Daily Rambam: 2 Iyyar, 5785

הִלְכוֹת גְּנֵבָה

יֵשׁ בִּכְלָלָן שֶׁבַע מִצְוֹת: שְׁתֵּי מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶה הוּא פְּרָטָן:

שֶׁלֹּא לִגְנוֹב מָמוֹן.
דִּין הַגַּנָּב.
לצַדק הַמֹּאזְנַיִם עִם הַמִּשְׁקָלוֹת.
שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עָוֶל בַּמִּדּוֹת וּבַמִּשְׁקָלוֹת.
שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָאָדָם אֶבֶן וָאֶבֶן, אֵיפָה וְאֵיפָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ וְנוֹתֵן בָּהֶן.
שֶׁלֹּא יַסִּיג גְּבוּל.
שֶׁלֹּא לִגְנוֹב נְפָשׁוֹת.

וּבֵאוּר מִצְוֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:

א. כָּל הַגּוֹנֵב מָמוֹן מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה וּלְמַעְלָה עוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יא) ״לֹא תִגְנֹב״. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה שֶׁהֲרֵי נִתָּן לְתַשְׁלוּמִין שֶׁהַגַּנָּב חִיְּבַתּוּ תּוֹרָה לְשַׁלֵּם. וְאֶחָד הַגּוֹנֵב מָמוֹן יִשְׂרָאֵל אוֹ הַגּוֹנֵב מָמוֹן עַכּוּ״ם וְאֶחָד הַגּוֹנֵב אֶת הַגָּדוֹל אוֹ אֶת הַקָּטָן:

ב. אָסוּר לִגְנֹב כָּל שֶׁהוּא דִּין תּוֹרָה. וְאָסוּר לִגְנֹב דֶּרֶךְ שְׂחוֹק אוֹ לִגְנֹב עַל מְנָת לְהַחְזִיר אוֹ עַל מְנָת לְשַׁלֵּם הַכּל אָסוּר שֶׁלֹּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ:

ג. אֵיזֶה הוּא גַּנָּב זֶה הַלּוֹקֵחַ מָמוֹן אָדָם בַּסֵּתֶר וְאֵין הַבְּעָלִים יוֹדְעִים. כְּגוֹן הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לְתוֹךְ כִּיס חֲבֵרוֹ וְלָקַח מְעוֹתָיו וְאֵין הַבְּעָלִים רוֹאִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם לָקַח בְּגָלוּי וּבְפַרְהֶסְיָא בְּחֹזֶק יָד אֵין זֶה גַּנָּב אֶלָּא גַּזְלָן. לְפִיכָךְ לִסְטִים מְזֻיָּן שֶׁגָּנַב אֵינוֹ גַּזְלָן אֶלָּא גַּנָּב אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים יוֹדְעִים בְּשָׁעָה שֶׁגָּנַב:

ליסטים מזויין וכו׳.

א״א האי פיסקא לא מיחוורא דהא אקשינן בפ׳ מרובה וכיון דראוהו גזלן הוא ופריקו כיון דמיטמר מאינשי גנב הוא אלא היכי דמי גזלן א״ר אבהו כגון בניהו בן יהוידע ור״י אומר כגון בעלי שכם. ועוד דשמעתין דרב יוסף בשומר אבדה לא מתרצו בהדי שמעתא דר״י בטוען טענת גנב באבדה אלא בההיא דליסטים מזויין גנב הוא ותרתי שמעתתא הלכתא נינהו ושמא הטעהו מה שאמרו פרק הגוזל זוטא הב״ע בליסטים מזויין ור״ש היא אי הכי היינו גזלן תרי גווני גזלן ולאו מילתא היא דלענין יאוש קאמר ולר״ש הוא דאמר דגזלן כיון דמחציף נפשיה תו לא הדר ביה ומסתמא מייאש מיניה לאלתר הילכך לגבי יאוש היינו גזלן ותרתי למה לי ואי איתיה למילתיה בליסטים מזויין לא מיטמר כלל ואי לא מיטמר מה לי מזויין מה לי אינו מזויין. עכ״ל:

ד. גַּנָּב שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים כְּשֵׁרִים שֶׁגָּנַב חַיָּב לְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְבַעַל הַגְּנֵבָה. אִם גָּנַב דִּינָר מְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. גָּנַב חֲמוֹר אוֹ כְּסוּת אוֹ גָּמָל מְשַׁלֵּם שְׁנַיִם בְּדָמֶיהָ. נִמְצָא מַפְסִיד כַּשִּׁעוּר שֶׁבִּקֵּשׁ לְחַסֵּר אֶת חֲבֵרוֹ:

ה. גַּנָּב שֶׁהוֹדָה מֵעַצְמוֹ שֶׁגָּנַב מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וּפָטוּר מִן הַכֶּפֶל שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח) ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם״ וְלֹא הַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ מְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. וְהוּא הַדִּין לְכָל הַקְּנָסוֹת שֶׁהַמּוֹדֶה בָּהֶן פָּטוּר:

ו. תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל נוֹהֲגִין בַּכּל חוּץ מִשֶּׂה וְשׁוֹר שֶׁהַגּוֹנֵב אֶת הַשּׁוֹר אוֹ אֶת הַשֶּׂה וְטָבַח אוֹ מָכַר מְשַׁלֵּם עַל הַשֶּׂה תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וְעַל הַשּׁוֹר תַּשְׁלוּמֵי חֲמִשָּׁה:

ז. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה שֶׁגָּנְבוּ חַיָּבִין לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאֵין לָהּ לְשַׁלֵּם הֲרֵי הַכֶּפֶל עָלֶיהָ חוֹב עַד שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ אוֹ יָמוּת בַּעְלָהּ וּבֵית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנָּה:

ח. קָטָן שֶׁגָּנַב פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל וּמַחְזִירִין לוֹ דָּבָר הַגָּנוּב מִמֶּנּוּ. וְאִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם אַף הַקֶּרֶן וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהִגְדִּיל:

ט. הָעֶבֶד שֶׁגָּנַב פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל וּבְעָלָיו פְּטוּרִין שֶׁאֵין אָדָם חַיָּב עַל נִזְקֵי עֲבָדָיו אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁמְרָן שֶׁאִם יַכְעִיסֶנּוּ רַבּוֹ יֵלֵךְ וְיַדְלִיק גָּדִישׁ בְּאֶלֶף דִּינָר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר נְזָקִין. נִשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת הַכֶּפֶל:

י. רָאוּי לְבֵית דִּין לְהַכּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים כְּפִי כֹּחַ הַקָּטָן עַל הַגְּנֵבָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִין בָּהּ. וְכֵן אִם הִזִּיקוּ שְׁאָר נְזָקִין. וְכֵן מַכִּין אֶת הָעֲבָדִים שֶׁגָּנְבוּ אוֹ שֶׁהִזִּיקוּ מַכָּה רַבָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִין לְהַזִּיק:

יא. הָיְתָה הַגְּנֵבָה בְּיַד הַגַּנָּב וְהִשְׁבִּיחָה מֵאֵלֶיהָ כְּגוֹן כִּבְשָׂה שֶׁיָּלְדָה וּגְזָזָהּ מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאֶת גִּזּוֹתֶיהָ וְאֶת וַלְדוֹתֶיהָ. וְאִם אַחַר יֵאוּשׁ יָלְדָה וּגְזָזָהּ מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּנֵבָה. הוֹצִיא עָלֶיהָ הוֹצָאָה וְהִשְׁבִּיחָהּ כְּגוֹן שֶׁפִּטְּמָהּ הֲרֵי הַשֶּׁבַח שֶׁל גַּנָּב אֲפִלּוּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ. וּכְשֶׁמַּחְזִיר הַגְּנֵבָה עִם הַכֶּפֶל נוֹטֵל הַשֶּׁבַח מִן הַבְּעָלִים אוֹ מְחַשְּׁבִין לוֹ מִן הַכֶּפֶל:

והשביחה מאליה וכו׳.

א״א נ״ל שזה שבוש הוא דאפילו שבח שעליה גבי גזלה דגזלן הוה וכ״ש גזזה וילדה דקנייה בשינוי ואי איתא להא מילתא לא משכחת לה אלא בשגנבה טעונה ומעוברת ואפ״ה אינו משלם אלא דמי פרה העומדת לילד ורחל העומדת ליגזז. אחר כך ראיתי שהוא חוזר על הדרך הזה במקום אחר אמרתי לא על חנם הוא אלא שהוא חולק בין לפני יאוש ולאחר יאוש ומסתברא כוותיה כדכתבינן לקמן מיהו לא על גזזה וילדה שהרי קנאו בשינוי אלא בשבח שע״ג גזלה בלבד כמו שכתב לפנינו בהלכות גזילה ואבידה:

יב. הַגְּנֵבָה עַצְמָהּ שֶׁהִיא בְּיַד הַגַּנָּב וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בֵּין לִפְנֵי יֵאוּשׁ בֵּין לְאַחַר יֵאוּשׁ אֶלָּא שֶׁאַחַר יֵאוּשׁ הַשֶּׁבַח לַגַּנָּב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. נִשְׁתַּנֵּית הַגְּנֵבָה בְּיַד הַגַּנָּב קְנָאָהּ וְקָנָה שִׁבְחָהּ אֲפִלּוּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים:

יג. גָּנַב כְּחוּשָׁה וְהִשְׁמִינָה אוֹ שְׁמֵנָה וְהִכְחִישָׁה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל אוֹ תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כִּשְׁעַת הַגְּנֵבָה. גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל כִּשְׁעַת הַגְּנֵבָה. טְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ אַחַר שֶׁהִגְדִּיל נַעֲשָׂה שִׁנּוּי בְּיָדוֹ וְקָנָהוּ וְשֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ וְשֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה:

טו. מִי שֶׁגָּנַב כְּלִי וּשְׁבָרוֹ אוֹ פִּחֲתוֹ אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִפְחַת מֵאֵלָיו אֵין שָׁמִין לוֹ הַפְּחָת אֶלָּא רוֹאִין כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה אוֹתוֹ הַכְּלִי וּמְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים שְׁנַיִם בְּדָמָיו וְהַכְּלִי הַשָּׁבוּר יִהְיֶה לַגַּנָּב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִטּל הַכְּלִי הַשָּׁבוּר וִישַׁלֵּם לָהֶם הַפְּחָת וְהַכֶּפֶל שׁוֹמְעִין לָהֶן:

מי שגנב כלי וכו׳.

א״א אף על פי שאמרו אין שמין לגנב ה״מ בקרנא אבל בכפלא שמין לגנב דומיא דגזלן והשכל מורה כן. עכ״ל:

טז. הַגַּנָּב שֶׁגָּנַב וְטָבַח אוֹ מָכַר לִפְנֵי יֵאוּשׁ בְּעָלִים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנָה לוֹקֵחַ וַהֲרֵי הַגְּנֵבָה חוֹזֶרֶת בְּעַצְמָהּ מִיַּד הַלּוֹקֵחַ הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם טָבַח אוֹ מָכַר לְאַחַר יֵאוּשׁ שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁהֲרֵי הוֹעִיל בְּמַעֲשָׂיו וְקָנָה הַלּוֹקֵחַ:

יז. הַגּוֹנֵב מִגַּנָּב אַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְאִם טָבַח וּמָכַר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה לַגַּנָּב הָרִאשׁוֹן שֶׁהֲרֵי דִּין הַבְּהֵמָה הַזֹּאת לַחֲזֹר בְּעֵינֶיהָ לַבְּעָלִים וְלֹא קְנָאָהּ הַגַּנָּב וְלַבְּעָלִים אֵינוֹ מְשַׁלֵּם הַכֶּפֶל אוֹ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גְּנָבָהּ מֵרְשׁוּתָן:

יח. גָּנַב וְטָבַח וּבָא גַּנָּב אַחֵר וְגָנַב. הַגַּנָּב הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל לַגַּנָּב הָרִאשׁוֹן שֶׁהֲרֵי קָנָה בְּשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה וְגַנָּב הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב וּמָכַר וּבָא אַחֵר וְגָנַב מִן הַלּוֹקֵחַ. אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים הֲרֵי הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה וְהַגַּנָּב הַשֵּׁנִי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְאִם לֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים אֵין הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן בִּלְבַד:

Daily Rambam

ב׳ אייר ה׳תשפ״ה

גניבה

א

ספר נזיקין

ב׳ אייר ה׳תשפ״ה