Daily Rambam: 9 Kislev, 5755

א. הַמַּחְלִיף כֵּלִים בְּכֵלִים אוֹ בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה אֲפִלּוּ מַחַט בְּשִׁירַיִם אוֹ טָלֶה בְּסוּס אֵין לוֹ הוֹנָיָה. שֶׁזֶּה רוֹצֶה בְּמַחַט יוֹתֵר מִן הַשִּׁירַיִם. אֲבָל הַמַּחְלִיף פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת בֵּין שֶׁשָּׁמוּ אוֹתָם קֹדֶם הַמְּכִירָה בֵּין שֶׁשָּׁמוּ אוֹתָם אַחַר מְכִירָה יֵשׁ לָהֶן הוֹנָיָה:

המחליף כלים בכלים וכו׳.

א״א דבר זה לא ידעתי מאין לו ואולי טעה בירושלמי דפרק הזהב תמן תנינן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה כו׳ אמר ר״י לא שנו אלא שור בפרה וכו׳ הא צבור בצבור לא קנה ונראה לו כמו שחילקו בין חמור לפרה לצבור פירות בצבור פירות לענין קנייה כך חילקו לענין אונאה. ואין זה מחוור דלענין קנייה אילו בתורת חליפין נתן לא קנה דסבירא לן פירות לא עבדי חליפין ואם לא קנה אונאה היכן היא ואם בתורת מכר ומקפיד על דמיהן אפי׳ סוס בפרה קנו ומחזירין אונאה דהא מכור לי קאמר. עכ״ל:

ב. הַלּוֹקֵחַ בְּדָמִים אַכְסָרָה כְּגוֹן שֶׁחָפַן מִמָּעוֹת וְאָמַר לוֹ מְכֹר לִי פָּרָתְךָ בְּאֵלּוּ. אַף עַל פִּי שֶׁקּוֹנֶה בַּחֲלִיפִין קָנָה וּמַחֲזִיר הוֹנָאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהוּא הַדִּין לְלוֹקֵחַ פֵּרוֹת אַכְסָרָה בְּסֶלַע אוֹ בִּשְׁתַּיִם שֶׁקָּנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁמָּכַר כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ אֵין לוֹ הוֹנָיָה. שֶׁאִלּוּלֵי לֹא הִרְבּוּ לוֹ הַדָּמִים לֹא הָיָה מוֹכֵר לוֹ כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ:

ג. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָיָה יֵשׁ לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּסְתָם שֶׁאֵין יוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹנָיָה יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּמְחֹל. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין בּוֹ הוֹנָיָה שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בּוֹ. אֲבָל בִּמְפָרֵשׁ אֵין לוֹ הוֹנָיָה שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבַּמָּמוֹן קַיָּם:

ד. כֵּיצַד. מוֹכֵר שֶׁאָמַר לַלּוֹקֵחַ חֵפֶץ זֶה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בְּמָאתַיִם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא מָנֶה עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ הוֹנָיָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ אֵין לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה. וְכֵן לוֹקֵחַ שֶׁאָמַר לַמּוֹכֵר חֵפֶץ זֶה שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ בְּמָנֶה יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשָּׁוֶה מָאתַיִם עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי הוֹנָיָה אֲנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ. אֵין לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה:

ה. הַנּוֹשֵׂא וְהַנּוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָיָה. כֵּיצַד. חֵפֶץ זֶה בְּכָךְ וְכָךְ לְקַחְתִּיו כָּךְ וְכָךְ אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר בּוֹ. אֵין לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה:

ו. והַנּוֹשֵׂא וְהַנּוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה אִם לָקַח כֵּלִים רַבִּים אוֹ בְּגָדִים בְּמִמְכָּר אֶחָד. לֹא יַחְשֹׁב אֶת הָרַע בֶּאֱמוּנָה וְאֶת הַיָּפֶה בְּשָׁוֶה אֶלָּא זֶה וְזֶה בֶּאֱמוּנָה אוֹ זֶה וְזֶה בְּשָׁוִין. וְיֵשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת עַל הַמִּקָּח שְׂכַר הַכַּתָּף. וּשְׂכַר הַחַמָּר. וּשְׂכַר פֻּנְדָּק. אֲבָל שְׂכַר עַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּפוֹעֵל אֵינוֹ מוֹסִיף אוֹתוֹ עַל הַמִּקָּח. אֶלָּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר לוֹ כָּךְ וְכָךְ אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר:

ז. הָעַכּוּ״ם אֵין לוֹ הוֹנָיָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יד) ״אִישׁ אֶת אָחִיו״. וְעַכּוּ״ם שֶׁהוֹנָה אֶת יִשְׂרָאֵל מַחְזִיר הוֹנָיָה בְּדִינִין שֶׁלָּנוּ. לֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מִיִּשְׂרָאֵל:

ח. אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם הוֹנָיָה. הַקַּרְקָעוֹת וְהָעֲבָדִים וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אֲפִלּוּ מָכַר שְׁוֵה אֶלֶף בְּדִינָר אוֹ שְׁוֵה דִּינָר בְּאֶלֶף אֵין בָּהֶן הוֹנָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה יד) ״אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ״. דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד. יָצְאוּ הַקַּרְקָעוֹת וְיָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהֻקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת. וְיָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵין גּוּפָן קָנוּי אֶלָּא לִרְאָיָה שֶׁבָּהֶן. עֲמִיתְךָ וְלֹא הֶקְדֵּשׁ:

ט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹכֵר נִכְסֵי עַצְמוֹ. אֲבָל הַשָּׁלִיחַ שֶׁטָּעָה בְּכָל שֶׁהוּא בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת חוֹזֵר. וְנִרְאֶה לִי שֶׁכֵּן הַדִּין בְּאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁטָּעָה בְּכָל שֶׁהוּא. בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת חוֹזֵר. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְבֵית דִּין מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָחִיד:

י. בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ נִכְסֵי יְתוֹמִים וְטָעוּ בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין. אִם טָעוּ בְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת הֲרֵי זוֹ מְחִילָה כְּהֶדְיוֹט. טָעוּ בִּשְׁתוּת בָּטֵל הַמִּקָּח. וְאִם רָצוּ שֶׁלֹּא לְבַטֵּל הַמִּמְכָּר וְיַחְזִירוּ הַהוֹנָיָה מַחֲזִירִין. לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶן:

יא. נִרְאֶה לִי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים שֶׁל יְתוֹמִים שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם. אֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחְזֹר בָּהֶן. לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הַיְתוֹמִים. וְכֵן הַדִּין בְּאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמָּכַר קַרְקַע וַעֲבָדִים שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחְזֹר בְּהוֹנָיָה כְּדִין הַהֶדְיוֹט:

נראה לי וכו׳ אין הלוקח יכול לחזור בהן.

א״א לפי ענין דבריו הלוקח אינו יכול לחזור ולא לתבוע האונאה. וכשתעיין יפה אין הדבר כן שהרי מה ששנינו שום הדיינין וכו׳ העמידו אותו בגמרא בדברים שמכריזין עליהם והכריזו [כגון קרקעות] ואפ״ה הותירו שתות מכרן בטל או יחזירו ההונאה כפי דבריו. והטעם כל מי שקונה בשומת בית דין לא עלה בדעתו שיתאנה ויהיה שם שום טעות הילכך אפילו בקרקעות קפיד אינש:

יב. הָאַחִין וְהַשֻּׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ הַמִּטַּלְטְלִין הֲרֵי הֵן כְּלָקוֹחוֹת. פָּחוֹת מִשְּׁתוּת נִקְנֶה מִקָּח וְאֵין מַחְזִיר כְּלוּם. יֶתֶר עַל שְׁתוּת בָּטֵל מִקָּח. שְׁתוּת קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה. וְאִם הִתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁיַּחְלְקוּ בְּשׁוּם הַדַּיָּנִין וְטָעוּ בִּשְׁתוּת בָּטְלָה חֲלוּקָה. שֶׁהַדַּיָּנִין שֶׁשָּׁמוּ וּפָחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת מִכְרָן בָּטֵל:

יג. הַבְּהֵמָה וְהַמַּרְגָּלִית וְהַסַּיִף. וְסֵפֶר תּוֹרָה הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין וְיֵשׁ בָּהֶן הוֹנָיָה. אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ הוֹנָיָה חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מוֹכֵר קוֹנֶה בְּנִכְסֵי עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יד. כְּשֵׁם שֶׁאֵין לְקַרְקְעוֹת הוֹנָיָה כָּךְ שְׂכִירוּת קַרְקַע אֵין לוֹ הוֹנָיָה. אֲפִלּוּ שָׂכַר טְרַקְלִין גָּדוֹל בְּדִינָר בְּשָׁנָה אוֹ רֶפֶת קְטַנָּה בְּדִינָר בְּכָל יוֹם אֵין לוֹ הוֹנָיָה:

טו. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בֵּין בְּקַרְקַע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין אֵין לוֹ הוֹנָיָה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּקוֹנֶה אוֹתוֹ לִזְמַן. וַעֲבָדִים אֵין בָּהֶם הוֹנָיָה:

טז. שְׂכָרוֹ לִזְרֹעַ לוֹ קַרְקַע וְאָמַר זָרַעְתִּי בָּהּ זְרִיעָה הָרָאוּי בָּהּ וּבָאוּ עֵדִים שֶׁזָּרַע בָּהּ פָּחוֹת מִן הָרָאוּי לָהּ. הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יֵשׁ לוֹ הוֹנָיָה מִפְּנֵי הַזֶּרַע אוֹ אֵין לוֹ הוֹנָיָה מִפְּנֵי הַקַּרְקַע. לְפִיכָךְ אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד נִתְבָּע. וְכֵן אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אֶלָּא שְׁבוּעַת הֶסֵּת מִפְּנֵי צַד הַקַּרְקַע שֶׁיֵּשׁ כָּאן:

יז. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַכֵּלִים אוֹ אֶת הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהֶם אוֹנָיָה. שֶׁהַשְּׂכִירוּת מְכִירָה בַּת יוֹמָהּ הִיא. וְאִם יֵשׁ בָּהּ הוֹנָיָה שְׁתוּת אוֹ יוֹתֵר. בֵּין שֶׁנִּתְאַנָּה שׂוֹכֵר בֵּין שֶׁנִּתְאַנָּה מַשְׂכִּיר. הֲרֵי זֶה מַחְזִיר הוֹנָיָה וַאֲפִלּוּ לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה:

יח. נִרְאֶה לִי שֶׁהַקַּבְּלָן יֵשׁ לוֹ הוֹנָאָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לֶאֱרֹג בֶּגֶד זֶה בַּעֲשָׂרָה זוּזִים. אוֹ לִתְפֹּר חָלוּק זֶה בִּשְׁנֵי זוּזִים. הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ הוֹנָיָה. וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם בֵּין קַבְּלָן בֵּין בַּעַל הַבֶּגֶד חוֹזֵר לְעוֹלָם כְּמוֹכֵר:

Daily Rambam

ט׳ כסלו ה׳תשנ״ה

מכירה

י״ג

ספר קניין

ט׳ כסלו ה׳תשנ״ה