Daily Rambam: 4 Adar I, 5746

א. דָבָר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁהָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין מִתְטַמְּאִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לד) ״מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא וְכָל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא״. וְאֵין הָאֹכֶל שֶׁנִּטְמָא מְטַמֵּא אֹכֶל אַחֵר מִן הַתּוֹרָה. וְלֹא הַמַּשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ מְטַמְּאִין דָּבָר אַחֵר מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים גָּזְרוּ עַל הָאֹכֶל הַטָּמֵא שֶׁאִם נָגַע בְּאֹכֶל אַחֵר טִמְּאָהוּ. וְכֵן אִם נָגַע אֹכֶל הַטָּמֵא בְּמַשְׁקִין טְמֵאִין. וְאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא כְּלִי שֶׁנָּגַע בּוֹ לְעוֹלָם וַאֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם. וְכֵן גָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִין הַטְּמֵאִים שֶׁיְּטַמְּאוּ אֳכָלִין אוֹ מַשְׁקִין אוֹ כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶן:

ב. אֵין לְךָ וְלַד טֻמְאָה שֶׁמְּטַמֵּא כֵּלִים אֶלָּא מַשְׁקִין טְמֵאִים בִּלְבַד. וְטֻמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹתָן הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין מֵחֲמַת אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה גָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁיְּטַמְּאוּ כֵּלִים גְּזֵרָה מִשּׁוּם מַשְׁקֵה הַזָּב שֶׁהוּא אָב וּמְטַמֵּא כֵּלִים דִּין תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו ח) ״וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר״ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

טמאין מחמת אב.

א״א ריבה דברים ונקודים שלא לצורך וסוף דבר אפי׳ במשקין הבאים מחמת ידים גזרו שיטמאו את הכלים משמעתא דאלו דברים:

ג. כְּשֶׁגָּזְרוּ עַל הַמַּשְׁקִין שֶׁיְּטַמְּאוּ אֶת הַכֵּלִים גָּזְרוּ שֶׁיִּהְיוּ מְטַמְּאִין אֶת הַכֵּלִים מִתּוֹכָן. כֵּיצַד. אִם נָפְלוּ לַאֲוִיר כְּלִי חֶרֶס נִטְמָא כֻּלּוֹ וַהֲרֵי הוּא שֵׁנִי וְאִם נָגְעוּ בִּשְׁאָר כֵּלִים מִתּוֹכָן מְטַמֵּא כֻּלָּן וְנַעֲשׂוּ שְׁנִיִּים. אֲבָל אִם נָגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִים בַּאֲחוֹרֵי הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ בֵּין בִּכְלִי חֶרֶס בֵּין בִּכְלִי שֶׁטֶף וּכְלִי מַתָּכוֹת נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בִּלְבַד וַהֲרֵי אֲחוֹרָיו שֵׁנִי וְלֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לִתְרוּמָה. אֲבָל לְקֹדֶשׁ כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו נִטְמָא כֻּלּוֹ וַהֲרֵי כֻּלּוֹ שֵׁנִי לְטֻמְאָה:

בין בכלי חרס בין בכלי שטף.

א״א אין השכל נותן שיעשו משקין מה שאין המת והשרץ עושין ולא גזרו חכמים במשקין אלא משום משקה זב וזבה ואם הזב והזבה אין מטמאין כלי חרס מאחוריו אין המשקין שלהן מטמאין וכ״ש שאר משקין וזה המחבר נתלה בחוט של ערב שמצא בבכורות והא יש לו תוך בכלי שטף הרי הוא ככלי חרס מה כלי חרס נטמא גבו ולא נטמא תוכו אף כלי שטף וכו׳. ותפש הדבר כפשוטו דתוכו לא נטמא הא גבו מיהת נטמא ואני אומר דשיטפא דגמרא הוא ומכלי שטף נסבה והכיוון לא היה אלא לחלק גבו מתוכו כמו כלי חרס שחלקו הכתוב:

ד. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָאֳכָלִין אֵין מְטַמְּאִין כֵּלִים וְהַמַּשְׁקִין מְטַמְּאִין. וְלָמָּה עָשׂוּ בְּטֻמְאַת מַשְׁקִין הֶכֵּר זֶה וְאָמְרוּ שֶׁהַכְּלִי שֶׁנָּגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין בַּאֲחוֹרָיו לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ לִתְרוּמָה. לְהוֹדִיעַ שֶׁטֻּמְאַת כֵּלִים אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּ עָלֶיהָ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים:

ה. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין שֶׁנָּגְעוּ בְּאָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת הֲרֵי הֵן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. וְכֵן אִם נָגַע אֹכֶל בְּאָדָם אוֹ בִּכְלִי שֶׁנִּטְמָא בְּאָב הֲרֵי אוֹתוֹ הָאֹכֶל שֵׁנִי לְטֻמְאָה. וְאֹכֶל שֶׁנָּגַע בְּזֶה הַשֵּׁנִי נִקְרָא שְׁלִישִׁי לְטֻמְאָה. וְאִם נָגַע הַשְּׁלִישִׁי בְּאֹכֶל (רְבִיעִי) הֲרֵי זֶה נִקְרָא רְבִיעִי לְטֻמְאָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בָּאֳכָלִין. אֲבָל הַמַּשְׁקִין אֶחָד מַשְׁקֶה שֶׁנָּגַע בְּאַב הַטֻּמְאָה אוֹ שֶׁנָּגַע בְּרִאשׁוֹן אוֹ שֶׁנָּגַע בְּשֵׁנִי הֲרֵי אוֹתוֹ הַמַּשְׁקֶה תְּחִלָּה לְטֻמְאָה וּמְטַמֵּא אֶת חֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה שֶׁאֵין מוֹנִין בְּמַשְׁקִין. כֵּיצַד. יַיִן שֶׁנָּגַע בְּאַב הַטֻּמְאָה אוֹ בְּרִאשׁוֹן אוֹ בְּשֵׁנִי הֲרֵי יַיִן זֶה כְּרִאשׁוֹן לְטֻמְאָה. וְכֵן אִם נָגַע יַיִן זֶה בְּשֶׁמֶן וְשֶׁמֶן בְּחָלָב וְחָלָב בִּדְבַשׁ וּדְבַשׁ בְּמַיִם וּמַיִם בְּיַיִן אַחֵר וְכֵן עַד לְעוֹלָם כֻּלָּן רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה וּכְאִלּוּ כָּל אֶחָד מֵהֶן נִטְמָא בְּאָב תְּחִלָּה וְכֻלָּן מְטַמְּאִין אֶת הַכֵּלִים. וְכֵן כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין וְנָגְעוּ מַשְׁקִין אֲחֵרִים בַּאֲחוֹרֵי הַכֵּלִים הַטְּמֵאִין אֲפִלּוּ הָיוּ מַשְׁקִין חֻלִּין נַעֲשׂוּ הַמַּשְׁקִין הָאֲחֵרִים תְּחִלָּה לְטֻמְאָה וּמְטַמְּאִין כֵּלִים אֲחֵרִים וְעוֹשִׂין אוֹתָן שְׁנִיִּים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהֵן מְטַמְּאִין אֳכָלִין וּמַשְׁקִין אֲחֵרִים:

ו. אֲחוֹרֵי הַכְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין וְנָגְעוּ אֳכָלִין בַּאֲחוֹרֵי הַכְּלִי הַטָּמֵא אֲפִלּוּ אָכְלֵי תְּרוּמָה הֲרֵי הֵן טְהוֹרִין שֶׁהַכְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בִּלְבַד אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הָאֳכָלִין אֶלָּא לְקֹדֶשׁ בִּלְבַד שֶׁהַכְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו הֲרֵי זֶה טָמֵא כֻּלּוֹ לְקֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וּלְפִיכָךְ מְטַמֵּא אֹכֶל הַקֹּדֶשׁ:

Daily Rambam

ד׳ אדר א׳ ה׳תשמ״ו

שאר אבות הטומאות

ז

ספר טהרה

ד׳ אדר א׳ ה׳תשמ״ו