אכל וחזר ואכל וכו׳ מצטרפין לכזית.א״א אמת הוא שכן מצא בתוספתא אבל במסכת כריתות פרק אמרו לו אכלת חלב נראה שאף לשתייה בעינן כדי אכילת פרס וכן בתוספתא דפסחים כך הוא בכדי אכילת פרס:
האוכל תרומת חמץ בפסח וכו׳ עד אין לה דמים.א״א לא נתברר לי דבר זה דכיון דפליגי תנאי אי לפי מדה משלם אי לפי דמים משלם וסתם לן תנא דמתניתין דבשוגג משלם קרן וחומש ואיכא לאוקמא [כהלכתא] דחמץ בפסח אסור בהנאה ומתני׳ היינו טעמא דמשלם משום דלפי מדה משלם לית לן לסתומי מתני׳ כרבי יוסי הגלילי דלא סבירא לן כוותיה הילכך בשוגג משלם קרן וחומש לפי מדה:
הגוזל תרומה ואכלה וכו׳ עד האוכל משלם קרן וחומש.א״א נראה לי שיש כאן שיבוש ומה בין גזלן וגנב והלא ונתן לכהן את הקדש בין גנב בין גזלן משמע ובשניהם אינו משלם אלא חומש אחד ולמה לא ישלם שני חומשין בגזלן כמו בגנב והסוגיא שבירושלמי הטעתו שראה גזל תרומה משל אבי אמו כהן ואחר כך ראה גנב תרומת הקדש ואכלה ובכל ענין נשתבש ודומה שלא ראה הסוגיא דריש לקיש הקשה על רבי יוחנן שאמר בגזל תרומה משל אבי אמו כהן משלם לשבט והקשה עליו מהמשנה גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן אחד על דעתך דתימר משלם לשבט וישלם ג׳ א״ר ייסא אמר רבי יוחנן התורה אמרה יצא ידי גזילן פי׳ בקרן אחד יצא אע״פ שיש עליו חיוב לשבט וחיוב לגזבר והנה כי גנב וגזלן א׳ הם שהרי הקשה מגנב לגזלן ועלה לו התירוץ גם כן לשניהם:
ולעולם אינו משלם וכו׳ עד בין שהוקרה.א״א ואם הוזלה בשעת אכילה למה לא יתן כשעת גזילה ומה גרע מגזלן גם כן י״ל שאינו משלם לפי דמים אלא לפי מדה כמו שכתבתי למעלה:
וכן תרומת חוצה לארץ וכו׳ עד הרי הן כחולין לכל דבר.א״א אלו השנים שהן זרעוני גינה שאין נאכלין וזרע פשתן לא מצאתי להם היתר לא במשנה ולא בתוספתא ולא בירושלמי ובירושלמי נותן טעם לכולן לפי שאינן מצויין ואלו שהוא מוסיף מצויין הן ועוד מוסיף בירושלמי ספיחי שביעית שגידוליהן מותרין:
אין מפקידין תרומה וכו׳ עד שמא תסיטם אשתו נדה.א״א טעה בזאת הסוגיא של מסכת גיטין אם פירות שלא הוכשרו כי תסיטם אשתו נדה מאי הוי ולמה לי כלי חרס מוקף צמיד פתיל:
