הלכות עבודת כוכבים וחוקות העובדיה
יש בכללן נ״א מצות. שתי מצות עשה. ומ״ט מצות לא תעשה. וזהו פרטן:
- שלא לפנות אחר עבודת כוכבים.
- שלא לתור אחר הרהור הלב וראית העינים.
- שלא לגדף.
- שלא יעבוד אותה כדרך עבודתה.
- שלא ישתחוה לה.
- שלא לעשות פסל לעצמו.
- שלא לעשות פסל אפילו לאחרים.
- שלא לעשות צורות אפילו לנוי.
- שלא להדיח אחרים אחריה.
- לשרוף עיר הנדחת.
- שלא לבנותה.
- שלא ליהנות מכל ממונה.
- שלא להסית יחיד לעבודת כוכבים לעובדה.
- שלא לאהוב המסית.
- שלא לעזוב שנאתו.
- שלא להצילו.
- שלא ללמד עליו זכות.
- שלא ימנע מללמד עליו חובה.
- שלא להתנבא בשמה.
- שלא לשמוע מן המתנבא בשמה.
- שלא להתנבא בשקר, ואפילו בשם השם.
- שלא לגור מהריגת נביא שקר.
- שלא לישבע בשם עבודת כוכבים.
- שלא לעשות אוב.
- שלא לעשות ידעוני.
- שלא להעביר למולך.
- שלא להקים מצבה.
- שלא להשתחוות על אבן משכית.
- שלא ליטע אשרה.
- לאבד עבודת כוכבים וכל הנעשה בשבילה.
- שלא ליהנות בעבודת כוכבים ובכל משמשיה.
- שלא ליהנות בציפוי נֶעבד.
- שלא לכרות ברית לעובדי כוכבים.
- שלא לחון עליהן.
- שלא ישבו בארצנו.
- שלא להדמות במנהגותם ובמלבושם.
- שלא לנחש.
- שלא לקסום.
- שלא לעונן.
- שלא לחבור חבר.
- שלא לדרוש אל המתים.
- שלא לשאול באוב.
- שלא לשאול בידעוני.
- שלא לכשף.
- שלא להקיף פאת ראש.
- שלא להשחית פאת זקן.
- שלא יעדה איש עדי אשה.
- שלא תעדה אשה כלי זיין עדי איש.
- שלא לכתוב קעקע.
- שלא להתגודד.
- שלא לעשות קרחה על מת.
וביאור כל המצות האלו בפרקים אלו: