הלכות מאכלות אסורות
יש בכללן שמונה ועשרים מצות. ארבע מצות עשה. וארבע ועשרים מצות לא תעשה: וזהו פרטן:
- לבדוק בסימני בהמה וחיה, להבדיל בין טמאה לטהורה.
- לבדוק בסימני העוף, להבדיל בין הטמא לטהור.
- לבדוק בסימני חגבים, להבדיל בין טמא לטהור.
- לבדוק בסימני דגים, להבדיל בין טמא לטהור.
- שלא לאכול בהמה וחיה טמאה.
- שלא לאכול עוף טמא.
- שלא לאכול דגים טמאים.
- שלא לאכול שרץ העוף.
- שלא לאכול שרץ הארץ.
- שלא לאכול רמש הארץ.
- שלא לאכול תולעת הפירות כשתצא לאויר.
- שלא לאכול שרץ המים.
- שלא לאכול נבילה.
- שלא ליהנות בשור הנסקל.
- שלא לאכול טרפה.
- שלא לאכול אבר מן החי.
- שלא לאכול דם.
- שלא לאכול חלב בהמה טהורה.
- שלא לאכול גיד הנשה.
- שלא לאכול בשר בחלב.
- שלא לבשלו.
- שלא לאכול לחם תבואה חדשה.
- שלא לאכול קלי מן החדש.
- שלא לאכול כרמל מן החדש.
- שלא לאכול ערלה.
- שלא לאכול כלאי הכרם.
- שלא לאכול טבל.
- שלא לשתות יין נסך.
וּבֵאוּר מִצְוֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ: