אע״פ שהם דברי קבלה אינם דין תורה וכו׳.א״א ראיתי זה האיש כל מה שיקשה עליו בדברי רבותינו יאמר מדבריהם הוא זה ואינו ד״ת והם אמרו ואינו כן שהרי כל הד׳ שטמאים במת כולן מן המקראות בספרי אלא שזו הלכה תקועה בידם ומקובלת בפיהם שאין חייבין על ביאת מקדש בטומאת מת אלא בטומאה שהנזיר מגלח עליהם כמ״ש למעלה ובנזיר לא מצאנו שמגלח על מגע טומאת מת ואפי׳ על חרב הילכך אפילו אדם באדם שהוא מפורש בתורה אינו חייב קרבן על ביאת מקדש וזהו העיקר:
אבל אם היה האהל וכו׳ עד או של מתכת ה״ז טהור וכו׳.א״א והוא שנעשה אהלים קבועים והכי איתא במתני׳ דאהלות פ״ח חוץ מפשתן שאפילו נעשה אהל קבוע מיטמא והא דקתני במתני׳ יריעה וסקורטיא וקטבליא וסדין ומחצלת מביאין את הטומאה וחוצצין אלמא לא מקבלין טומאה כשנעשו אהלים לא ביריעה וסדין של פשתן אלא בשאר בגדים שנעשים מן העץ כמו קנבוס וניישטא שעושין מהם בגדים שדינם כדין עצים שאין מקבלין טומאה במחובר:
