הגוזל והשביח וכו׳.א״א ראיתי זה החכם חולק בשבח שעל גבי גזלה בין לפני יאוש ולאחר יאוש ויש לדבריו מקצת ראיה ממ״ש פ׳ מרובה יאוש אמור רבנן דקני ולא ידענא אי מדאורייתא וכו׳ אי מדרבנן משום תקנת השבים אלמא יאוש מיהא בעינן. ועוד הכריחו מה שראה בכאן מכר והוריש וק״ל אם הגזלן בעצמו זוכה בו לל״ל מכר והוריש ומן הדין מוקי לה לפני יאוש ואפ״ה לא נהיר ולעולם הא נמי לאחר יאוש ומכר והוריש איצטריכא ליה סד״א כיון דלית ליה פסידא לגזלן דהא לא קביל עליה אחריות ואי קביל איהו דאפסיד אנפשיה אימא לא לעביד תקנתא ללוקח וזה עיקר. עכ״ל:
הקדש של בעלים וכו׳.א״א קטיר קא חזינא הכא דהא אסיקנא דכל שבח שלאחר יאוש אפילו שעל גב גזלה הוא של גזלן מפני תקנת השבים ואיכא למימר כיון דהקדישה הגנב ליכא תקנתא לגזלן הילכך כל מה שהשביחה עד שעה שהקדישה של בעלים הוא. וקשה לי כיון דהקדישה מאי חוטא נשכר איכא הלא הכל של הקדש וא״כ יהיה של הקדש ולא של בעלים ואנן בגזל פרה מעוברת ורחל טעונה מפרשינן להנהו גיזותיה וולדותיה דהאי שמעתא דמסכת גיטין עכ״ל:
