Daily Rambam: 12 Sivan, 5762

א. שְׂאוֹר וּדְבַשׁ אֲסוּרִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְאִסּוּרָן בְּכָל שֶׁהֵן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב,יא) ״כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ״ וְגוֹ׳. וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם הִקְטִירָן עִם הַקָּרְבָּן אוֹ לְשֵׁם קָרְבָּן. וְאֶחָד הַמַּקְטִיר עַצְמָן אוֹ הַמַּקְטִיר תַּעֲרוֹבוֹת שֶׁלָּהֶן לוֹקֶה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאִם הִקְטִיר שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ בְּלָאו אֶחָד:

שניהם כאחד וכו׳.

א״א בספרים שלנו רבא מחייב ב׳ וד׳ ואביי פוטר משום לאו שבכללות:

ב. נָפַל מֵהֶם כָּל שֶׁהוּא בַּקְּטֹרֶת נִפְסְלָה. וְאִם הִקְטִיר מִמֶּנָּה בַּהֵיכָל לוֹקֶה. וְאֵין הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכְּזַיִת:

ג. הֶעֱלָה שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ בִּפְנֵי עַצְמָן לַמִּזְבֵּחַ לְשֵׁם עֵצִים פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב,יב) ״וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ״. לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִי אַתָּה מַעֲלֶה אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים. אֲפִלּוּ הִקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַקְטָרָה בִּדְבַשׁ אוֹ בִּשְׂאוֹר הוֹאִיל וְהוּא מִן הַקָּרְבָּן לוֹקֶה:

אפילו הקטיר דבר שאינו ראוי.

א״א בחיי ראשי נשתבש בלשון הברייתא מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר אשם ומבשר קדשי הקדשים ומבשר קדשים קלים ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושיירי מנחות שהוא בלא תעשה ת״ל כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליי׳ כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו הוא סבר מדאייתי רישא דקרא דוקא שהקטיר שאור ודבש עמהן שאינו חייב על שאור ודבש אלא א״כ יש עמהן צד קרבן וטעה:

ד. כֵּיצַד. הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם אוֹ מִבְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים אוֹ מִשְּׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת אוֹ מִמּוֹתַר הָעֹמֶר אוֹ מֵחַטַּאת הָעוֹף אוֹ מִלֶּחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם אוֹ מִלּוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מֵאַחַת מֵאֵלּוּ בְּחָמֵץ אוֹ בִּדְבַשׁ בֵּין לַמִּזְבֵּחַ בֵּין לַכֶּבֶשׁ לוֹקֶה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל אֵלּוּ רְאוּיִין לְהַקְטָרָה הוֹאִיל וְהֵן קְרוּיִין קָרְבָּן חַיָּב עֲלֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב,יב) ״קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַה׳״ וְגוֹ׳:

ה. וְכֵן אָסוּר לְהַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ דָּבָר מִכָּל דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהַקְטָרָה. כְּגוֹן בְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמִּקְצָתוֹ לָאִשִּׁים הֲרֵי שְׁאֵרִיתוֹ בְּבַל תַּקְטִירוּ:

ו. הַמַּקְטִיר אֵיבְרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לוֹקֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאִסּוּר הַקְרָבָתָהּ מִכְּלַל עֲשֵׂה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר מִן הַטְּהוֹרָה אֱכֹל וּמִן הַטְּהוֹרָה הַקְרֵב הָא טְמֵאָה לֹא תֹּאכַל וְלֹא תַּקְרִיב. כְּשֵׁם שֶׁלּוֹקֶה עַל אֲכִילַת הַטְּמֵאָה הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ כָּךְ לוֹקֶה עַל הַקְרָבָתָהּ. אֲבָל הַמַּקְרִיב אֵיבְרֵי חַיָּה טְהוֹרָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א,ב) ״מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם״ הָא מִן הַחַיָּה לֹא תַּקְרִיבוּ וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה:

כך לוקה על הקרבתה.

א״א וכי עדיפא מבעלת מום אלא שאינו עולה כן מהגמרא דזבחים פרק כל הפסולים:

ז. הַגּוֹנֵב אוֹ הַגּוֹזֵל וְהִקְרִיב הַקָּרְבָּן פָּסוּל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא,ח) ״שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה״ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַבֵּל. וְאִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים הַקָּרְבָּן כָּשֵׁר. וַאֲפִלּוּ הָיָה חַטָּאת שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִין אֶת בְּשָׂרָהּ. וּמִפְּנֵי תַּקָּנַת מִזְבֵּחַ אָמְרוּ שֶׁהַחַטָּאת הַגְּזוּלָה אִם נוֹדְעָה לָרַבִּים אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מִזְבֵּחַ אוֹכֵל גְּזֵלוֹת וְכֵן הָעוֹלָה:

ואפילו היה חטאת.

א״א אין כאן אפילו:

ח. הַגּוֹנֵב עוֹלַת חֲבֵרוֹ וְהִקְרִיבָהּ סְתָם נִתְכַּפְּרוּ בָּהּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים:

ט. אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּנְסָכִים לֹא מִן הַטֶּבֶל וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ קֹדֶם לָעֹמֶר וְלֹא מִן הַמְדֻמָּע וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכָּרֶם מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָהּ. וְאִם הֵבִיא לֹא נִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹתָן רְאוּיִין לְקָרְבָּן אֲבָל נִתְקַדְּשׁוּ לְהִפָּסֵל וְיִהְיוּ כְּקָדָשִׁים שֶׁנִּפְסְלוּ:

י. כָּל הַמְּנָחוֹת אֵין מְבִיאִין אוֹתָן מִן הֶחָדָשׁ קֹדֶם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לְכַתְּחִלָּה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶן (ויקרא ב,יד) (ויקרא כג-יז) ״בִּכּוּרִים לַה׳״. וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. וּמְבִיאִים נְסָכִים מִן הַמֻּקְצֶה בְּיוֹם טוֹב:

יא. מִצְוַת עֲשֵׂה לִמְלֹחַ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת קֹדֶם שֶׁיַּעֲלוּ לַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב,יג) ״עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח״. וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ בְּלֹא מֶלַח חוּץ מִיֵּין הַנְּסָכִים וְהַדָּם וְהָעֵצִים. וְדָבָר זֶה קַבָּלָה וְאֵין לוֹ מִקְרָא לִסְמֹךְ עָלָיו. וּמִצְוָה לִמְלֹחַ הַבָּשָׂר יָפֶה יָפֶה כְּמוֹלֵחַ בָּשָׂר לְצָלִי שֶׁמְּהַפֵּךְ אֶת הָאֵיבָר וּמוֹלֵחַ. וְאִם מָלַח כָּל שֶׁהוּא אֲפִלּוּ בְּגַרְגִּיר מֶלַח אֶחָד כָּשֵׁר: