הקובע מעשרותיו בפי החבית וכו׳ עד במקום אחד.א״א היינו סבורים שכשם שאין תורמין ממנו על מקום אחר מחוייב תרומה כך אין מעשרין ממנו על מקום אחר שמחוייב מעשר וזהו מן הפטור על החיוב עד שמצאתי אותו בירושלמי בסוף פרק ראשון של דמאי ובמעשר עושה כן אבל לא לתרומה ונראה הטעם מפני שכלם באים מכח מעשר:
כיצד מאה סאה של טבל וכו׳.עד המאה שנשארו היא טבל. א״א תמה אני מאד על דבריו למה מפסיד סאה זו ואם לא יטול האחד מה תיקן והלא כל מאה ומאה בספק טבל ויש בכל מאה ומאה ספק תרומת מעשר שהם שתי סאין ועכשיו שיטול מאה ואחת הרי תשעים ותשע מתוקנים אפילו הם הטבל ודאי ובלבד שיוציא התנאי בפיו והמאה ואחת שנטל גם כן צריך לקרוא שם לתרומת מעשר שבהם מספק הרי שתי סאין של תרומת מעשר מספק מכל מקום הכל מתוקן בכך שאין כאן אלא סאה אחת ודאי ויעלה באחד ומאה והטעם שכתב אינו טוב:
טבל שנתערב במעשר טבול עד הנשארות טבל.א״א אם הנשארות טבל מה תיקן ולא אמרו נוטלה אלא לתקן אלא ודאי שהתשעים ותשע מתוקנים הם כשיפריש מן המאה ואחת מה שראוי להם וכך הוא מתנה כל אחת עשרה סאין תרומת מעשר שבשני כריים הללו יהיו בזה של מאה ואחד בצפון הכרי והרי שניהם מתוקנים לפי שהאדם קובע כרי של טבל על כרי של טבל אחר במה שהוא טבול בו אם תרומה תרומה אם מעשר מעשר אם תרומת מעשר תרומת מעשר והכי איתא בתוספתא דתרומות ואם תאמר א״כ למה לי מאה ואחת יהיה מאה ומאה ויטול מאחד על חבירו הכל הא עדיפא דאפשר דמתרמי דמתקן כל כרי וכרי מיניה וביה העשר מאותו כרי והאחר ממקום שבא והעיקר שמה שהוא נוטל רואין אותו כאילו הוא החמור שבשני הכריים והוא המאה של מעשר טבל וכשמפריש ממנו עשר סאין תרומת מעשר הראוי לו עדיין לא השלים שהרי יש בק׳ של טבל עשר סאין מעשר טבל ולפיכך מוציא עוד האחד תרומת אותו מעשר ממקום שבא זהו כשהם מאה ומאה אבל כשהטבל מרובה על המעשר עשר כשיטול המאה ויפריש מהם עשר תרומת מעשר שראינו אותן המאה בחומר שבהם ונמצאו התשעים מעשר ועוד עשר סאין מעשר שנטל הרי יש בהם מאה של מעשר טבל מפריש מהם עשר תרומת מעשר והשלים הכל והתשעים מותרין היה המעשר מרובה קורא שם לתרומת מעשר שבטבל ומפריש הטבל וכדי תרומות מעשר של טבל ואחד מק׳ מן המעשר ויהיה הטבל כולו מדומע וימכרנו לכהן חוץ מדמי שתי תרומות שבו ונמצא מפסיד מן המעשר אחד ממאה שבו שהוא כמו תרומת מעשר ומפסיד ממנו כמו תרומת מעשר שבטבל:
כיצד מאה טבל וכו׳.עד והם מעשר כשהיו. א״א בחיי ראשי אפשר שיבא לידי טעות גדולה מזו בזו הנטילה שיהא סבור שהמעשר מתוקן בנטילה זו שהן שתי סאין והוא עדיין כולו טבול עד עשרים סאין תרומת מעשר שבו ועוד כי בזאת הנטילה לא תיקן כלום:
וכן פועל שאינו מאמין לבעל וכו׳ עד ומעשר שני משל פועל.א״א איני יודע מה צורך לתנאי ב״ד לכל מה שכתב ובמשנה לא בא תנאי ב״ד אלא על מה שאמר ת״ק וחושך גרוגרת אחת דברי רבי. רבן שמעון ב״ג אומר לא יחשוך מפני שהוא ממעט ממלאכתו של בעל הבית ר׳ יוסי אומר לא יחשוך מפני שהוא תנאי ב״ד כלומר תנאי בית דין הוא שאותה הגרוגרת שיתן לכהן ת״מ שלא ימעט אותה ממאכלו ויאכל חליפי׳ משל בעל הבית מן התשע הנשארות לו:
שנים שבצרו כרמיהן וכו׳ עד חלק עם הארץ.א״א המשנה כך היא שנים שבצרו כו׳ לתוך גת אחת אחד מעשר ואחד שאינו מעשר המעשר מעשר את שלו וחלקו בכ״מ שהוא ופירשו בירושל׳ מעשר את שלו ודאי וחלקו בכ״מ שהוא דמאי ופירשו עוד חצי חלקו שביד חבירו דמאי לפי שאינו מעשר חצי חלק חבירו אלא מספק ברירה לפיכך המעשר שלו וקשיא לי מתניתין דבתרה שנים שקבלו שדה באריסות או שנשתתפו יכול הוא שיאמר לו טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני אלמא יש ברירה ונ״ל שהוא קנס לפי שלא היה לו להתערב עמו בגת אחת שהרי לא היה לו שותפות עמו בכרם ומה לזה שעירב פירותיו עמו:
