Daily Rambam: 5 Adar, 5751

א. נָּזִיר שֶׁשָּׁתָה יַיִן וְאָכַל יוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֲפִלּוּ יָמִים רַבִּים אֵינוֹ סוֹתֵר מִימֵי נְזִירוּתוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. וְכֵן אִם גִּלֵּחַ מִעוּט שְׂעַר רֹאשׁוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד. נִתְגַּלֵּחַ רֹב רֹאשׁוֹ בֵּין בְּתַעַר בֵּין כְּעֵין תַּעַר וְלֹא נִשְׁאַר מִן הַשְּׂעָרוֹת כְּדֵי לָכֹף רֹאשָׁן לְעִקָּרָן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה אֲפִלּוּ גִּלְּחוּהוּ לִסְטִים בְּאֹנֶס הֲרֵי זֶה סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פֶּרַע וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל לִמְנוֹת:

ב. כֵּיצַד. נָדַר נְזִירוּת מֵאָה יוֹם וּלְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם נִתְגַּלֵּחַ רֹב רֹאשׁוֹ הֲרֵי זֶה שׁוֹהֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁיִּרְבֶּה שְׂעַר רֹאשׁוֹ. וְאַחַר הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם מוֹנֶה שְׁמוֹנִים יוֹם תַּשְׁלוּם יְמֵי נְזִירוּתוֹ. וְכָל אוֹתָן הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם כָּל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו אֶלָּא שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן:

ג. נָזִיר שֶׁנִּטְמָא בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה וַאֲפִלּוּ טִמְּאוּהוּ עַכּוּ״ם בְּאֹנֶס סָתַר הַכֹּל. וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה וּמַתְחִיל לִמְנוֹת יְמֵי נְזִירוּת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו יב) ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״. וַאֲפִלּוּ נִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ בְּסוֹף הַיּוֹם סָתַר הַכֹּל:

ד. נִטְמָא אַחַר יוֹם מְלֹאת, שֶׁהוּא יוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹת טָהֳרָה אִלּוּ לֹא נִטְמָא, סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים בִּלְבַד. וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה. מֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה כְּשֶׁיִּטְהַר וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה וּמַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טָהֳרָה. וְאִם נִטְמָא אַחַר שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים אֵינוֹ סוֹתֵר כְּלוּם אֶלָּא יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹת טָהֳרָה שֶׁלּוֹ כְּשֶׁיִּטְהַר:

ה. נִטְמָא בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו שֶׁהוּא יוֹם שֶׁרָאוּי לְגַדֵּל שֵׂעָר. אוֹ גִּלֵּחַ אַחַר מְלֹאת הֲרֵי זֶה אֵינוֹ סוֹתֵר כְּלוּם אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא גִּלֵּחַ שֶׁהֲרֵי שָׁלְמָה הַנְּזִירוּת וְכָל שֶׁנִּטְפַּל לָהּ:

ו. נִטְמָא בַּיּוֹם שֶׁנָּדַר אוֹ בַּשֵּׁנִי אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא מַשְׁלִים עֲלֵיהֶם אַחַר שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו יב) ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״ עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם שְׁנֵי יָמִים רִאשׁוֹנִים. לְפִיכָךְ אִם נִטְמָא מִשְּׁלִישִׁי וָהָלְאָה סוֹתֵר כָּל הַקּוֹדְמִין:

ז. נָדַר בְּנָזִיר וְהוּא טְמֵא מֵת חָלָה עָלָיו נְזִירוּת. וְאִם נִטְמָא פַּעַם אַחֶרֶת אוֹ שָׁתָה יַיִן אוֹ גִּלֵּחַ לוֹקֶה. וְאִם שָׁהָה בְּטֻמְאָתוֹ כַּמָּה יָמִים אֵין עוֹלִין לוֹ עַד שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְיִטְבּל בַּשְּׁבִיעִי וְיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִמִּנְיַן נְזִירוּת לָזֶה שֶׁנָּדַר וְהוּא טָמֵא. אֲבָל נָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא אֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה:

ח. מִי שֶׁנָּדַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת נְזִירוּת חָלָה עָלָיו וַאֲפִלּוּ שָׁהָה שָׁם כַּמָּה יָמִים אֵין עוֹלִין לוֹ וְלוֹקֶה עַל שְׁהִיָּתוֹ שָׁם. וְאִם הִתְרוּ בּוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיר שָׁם אֵינוֹ מְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ כְּשֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם. וְאִם נִטְמָא שָׁם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן אֵינוֹ מְגַלֵּחַ וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן טֻמְאָה:

מי שנדר והוא בבית הקברות וכו׳ ואם התרו בו שלא יזיר שם אינו מגלח שערו.

א״א ואם התרו שלא יזיר א״צ שהייה:

ט. נִכְנַס לְשָׁם בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וּבָא חֲבֵרוֹ וּפָרַע עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְנִטְמָא אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה שָׁם אֵינוֹ לוֹקֶה. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת אִם שָׁהָה:

אע״פ ששהה שם אינו לוקה כו׳.

א״א אין דרך הסוגיא כן אלא הבעיא כך היא נכנס בשידה תיבה ומגדל ונזר שם ובא חבירו ופרע עליו את התקרה ונטמא מי בעינן שהייה או לא וכו׳ אלמא היכא דשהה לית בה ספקא דחייב מלקות ואם לא שהה הוי ספיקא:

י. יָצָא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וְשָׁהָה יָמִים וְחָזַר וְנִכְנַס אֵין אוֹתָן הַיָּמִים עוֹלִין לוֹ. יָצָא וְהִזָּה וְטָבַל וְטָהַר וּמָנָה יָמִים מִנְּזִירוּתוֹ וְחָזַר לְבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁמָּנָה עוֹלִין לוֹ. וַאֲפִלּוּ נִכְנַס בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ הֲרֵי הַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. וְאִם נִטְמָא שָׁם אַחַר שֶׁנִּכְנַס בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה וְסוֹתֵר הַיָּמִים הַקּוֹדְמִין וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה:

יצא מבית הקברות וכו׳ אין אותן הימים עולין לו.

[א״א] פירוש כדי שיגלח ויביא קרבן טומאה:

יא. תִּגְלַחַת טֻמְאָה כֵּיצַד הִיא. הַנָּזִיר שֶׁנִּטְמָא בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן הֲרֵי זֶה מַזֶּה עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. וּמְגַלֵּחַ שְׂעַר רֹאשׁוֹ בַּשְּׁבִיעִי וְטוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי אַחַר הַהַזָּיָה כְּדֶרֶךְ כָּל טְמֵאֵי מֵת. וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי וְהֵן שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם וְסוֹתֵר כָּל הַיָּמִים הַקּוֹדְמִין וּמַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּתוֹ. וְאִם גִּלֵּחַ בַּשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם:

יב. מֵאֵימָתַי מַתְחִיל לִמְנוֹת מִשֶּׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ. אֲבָל עוֹלָתוֹ וַאֲשָׁמוֹ אֵין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ מִלִּמְנוֹת:

יג. הֲרֵי שֶׁהִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְלֹא טָבַל וְנִתְאַחֵר כַּמָּה יָמִים כְּשֶׁיִּטְבּל יַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ וְיָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לְמָחָר. טָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְאִחֵר קָרְבְּנוֹתָיו אֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ. אֲבָל עוֹלָתוֹ וַאֲשָׁמוֹ אֵין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יד. כְּשֶׁמְּגַלֵּחַ הַנָּזִיר תִּגְלַחַת טֻמְאָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְגַלֵּחַ עַל פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ שְׂעָרוֹ עַל הָאֵשׁ. וּבֵין שֶׁגִּלֵּחַ בַּמְּדִינָה אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ שְׂעָרוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה וְטָעוּן קְבוּרָה וְאֶפְרוֹ אָסוּר כְּאֵפֶר כָּל הַנִּקְבָּרִים. וְהַמְגַלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ אִם הִשְׁלִיכָן תַּחַת דּוּד הָאָשָׁם יָצָא:

טו. נָזִיר שֶׁנִּטְמָא טֻמְאוֹת הַרְבֵּה בֵּין שֶׁהִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת וּבֵין שֶׁלֹּא הִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת אֵינוֹ מֵבִיא עַל טֻמְאוֹתָיו אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּטְמָא פַּעַם שְׁנִיָּה קֹדֶם שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַחֵר כַּמָּה יָמִים אַחַר טָהֳרָתוֹ קֹדֶם הֲבָאַת חַטָּאתוֹ וְנִטְמָא בְּאוֹתָן הַיָּמִים אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד. אֲבָל אִם נִטְמָא וְטָהַר וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ וְנִטְמָא פַּעַם שְׁנִיָּה אַחַר שֶׁהֵבִיא חַטָּאתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְעוֹלָתוֹ חַיָּב בְּקָרְבָּנוֹת אֲחֵרוֹת:

טז. נָזִיר שֶׁגִּלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁטָּמֵא הָיָה בְּתוֹךְ יְמֵי נִזְרוֹ. אִם בְּטֻמְאָה יְדוּעָה נִטְמָא סָתַר הַכֹּל. וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה וּמוֹנֶה נְזִירוּת אַחֶרֶת וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טָהֳרָה. וְאִם בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם נִטְמָא אֵינוֹ סוֹתֵר. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה:

יז. וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא. בֵּין בְּטֻמְאָה יְדוּעָה בֵּין בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם סוֹתֵר הַכֹּל. נוֹדַע לוֹ אַחַר שֶׁנִּזְרַק אֶחָד מִן הַדָּמִים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גִּלֵּחַ הוֹאִיל וְטֻמְאָה שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה הִיא אֵינוֹ סוֹתֵר:

יח. אֵי זוֹ הִיא טֻמְאַת הַתְּהוֹם. כָּל שֶׁאֵין אָדָם מַכִּירָהּ אֲפִלּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם. וְלֹא אָמְרוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד אֲבָל הָרוּג לֹא שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ בּוֹ זֶה שֶׁהֲרָגוֹ:

אי זו היא טומאת התהום כו׳ אבל הרוג לא.

א״א בחיי ראשי אומר אני שלא עלה על דעת למעוטי הרוג שכבר אמרו אי זו היא טומאת התהום כל שאין מכירה אחד בסוף העולם אלא אעושה פסח קאי למעוטי טומאת התהום דזיבה:

יט. נִמְצָא הַמֵּת גָּלוּי אֵין זֶה טֻמְאַת הַתְּהוֹם. נִמְצָא מֻשְׁקָע בְּקַרְקָעִית מְעָרָה וְהַמַּיִם עַל גַּבָּיו הֲרֵי זֶה טֻמְאַת הַתְּהוֹם שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה. הָיָה טָמוּן בְּתֶבֶן אוֹ בִּצְרוֹרוֹת הֲרֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. בְּמַיִם בַּאֲפֵלָה וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים אֵינָהּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם:

כ. נָזִיר שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת וְיָרַד וְטָבַל בַּמְּעָרָה וְהֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה וּמָנָה נְזִירוּת וְגִלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁמֵּת הָיָה מֻשְׁקָע בְּקַרְקָעִית הַמְּעָרָה כְּשֶׁיָּרַד לִטְבּל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טֻמְאָה שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה סָתַר הַכֹּל. מִפְּנֵי שֶׁהֻחְזַק לְטֻמְאָה וְחֶזְקַת הַטָּמֵא טָמֵא עַד שֶׁיִּטְהַר וַדַּאי. יָרַד לְהָקֵר הֲרֵי זֶה טָהוֹר עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁנָּגַע. נִמְצָא הַמֵּת צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת טָמֵא. שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁנָּגַע בָּזֶה שֶׁהוּא צָף:

Daily Rambam

ה׳ אדר ה׳תשנ״א

ה׳ אדר ה׳תשנ״א