּוֹת. אִם בָּא חֲבֵרוֹ וּבָנָה כֹּתֶל אַחֵר גָּבוֹהַּ כְּנֶגֶד הַכֹּתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בַּגֹּבַהּ שֶׁכְּנֶגֶד כָּתְלוֹ. כֵּיצַד. בָּנָה אֶחָד כֹּתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן וְהִגְבִּיהוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּבָא חֲבֵרוֹ וּבָנָה כֹּתֶל אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ אוֹ בְּצִדּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּיִת וְהִגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל הָאַחֵר שֵׁשׁ אַמּוֹת מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁמּוֹסִיף עַל אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהֲרֵי נִרְאֶה מִמַּעֲשָׂיו שֶׁהוּא רוֹצֶה בָּהֶן. וְכֵן אִם חָקַק בְּרֹאשׁ הַכֹּתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן מָקוֹם לְהַנִּיחַ בּוֹ הַקּוֹרוֹת אוֹ שֶׁבָּנָה עָלָיו קוֹרָה גְּדוֹלָה שֶׁהַקּוֹרוֹת נִשְׁעָנִין עָלֶיהָ מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בְּשֵׁשׁ הָאַמּוֹת כֻּלָּן שֶׁהוֹסִיף חֲבֵרוֹ עַל הָאַרְבַּע אַמּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּנָה כָּל הַכֹּתֶל שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּכָל הַגֹּבַהּ הַזֶּה:

ב. אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבָּנָה הַכֹּתֶל שֶׁמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין חֲבֵרוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת וְתָבַע חֲבֵרוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בָּהוֹצָאָה וְאָמַר נָתַתִּי חֶלְקִי. הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁנָּתַן וְנִפְטָר עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה הַתּוֹבֵעַ שֶׁלֹּא נָתַן. אֲבָל אִם בָּא לִתְבֹּעַ אוֹתוֹ לִתֵּן חֶלְקוֹ בְּהוֹצָאַת שְׁאָר הַגֹּבַהּ שֶׁהוֹסִיף עַל אַרְבַּע אַמּוֹת מִפְּנֵי שֶׁסָּמַךְ לוֹ אוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר נָתַתִּי אֵינוֹ נֶאֱמָן. אֶלָּא חֲבֵרוֹ נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין. עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ:

ג. מִי שֶׁהָיָה לוֹ חֻרְבָּה בֵּין חֻרְבּוֹת חֲבֵרוֹ וְעָמַד חֲבֵרוֹ וְגָדַר רוּחַ רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית עַד שֶׁנִּמְצֵאת חֻרְבָּה זוֹ מִשְּׁלֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ גְּדוּרָה. אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן לוֹ הַהוֹצָאָה כְּלוּם שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹעִיל לוֹ וַהֲרֵי חֻרְבָּתוֹ פְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כְּשֶׁהָיְתָה. לְפִיכָךְ אִם גָּדַר לוֹ רוּחַ רְבִיעִית עַד שֶׁנִּמְצֵאת חֻרְבָּתוֹ מֻקֶּפֶת גָּדֵר מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל וְנוֹתֵן חֲצִי הַהוֹצָאָה שֶׁהוֹצִיא זֶה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה מְקוֹם הַכֹּתֶל שֶׁל שְׁנֵיהֶם:

ד. אֲבָל אִם הָיָה הַכֹּתֶל שֶׁל זֶה שֶׁבָּנָה וּבְחֶלְקוֹ בָּנָה יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶלָּא דָּבָר מוּעָט כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִין שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּתָלִים. וְכֵן אִם הַנִּקָּף עַצְמוֹ הוּא שֶׁגָּדַר רוּחַ רְבִיעִית הֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ וְנוֹתֵן חֲצִי הַהוֹצָאָה שֶׁל שָׁלֹשׁ רוּחוֹת אִם הָיוּ הַכְּתָלִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

אבל אם היה הכותל של זה שבנה וכו׳ עד בכותלים. א״א זה המשפט מעוקל שאם הרויח לו המקום וגדר אותו שיפחות לו ההוצאה ומה שאמר שאינו יכול להשתמש בכותלים כן ישתמש אלא המקום לו יהיה ויהיה לו שטר על זה שאם יפול הכותל האבנים והעפר לשניהם והמקום שלו עכ״ל:

ה. וְכֵן שְׁנֵי בָּתִּים זֶה בְּצַד זֶה וְהָיוּ גַּגֵּיהֶן עֲשׂוּיִין לְדִירָה אֲפִלּוּ הָיוּ בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים זֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַּגּוֹ שֶׁהוּא דָּר בּוֹ וְזֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַּגּוֹ. וְזֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה וּמַעֲדִיף כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים רוֹאִין אוֹתוֹ יָכוֹל כָּל אֶחָד לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ אֵלּוּ אֵין רוֹאִין אוֹתִי אֶלָּא בַּיּוֹם בְּעֵת שֶׁאֶעֱמֹד עַל גַּגִּי וְאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי תָּמִיד:

ו. גַּג הַסָּמוּךְ לַחֲצַר חֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אֲבָל בֵּין גַּג לְגַג מִשְּׁאָר הַגַּגִּין אֵינוֹ זָקוּק לְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם דָּרִין בַּגַּגּוֹת לְפִיכָךְ אֵין בַּגַּגּוֹת הֶזֵּק רְאִיָּה. אֲבָל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּין שְׁנֵי הַגַּגִּין גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּתְפֹּס אוֹתוֹ כְּגַנָּב אִם נִכְנַס לִרְשׁוּתוֹ:

גג הסמוך לחצר חבירו עד אם נכנס לרשותו. א״א משאר הגגין פי׳ שאין ראויין לתשמיש עכ״ל:

ז. שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ לֹא יֹאמַר הָעֶלְיוֹן הֲרֵינִי בּוֹנֶה מִכְּנֶגְדִּי וְעוֹלֶה אֶלָּא בּוֹנִים שְׁנֵיהֶם מִלְּמַטָּה וְעוֹלֶה וּבוֹנֶה הָעֶלְיוֹן לְבַדּוֹ מִכְּנֶגְדּוֹ וָמַעְלָה. וְאִם הָיְתָה חֲצֵרוֹ לְמַעְלָה מִגַּגּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אֵין הָעֶלְיוֹן זָקוּק לַתַּחְתּוֹן כְּלָל:

שתי חצירות זו למעלה מזו עד אין העליון זקוק לתחתון כלל. א״א אין דבריו ברורין כלל עכ״ל:

ח. מִי שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ וְנָפַל כּוֹפִין אוֹתוֹ לְפַנּוֹת אֲבָנָיו. אָמַר לוֹ הִגִּיעוּךָ וַהֲרֵי הֵן שֶׁלְּךָ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאִם רָצָה בָּהֶן בַּעַל הַגִּנָּה וְאָמַר לוֹ הֵן אִם פִּנָּה אוֹתָם קָנָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וַאֲפִלּוּ אָמַר הֵילָךְ יְצִיאוֹתֶיךָ וְאֶטּל אֲבָנַי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל אִם לֹא פִּנָּה לֹא קָנָה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֶלָּא לִדְחוֹתוֹ:

ט. חָמֵשׁ גִּנּוֹת הַמְסַפְּקוֹת מַיִם מִמַּעְיָן אֶחָד וְנִתְקַלְקֵל הַמַּעְיָן כֻּלָּן מְתַקְּנוֹת עִם הָעֶלְיוֹנָה. נִמְצֵאת הַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כֻּלָּן וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ. וְהָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְתַקֶּנֶת עִם הַשְּׁנִיָּה וְלֹא מֵהַשְּׁנִיָּה וּלְמַטָּה. וְכֵן חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁשּׁוֹפְכִין מַיִם לְבִיב אֶחָד וְנִתְקַלְקֵל הַבִּיב כֻּלָּן מְתַקְּנוֹת עִם הַתַּחְתּוֹנָה. נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כֻּלָּן וּמְתַקֶּנֶת לְעַצְמָהּ וְהַתַּחְתּוֹנָה אֵינָהּ מְתַקֶּנֶת עִם הַשְּׁנִיָּה וְלֹא מִשְּׁנִיָּה וּלְמַעְלָה:

י. בְּנֵי הַנָּהָר מַשְׁקִין עַל הַסֵּדֶר. רָצָה אֶחָד מֵהֶן לִסְכֹּר כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר לוֹ הַמַּיִם וְיַשְׁקֶה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִפְתַּח. וְאַחֵר רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת תְּחִלָּה. כָּל הַמִּתְגַּבֵּר זָכָה. וּבוֹר הַקָּרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:

בני הנהר וכו׳ ובור הקרוב לאמה עד מפני דרכי שלום. א״א בגמ׳ מעמיד אותה באמה המהלכת ע״פ בורו אבל הרב ז״ל לא כתב בזה ואפשר לפי שחזר הדין לכל דאלים גבר טוב הוא שנחוש לדרכי שלום ומי שקרוב לה הוא דאלים עכ״ל: