Daily Rambam: 20 Kislev, 5755

א. הַמּוֹכֵר שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שָׂדהוּ וַאֲפִלּוּ הָיוּ שָׁלֹשׁ נְטִיעוֹת קְטַנּוֹת אוֹ שְׁלֹשָׁה בַּדֵּי אִילָן. הֲרֵי יֵשׁ לַלּוֹקֵחַ קַרְקַע הָרָאוּי לָהֶם. וַאֲפִלּוּ יָבְשׁוּ הָאִילָנוֹת אוֹ נִקְצְצוּ יֵשׁ לוֹ קַרְקַע הָרָאוּי לָהֶם וְקָנָה כָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם:

ב. וְכַמָּה הִיא הַקַּרְקַע הָרָאוּי לָהֶם. תַּחְתֵּיהֶם וּבֵינֵיהֶם וְחוּצָה לָהֶם כִּמְלֹא הָאוֹרֶה וְסַלּוֹ. וְזֶה הַמָּקוֹם שֶׁהוּא מְלֹא הָאוֹרֶה וְסַלּוֹ אֵין אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם יָכוֹל לְזַרְעוֹ אֶלָּא מִדַּעַת חֲבֵרוֹ:

ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה הָאִילָנוֹת עוֹמְדִין כְּמוֹ שְׁלֹשָׁה פִּטְפּוּטֵי כִּירָה שֶׁשּׁוֹפְתִין עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה. שֶׁהֲרֵי הֵן שְׁנַיִם זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְהַשְּׁלִישִׁי מְכֻוָּן בֵּינֵיהֶן וּמְרֻחָק מֵהֶן. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ בֵּין כָּל אִילָן וְאִילָן מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה:

ד. וּמֵהֵיכָן הוּא מוֹדֵד מִן הָעִקָּר הָרָחָב שֶׁל אִילָנוֹת. אֲבָל אִם לֹא הָיוּ עוֹמְדִין כַּצּוּרָה הַזֹּאת. אוֹ שֶׁהָיוּ מְקֹרָבִים פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ מְרֻחָקִין יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. אוֹ שֶׁלְּקָחָן זֶה אַחַר זֶה. אוֹ שֶׁמָּכַר לוֹ שְׁנַיִם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֶחָד עַל הַמֵּצַר. אוֹ שְׁנַיִם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְאֶחָד בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אוֹ שֶׁהִפְסִיק בּוֹר אוֹ אַמַּת הַמַּיִם אוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים בֵּינֵיהֶם. הֲרֵי זֶה אֵין לוֹ קַרְקַע. לְפִיכָךְ לֹא קָנָה הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם. וְאִם יָבַשׁ הָאִילָן אוֹ נִקְצַץ יֵלֵךְ לוֹ:

ה. כָּל מִי שֶׁקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת וְיֵשׁ לוֹ קַרְקַע. אִם הִגְדִּילוּ וְהוֹצִיאוּ חֹטֶר יָקֹץ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְמַעֵט הַדֶּרֶךְ עַל בַּעַל הַשָּׂדֶה. וְכָל הַשָּׂרִיגִין וְהָאֲמִירִים הַיּוֹצְאִים מֵהֶם וַאֲפִלּוּ מִן הַשָּׁרָשִׁים הֲרֵי הֵן שֶׁל בַּעַל הָאִילָנוֹת שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ קַרְקַע:

ו. הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ קַרְקַע. לְפִיכָךְ אִם מֵת הָאִילָן אוֹ נִקְצַץ אֵין לוֹ כְּלוּם. הִגְדִּילוּ שְׁנֵי הָאִילָנוֹת וְהוֹצִיאוּ שָׂרִיגִים וַאֲמִירִים יָקֹץ שֶׁמָּא יִצְמְחוּ בָּאָרֶץ וְיֹאמַר לַמּוֹכֵר שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת מָכַרְתָּ לִי וְיֵשׁ לִי קַרְקַע:

ז. כָּל הָעֵצִים שֶׁקּוֹצֵץ בַּעַל שְׁנֵי הָאִילָנוֹת מֵהֶן. הָעוֹלֶה מִן הַגְּזָעִים וְהוּא הָרוֹאֶה פְּנֵי הַחַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הָאִילָנוֹת. וְהָעוֹלֶה מִן הַשָּׁרָשִׁים וְהוּא שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַחַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה. וּבִדְקָלִים אֵין לְבַעַל הַדֶּקֶל מִן הָעוֹלֶה כְּלוּם לְפִי שֶׁאֵין לוֹ גֶּזַע:

ח. הַמּוֹכֵר קַרְקַע וְשִׁיֵּר אִילָנוֹת הֲרֵי יֵשׁ לוֹ חֲצִי הַקַּרְקַע כֻּלָּהּ שֶׁאִלּוּ לֹא שִׁיֵּר בַּקַּרְקַע הֲרֵי אוֹמֵר לוֹ הַלּוֹקֵחַ עֲקֹר אִילָנְךָ. וְכֵן אִם שִׁיֵּר שְׁנֵי הָאִילָנוֹת בִּלְבַד יֵשׁ לוֹ קַרְקַע הָרָאוּי לָהֶם. שֶׁאִלּוּ לֹא שִׁיֵּר הַקַּרְקַע הָיָה הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר לוֹ עֲקֹר אִילָנְךָ וְלֵךְ:

המוכר קרקע וכו׳.

א״א זה דבר לא ידעתי מאין לו זה ואין לזה שורש מן הגמרא שלא נאמר דין זה בגמרא אלא כשמכר קרקע ואילנות בבת אחת לשנים שאמר להם זכו בשדה זו ואילניה וכל מי שיחזיק יזכה במה שיחזיק זה החזיק בקרקע וזה החזיק באילנות שהרי בשניהם אמר זכו בשדה זו ויש בכלל אילנות שדה שאי אפשר להם בלי שדה אבל אין לבעל הקרקע באילנות שאפשר לו זולתן. ואני אומר אפילו בשני אילנות דין זה וחצי הקרקע ממש ולא כמ״ש זה החכם אבל מכר קרקע ושייר אילנות לפניו אין לאילנות קרקע אלא תחתיהן וביניהן וחוצה להם כמלא אורה וסלו עכ״ל:

ט. הַמּוֹכֵר אֶת הָאִילָנוֹת וְשִׁיֵּר אֶת הַקַּרְקַע. יֵשׁ לְבַעַל הָאִילָנוֹת קַרְקַע הָרָאוּי לָהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. מָכַר אֶת הַקַּרְקַע לְאֶחָד וְאֶת הָאִילָנוֹת לְאַחֵר וְהֶחֱזִיק זֶה בָּאִילָנוֹת וְהֶחֱזִיק זֶה בַּקַּרְקַע. זֶה קָנָה הָאִילָנוֹת עִם חֲצִי הַקַּרְקַע וְזֶה שֶׁהֶחְזִיק בַּקַּרְקַע קָנָה חֲצִי הַקַּרְקַע בִּלְבַד:

י. הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ אֶחָד נָטַל פַּרְדֵּס וְאֶחָד נָטַל שְׂדֵה לָבָן. יֵשׁ לְבַעַל הַפַּרְדֵּס אַרְבַּע אַמּוֹת בְּתוֹךְ שְׂדֵה לָבָן סְמוּכוֹת לְסוֹף הָאִילָנוֹת שֶׁל פַּרְדֵּס שֶׁעַל מְנָת כֵּן חָלְקוּ. וְאֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ דָּבָר זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר יָדוּעַ:

יא. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ וְהָיוּ בָּהּ דְּקָלִים וְאָמַר לוֹ חוּץ מִדֶּקֶל פְּלוֹנִי. אִם דֶּקֶל טוֹב וּמְשֻׁבָּח הוּא אוֹתוֹ הַדֶּקֶל לְבַדּוֹ הוּא שֶׁשִּׁיֵּר וְהַשְּׁאָר לַלּוֹקֵחַ. וְאִם דֶּקֶל רַע הוּא שֶׁשִּׁיֵּר כָּל שֶׁכֵּן שֶׁשִּׁיֵּר הַשְּׁאָר] לֹא קָנָה מִן הַדְּקָלִים כְּלוּם:

יב. מָכַר לוֹ שָׂדֶה וְאָמַר לוֹ חוּץ מִן הָאִילָנוֹת. אִם יֵשׁ בּוֹ דְּקָלִים בִּלְבַד שִׁיֵּר הַדְּקָלִים. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גְּפָנִים בִּלְבַד שִׁיֵּר הַגְּפָנִים. וְכֵן שְׁאָר הָאִילָנוֹת. הָיוּ בָּהּ גְּפָנִים וּדְקָלִים לֹא שִׁיֵּר אֶלָּא הַגְּפָנִים. אִילָנוֹת וּגְפָנִים לֹא שִׁיֵּר אֶלָּא אִילָנוֹת. וְכֵן אִילָנוֹת וּדְקָלִים שִׁיֵּר אִילָנוֹת שֶׁהַמּוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה הוּא מוֹכֵר. וְאִם הַדְּקָלִים שִׁיֵּר לֹא שִׁיֵּר אֶלָּא כָּל דֶּקֶל גָּבוֹהַּ שֶׁעוֹלִים לוֹ בַּחֶבֶל וְהַשְּׁאָר הֲרֵי הוּא שֶׁל לוֹקֵחַ. וְאִם שְׁאָר הָאִילָנוֹת הוּא שֶׁשִּׁיֵּר לֹא שִׁיֵּר בָּהֶם אֶלָּא כָּל שֶׁאֵין הָעל כּוֹבְשׁוֹ. וְכָל שֶׁהָעל כּוֹבְשׁוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁל לוֹקֵחַ וּבִכְלַל הַשָּׂדֶה נֶחְשָׁב:

בעין יפה וכו׳.

א״א הטעם שפירש לזה אינו כלום אלא שלשון בני אדם קורין לאלו אילנות סתם ולא לאלו וטעה בטעם שלו שהרי גופני קנו דקלי ודקלי לא קנו גופני עכ״ל:

יג. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ קַרְקַע וּדְקָלִים אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. אֲפִלּוּ לֹא הָיוּ לוֹ דְּקָלִים אִם רָצָה לִקְנוֹת לוֹ שְׁנֵי דְּקָלִים הֲרֵי זֶה נִקְנָה הַמִּקָּח. וְאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ אֵינִי לוֹקֵחַ אֶלָּא קַרְקַע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְּקָלִים. וְאִם אָמַר קַרְקַע בִּדְקָלִים אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. אִם הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי דְּקָלִים קָנָה וְאִם לָאו מֶקַח טָעוּת הוּא וְחוֹזֵר. וְאִם אָמַר לוֹ קַרְקַע שֶׁל דְּקָלִים אֲנִי מוֹכֵר לְךָ אֵין לוֹ דְּקָלִים. שֶׁאֵין בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אֶלָּא קַרְקַע הָרָאוּי לִדְקָלִים:

קרקע ודקלים וכו׳.

א״א הרב חייב לקנות שני דקלים ועיקר עכ״ל:

יד. הַמּוֹכֵר פַּרְדֵּס לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ קְנֵה לְךָ דְּקָלִים וּתְמָרִים וְהוּצִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה כָּל אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ אוֹתָם נוֹיֵי הַשְּׁטָר הֵם. וְכֵן הַמּוֹכֵר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לִכְתֹּב לוֹ וְלֹא הִנַּחְתִּי לְפָנַי בְּמֶכֶר זֶה כְּלוּם כְּדֵי לְהִסְתַּלֵּק מִן הַדִּינִין וְהַטְּעָנוֹת:

טו. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ וְהִקְנֵיתִי לְךָ עָמְקוֹ וְרוּמוֹ צָרִיךְ לִכְתֹּב לוֹ קְנֵה לְךָ מֵהַקַּרְקַע הַתְּהוֹם עַד רוּם רָקִיעַ. שֶׁהָעֹמֶק וְהָרוּם אֵינוֹ נִקְנֶה בִּסְתָם. וְכֵיוָן שֶׁקָּנָה הָעֹמֶק וְהָרוּם קָנָה הָרוּם שֶׁהוּא הָאֲוִיר בִּלְבַד וְהָעֹמֶק שֶׁהוּא עֳבִי הָאָרֶץ. אֲבָל לֹא קָנָה הַבֵּינוֹנִית שֶׁבַּמַּעֲמַקִּים וְשֶׁבָּאֲוִיר. וְכֵיוָן שֶׁכָּתַב לוֹ מִקַּרְקַע הַתְּהוֹם עַד רוּם הָרָקִיעַ קָנָה הַבּוֹר וְהַדּוּת שֶׁבָּעֳבִי הַקַּרְקַע וְהַמַּעֲזִיבוֹת וְהַמְּחִלּוֹת שֶׁבֵּין הַמַּעֲזִיבוֹת לְמַעְלָה:

המוכר בית וכו׳.