Daily Rambam: 26 Av, 5809

הִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ

יֵשׁ בִּכְלָלָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מִצְוֹת: אַרְבַּע מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְעֶשֶׂר מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ פְּרָטָן:

לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת תְּמִימִים.
שֶׁלֹּא לְהַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם [לַמִּזְבֵּחַ].
שֶׁלֹּא יִשְׁחוֹט [בַּעַל מוּם].
שֶׁלֹּא יִזְרוֹק דָּמוֹ.
שֶׁלֹּא יַקְטִיר חֶלְבּוֹ.
שֶׁלֹּא יַקְרִיב בַּעַל מוּם עוֹבֵר.
שֶׁלֹּא יַקְרִיב בַּעַל מוּם אֲפִלּוּ בְּקָרְבְּנוֹת הַגּוֹיִם.
שֶׁלֹּא יַטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים.
לִפְדּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.
לְהַקְרִיב מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, וְקֹדֶם זְמַן זֶה הוּא נִקְרָא ״מְחֻסַּר זְמַן״ וְאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ.
שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנָן וּמְחִיר.
שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר שְׂאוֹר וּדְבַשׁ.
לִמְלוֹחַ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת.
שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּית הַמֶּלַח מֵעַל הַקָּרְבָּנוֹת.

וּבֵאוּר מִצְוֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת תְּמִימִין וּמֻבְחָרִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב,כא) ״תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן״ זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וְלוֹקֶה עַל הֶקְדֵּשׁוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב,כ) ״כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ״:

ב. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְמַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין אֲפִלּוּ הִקְדִּישׁוֹ לִדְמֵי [נְסָכִים] לוֹקֶה שֶׁבִּזְיוֹן קָדָשִׁים הוּא:

ג. הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שְׁלָמִים וְאָמַר עוֹלָה עוֹלָה וְאָמַר שְׁלָמִים לֹא אָמַר כְּלוּם עַד שֶׁיִּהְיוּ פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים. לְפִיכָךְ הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל בַּעַל מוּם עוֹלָה וְהִקְדִּישׁוֹ שְׁלָמִים אוֹ שְׁלָמִים וְאָמַר עוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְאִסּוּר אֵינוֹ לוֹקֶה. מִי שֶׁדִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לְהַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ וְהִקְדִּישׁ הֲרֵי זֶה קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ לוֹקֶה:

הרי זה קדוש.

א״א טעה בזה כי מי שדימה שמותר להקדיש בעל מום למזבח והקדיש אינו קדוש כלל שהוא הקדש טעות וה״ג בתמורה עשה שוגג כמזיד בתמורה ולא עשה שוגג כמזיד בקדשים ואמרינן בגמרא היכי דמי שוגג כמזיד בתמורה אמר חזקיה כסבור מותר להמיר דכוותה גבי קדשים כסבור מותר להקדיש בעלי מומין למזבח גבי תמורה לקי גבי קדשים לא לקי פירוש גבי תמורה קדוש והגוזז והעובד בו לוקה אבל גבי קדשים לא לקי לפי שאינו קדוש מפני שהוא הקדש טעות וזה המחבר שדימה גבי קדשים לא לקי אבל קדוש הוי וגבי תמורה מילקי נמי לקי על שהמיר טעות גדולה טעה שלא מצינו לוקה על השוגג ואומר מותר שוגג קרי ליה ובהלכות תמורה ג״כ טעה בזה:

ד. הַשּׁוֹחֵט בַּעַל מוּם לְשֵׁם קָרְבָּן לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּבַעֲלֵי מוּמִין (ויקרא כב,כב) ״לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה׳״. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט. וְכֵן הַזּוֹרֵק דַּם בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶן (ויקרא כב,כד) ״לֹא תַקְרִיבוּ (אֵלֶּה) לַה׳״ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה אַזְהָרָה לַזּוֹרֵק. וְכֵן הַמַּקְטִיר אֵימוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב,כב) ״וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ״ אֵלּוּ הַחֲלָבִים. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאִם הִקְדִּישׁ בַּעַל מוּם וּשְׁחָטוֹ וְזָרַק דָּמוֹ וְהִקְטִיר אֵימוּרָיו לוֹקֶה אַרְבַּע מַלְקִיּוֹת:

ה. אֶחָד בַּעַל מוּם קָבוּעַ אוֹ בַּעַל מוּם עוֹבֵר אִם הִקְרִיבוֹ עוֹבֵר בְּכָל אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז,א) ״לֹא תִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה אַזְהָרָה לְבַעַל מוּם עוֹבֵר. כְּגוֹן שֶׁהָיָה בִּבְהֵמָה גָּרָב לַח אוֹ חֲזָזִית אִם הִקְרִיבָהּ לוֹקֶה:

ו. וְלֹא קָרְבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אֶלָּא אַף קָרְבְּנוֹת עַכּוּ״ם אִם הִקְרִיבָן וְהֵן בַּעֲלֵי מוּמִין לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב,כה) ״וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה״:

ז. הַמַּטִּיל מוּם בְּקָדָשִׁים כְּגוֹן שֶׁסִּמֵּא עֵינוֹ אוֹ קָטַע יָדוֹ לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּקָרְבָּן (ויקרא כב,כא) ״כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יִתֵּן בּוֹ מוּם. וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם שֶׁהֲרֵי הָיָה רָאוּי לְקָרְבָּן וּפְסָלוֹ. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אֵינוֹ לוֹקֶה:

ח. הֵטִיל מוּם בְּקָדָשִׁים וּבָא אַחֵר וְהֵטִיל בָּהּ מוּם אַחַר הַשֵּׁנִי אֵינוֹ לוֹקֶה:

ט. אֶחָד הַמֵּטִיל מוּם בַּקָּדָשִׁים עַצְמָן אוֹ בִּתְמוּרָתָן חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר שֶׁהַמֵּטִיל מוּם בִּתְמוּרָתָן אֵינוֹ לוֹקֶה לְפִי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרְבָּן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן הַמֵּטִיל מוּם בַּתְּשִׁיעִי שֶׁל טָעוּת עֲשִׂירִי אֵינוֹ לוֹקֶה:

י. הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם לַמִּזְבֵּחַ אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹקֶה הֲרֵי זוֹ נִתְקַדְּשָׁה וְתִפָּדֶה בְּעֵרֶךְ הַכֹּהֵן וְתֵצֵא לְחֻלִּין וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ קָרְבָּן. וְכֵן הַדִּין בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם. וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לִפְדּוֹת קָדָשִׁים שֶׁנּוֹלַד בָּהֶן מוּם וְיֵצְאוּ לְחֻלִּין וְיֵאָכְלוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב,טו) ״רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר״. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁיִּפָּדוּ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בַּעֲרָכִין שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז,יא) ״וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנּוּ קָרְבָּן לַה׳״ שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ:

יא. מַה בֵּין בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ לְבַעֲלַת מוּם עוֹבֵר. שֶׁבַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ אִם יָלְדָה וְהִיא קֹדֶשׁ יִפָּדֶה הַוָּלָד וְיֵצֵא לְחֻלִּין אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָּמִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה טָפֵל חָמוּר מִן הָעִקָּר. וְאִם נִתְעַבְּרָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה וְיָלְדָה אַחַר פִּדְיוֹן הַוָּלָד חֻלִּין. וְאִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה נִפְדֵּית אַחַר שֶׁתָּמוּת. שֶׁהֲרֵי לֹא חָלָה קְדֻשָּׁה גְּמוּרָה עַל גּוּפָהּ אֶלָּא עַל דָּמֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר אוֹ תְּמִימָה וְאַחַר שֶׁהִקְדִּישָׁהּ נוֹלַד לָהּ מוּם קָבוּעַ. אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה תִּקָּבֵר כִּשְׁאָר הַקָּדָשִׁים הַתְּמִימִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְרִיכָה הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּעֲרָכִין. וְאִם נִשְׁחֲטָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת וְאַחַר כָּךְ תֵּאָכֵל. וְאִם יָלְדָה יִקָּרֵב וְלָדָהּ. נִתְעַבְּרָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה וְיָלְדָה אַחַר שֶׁנִּפְדֵּית הַוָּלָד אָסוּר וְאֵינוֹ נִפְדֶּה. אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. סָמוּךְ לְפִדְיוֹן אִמּוֹ מַתְפִּיס זֶה הַוָּלָד לְשֵׁם אוֹתוֹ הַזֶּבַח. לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיבוֹ [מִכֹּחַ אִמּוֹ] מִפְּנֵי שֶׁבָּא מִכֹּחַ קְדֻשָּׁה דְּחוּיָה:

יב. כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין כְּשֶׁיִּפָּדוּ מֻתָּר לְשָׁחֳטָן בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים וּלְמָכְרָן שָׁם וְלִשְׁקל בְּשָׂרָם בְּלִיטְרָא כִּשְׁאָר הַחֻלִּין חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר. מִפְּנֵי שֶׁמְּכִירָתָם בַּשּׁוּק מוֹסִיף בִּדְמֵיהֶן. שְׁאָר הַקָּדָשִׁים שֶׁדְּמֵיהֶן חוֹזְרִין לַהֶקְדֵּשׁ שֶׁהֲרֵי מֵבִיא בִּדְמֵיהֶם בְּהֵמָה אַחֶרֶת מוֹכְרִין אוֹתָן בַּשּׁוּק כְּחֻלִּין. אֲבָל הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁאֵין דְּמֵיהֶם לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא נֶאֱכָלִין בְּמוּמָן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָם בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים. וְאֵין מוֹכְרִין אוֹתָם שָׁם. אֲפִלּוּ הִתְפִּיס בְּכוֹר לְבֶדֶק הַבַּיִת אֵינוֹ נִשְׁקַל בְּלִיטְרָא וְלֹא יִמָּכֵר בַּשּׁוּק שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַתְפִּיס אֶלָּא דָּבָר הַקָּנוּי לוֹ קִנְיָן גָּמוּר:

Daily Rambam

כ״ו מנחם אב ה׳תת״ט

איסורי המזבח

א

ספר עבודה

כ״ו מנחם אב ה׳תת״ט