Daily Rambam: 12 Shevat, 5762

א. עוֹשֶׂה אָדָם שָׁלִיחַ לְהַפְרִישׁ לוֹ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח כח) ״כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם״ לְרַבּוֹת שְׁלוּחֲכֶם. וְאֵין עוֹשִׂין שָׁלִיחַ עַכּוּ״ם שֶׁנֶּאֱמַר גַם אַתֶּם מָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְּרִית:

ב. חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ וְאִם תָּרְמוּ אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. הַחֵרֵשׁ. וְהַשּׁוֹטֶה. וְהַקָּטָן. וְהָעַכּוּ״ם שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ. וְהַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים. אֲבָל הַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל אֲחֵרִים הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה וְתִקֵּן פֵּרוֹתֵיהֶם. וְטוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ שֶׁנּוֹתְנָהּ לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה:

ג. הַתּוֹרֵם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אוֹ שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ וְלִקֵּט פֵּרוֹת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת כְּדֵי שֶׁיִּקָּחֵם וְתָרַם. אִם בָּא בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ כַּלֵּךְ אֵצֶל יָפוֹת. אִם הָיוּ שָׁם יָפוֹת מִמַּה שֶּׁתָּרַם תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מַקְפִּיד. וְאִם לֹא הָיוּ שָׁם יָפוֹת אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ מִחוּי. וְאִם בָּא בַּעַל הַבַּיִת וְלִקֵּט וְהוֹסִיף בֵּין יֵשׁ לוֹ יָפוֹת מֵהֶן בֵּין אֵין לוֹ תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה:

ד. חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ וְאִם תָּרְמוּ תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. חֵרֵשׁ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הַבְּרָכָה. וְהָאִלֵּם שֶׁשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. וְהֶעָרוּם. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְבָרֵךְ. וְהַשִּׁכּוֹר וְהַסּוּמָא מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְכַוֵּן וּלְהַפְרִישׁ אֶת הַיָּפֶה:

ה. קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְלֹא נַעֲשָׂה גָּדוֹל אִם תָּרַם תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וַאֲפִלּוּ בִּתְרוּמָה שֶׁל תּוֹרָה הוֹאִיל וְנִדְרֵיהֶן וְהֶקְדֵּשָׁן קַיָּמִין מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּנְדָרִים:

ו. הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרֹם לִי וְהָלַךְ לִתְרֹם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם תָּרַם וְאִם לֹא תָּרַם וּבָא וּמָצָא כְּרִי תָּרוּם אֵין חֶזְקָתוֹ תָּרוּם. שֶׁאֵין אוֹמְרִין בְּאִסּוּרִין חֶזְקַת שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחֲמִיר וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אַחֵר תָּרַם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת:

ז. הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרֹם תּוֹרֵם כְּדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא בַּעַל עַיִן רָעָה מַפְרִישׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. וְאִם הָיָה בַּעַל נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה מַפְרִישׁ אֶחָד מֵאַרְבָּעִים. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ מַפְרִישׁ לוֹ בֵּינוֹנִית אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. נִתְכַּוֵּן לְבֵינוֹנִית וְעָלְתָה בְּיָדוֹ אֶחָד מֵאַרְבָּעִים אוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף עַל הַבֵּינוֹנִית וְתָרַם אֲפִלּוּ אֶחָד מִתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה:

ח. פֵּרוֹת הַשֻּׁתָּפִין חַיָּבוֹת בִּתְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח כח) ״מַעְשְׂרֹתֵיכֶם״ אֲפִלּוּ שֶׁל שְׁנַיִם. וְהַשֻּׁתָּפִין אֵינָן צְרִיכִין לִטּל רְשׁוּת זֶה מִזֶּה. אֶלָּא כָּל הַתּוֹרֵם מֵהֶן תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. תָּרַם אֶחָד מֵהֶן וּבָא הַשֵּׁנִי וְתָרַם תְּרוּמָה שְׁנִיָּה שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע שֶׁחֲבֵרוֹ תָּרַם. אִם הָיוּ מְמַחִין זֶה עַל זֶה תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי אֵינָהּ תְּרוּמָה. וְאִם לֹא הָיוּ מְמַחִין וְתָרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר (אֵין תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה לֹא תָּרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁעוּר) תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶן תְּרוּמָה:

ט. הָאוֹמֵר לְשֻׁתָּפוֹ אוֹ לְבֶן בֵּיתוֹ אוֹ לְעַבְדּוֹ אוֹ לְשִׁפְחָתוֹ לִתְרֹם. וְהָלְכוּ לִתְרֹם וּבִטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְרֹמוּ. אִם לֹא שִׁנָּה הַשָּׁלִיחַ תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וְאִם שִׁנָּה כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ תְּרֹם מִן הַצָּפוֹן וְתָרַם מִן הַדָּרוֹם הוֹאִיל וּבִטֵּל שְׁלִיחוּתוֹ מִקֹּדֶם אֵינָהּ תְּרוּמָה:

האומר לשותפו או לבן ביתו וכו׳ עד הואיל וביטל שליחותו מקודם אינה תרומה.

א״א מה ראה זה המחבר שפסק כריש לקיש שלא העמידו בירושלמי את המשנה בשינה שליחותו אלא לדעת ר״ל דאמר לא אתי דיבור ומבטל דבור ולית הלכתא כוותיה:

י. אָרִיס שֶׁתָּרַם וּבָא בַּעַל הַבַּיִת וְעִכֵּב אִם עַד שֶׁלֹּא תָּרַם עִכֵּב אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה וְאִם מִשֶּׁתָּרַם עִכֵּב תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וְהָאַפּוֹטְרוֹפְּסִין תּוֹרְמִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים:

יא. הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן וְהָאַנָּס תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. וְאִם הָיוּ הַבְּעָלִים רוֹדְפִין אַחֲרֵיהֶן אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה:

יב. הַבֵּן וְהַשָּׂכִיר וְהָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה תּוֹרְמִין עַל מַה שֶּׁהֵן אוֹכְלִין. אֲבָל לֹא יִתְרְמוּ עַל הַכֹּל שֶׁאֵין אָדָם תּוֹרֵם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הַבֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל עִם אָבִיו וְהָאִשָּׁה בְּעִסָּתָהּ תּוֹרְמִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת:

יג. הַפּוֹעֲלִים אֵין לָהֶן רְשׁוּת לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִדַּעַת בַּעַל הַבַּיִת. חוּץ מִן הַדּוֹרְכִין בְּגַת שֶׁאִם יִרְצוּ לְטַמֵּא אֶת הַיַּיִן הֲרֵי הֵן מְטַמְּאִים מִיָּד. וּלְפִי שֶׁמָּסַר לָהֶן וְהֶאֱמִינָן עַל כֵּן הֲרֵי הֵן כִּשְׁלוּחִין וְאִם תָּרְמוּ תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה:

הפועלים אין להם רשות לתרום וכו׳ עד ואם תרמו תרומתן תרומה.

א״א לשון המשנה כך הוא חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת מיד והפי׳ מפני שהוא משקה והטומאה מצויה בו מיד משהלכו בו שתי וערב לפיכך הזריז לתקנו קודם שיקבל טומאה ה״ז משובח ובודאי ניחא ליה לבעה״ב שיתרמו קודם שידרוכו:

יד. פּוֹעֵל שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת כְּנֹס לִי גָּרְנִי וּתְרֹם וְתָרַם וְאַחַר כָּךְ כָּנַס תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה:

פועל שאמר לו בעל הבית וכו׳.

א״א לשון התוספתא כך הוא פועל שתרם אין תרומתו תרומה ואם אמר לו כנוס לי גרני תרומתו תרומה שאין הגורן נכנס אלא א״כ נתרם ואין כאן קפידא שיהא תורם ואח״כ כונס שאין לשון הכנסה אלא למה שנשאר לו:

טו. הָעַכּוּ״ם שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה מִשֶּׁלּוֹ דִּין תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה לְפִי שֶׁאֵינָן חַיָּבִין. וּמִדִּבְרֵיהֶן גָּזְרוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה מִשּׁוּם בַּעֲלֵי כִּיסִין. שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה הַמָּמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְיִתְלֶה אוֹתוֹ בְּעַכּוּ״ם כְּדֵי לְפָטְרוֹ. וּבוֹדְקִין אֶת הָעַכּוּ״ם שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה אִם אָמַר בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרַשְׁתִּיהָ תִּנָּתֵן לְכֹהֵן. וְאִם לָאו טְעוּנָה גְּנִיזָה שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עַכּוּ״ם שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ וְאֵינָהּ תְּרוּמָה כְּלָל:

טז. הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר תְּרוּמָה וְאָמַר מַעֲשֵׂר. מַעֲשֵׂר וְאָמַר תְּרוּמָה. לֹא אָמַר כְּלוּם. עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין. הִפְרִישׁ תְּרוּמָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח כז) ״וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן״ בְּמַחֲשָׁבָה בִּלְבַד תִּהְיֶה תְּרוּמָה:

יז. הַמַּפְרִישׁ תְּרוּמָה עַל תְּנַאי אִם נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי הֲרֵי הִיא תְּרוּמָה. וְאִם לָאו אֵינָהּ תְּרוּמָה. וְכֵן הַמַּפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת וְנִחָם עֲלֵיהֶן הֲרֵי זֶה נִשְׁאַל לְחָכָם וּמַתִּיר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּתִּירִין לוֹ שְׁאָר נְדָרִים. וְתַחֲזֹר חֻלִּין כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה עַד שֶׁיַּפְרִישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה אוֹתָהּ שֶׁהִפְרִישׁ תְּחִלָּה אוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת:

יח. הַתּוֹרֵם בּוֹר שֶׁל יַיִן וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלֵם [צָרִיךְ שֶׁתַּעֲלֶה] שָׁלֵם מִן הַשֶּׁבֶר וּמִן הַשְּׁפִיכָה אֲבָל לֹא מִן הַטֻּמְאָה. וְאִם נִשְׁבְּרָה אֵינָהּ מְדַמַּעַת. הִנִּיחָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאִם תִּשָּׁבֵר שָׁם אוֹ תִּתְגַּלְגֵּל לֹא תַּגִּיעַ לַבּוֹר הֲרֵי זוֹ מְדַמַּעַת שֶׁכְּבָר נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי:

יט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה. אֲבָל בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁמֻּתָּר לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף כֵּיוָן שֶׁעָלְתָה נִתְקַיֵּם תְּנָאוֹ וַהֲרֵי הִיא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרָה אוֹ שֶׁנִּשְׁפְּכָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁנִּטְמֵאת:

בד״א בתרומה גדולה וכו׳ עד וא״צ לומר שנטמאת.

א״א פירוש ואינו חושש שמא יאבדו אלא אם כן מצאן אובדים ה״פ אין חוששין שמא תשבר וכיון שעלתה בשלום מיד הותר הבור:

כ. הָאוֹמֵר שֶׁלְּמַעְלָה תְּרוּמָה וְשֶׁלְּמַטָּה חֻלִּין אוֹ שֶׁלְּמַעְלָה חֻלִּין וְשֶׁלְּמַטָּה תְּרוּמָה דְּבָרָיו קַיָּמִין שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעַת הַתּוֹרֵם:

כא. הַתּוֹרֵם אֶת הַגֹּרֶן צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ שֶׁתִּהְיֶה זוֹ תְּרוּמָה עַל הַכְּרִי וְעַל מַה שֶׁבַּקּוּטְעִין וְעַל מַה שֶּׁבַּצְּדָדִין וְעַל מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן. הַתּוֹרֵם אֶת הַיֶּקֶב צָרִיךְ שֶׁיְּכַוִּן אֶת לִבּוֹ לִתְרֹם עַל מַה שֶּׁבַּחַרְצַנִּין וְעַל מַה שֶּׁבַּזַּגִּין. הַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר שֶׁל יַיִן צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לִתְרֹם עַל מַה שֶּׁבַּגֶּפֶת. וְאִם לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא תָּרַם סְתָם נִפְטָר הַכֹּל. שֶׁתְּנַאי בֵּית דִּין הוּא שֶׁהַתְּרוּמָה עַל הַכֹּל. הַתּוֹרֵם כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים וְנִמְצְאוּ תְּאֵנִים בְּצַד הַכַּלְכָּלָה הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִפְּנֵי שֶׁבְּלִבּוֹ לִתְרֹם עַל הַכֹּל:

Daily Rambam

י״ב שבט ה׳תשס״ב

תרומות

ד

ספר זרעים

י״ב שבט ה׳תשס״ב