Daily Rambam: 20 Shevat, 5763

א. הַטוֹעֵן שֶׁנִּגְנַב מִבֵּיתוֹ הַפִּקָּדוֹן אִם נִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁשֶּׁקֶר טָעַן וְשֶׁהַפִּקָּדוֹן הַזֶּה אֶצְלוֹ הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל שֶׁהֲרֵי הוּא עַצְמוֹ הַגַּנָּב. וְאִם טָבַח וּמָכַר אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְאֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם עַל פִּי עֵדִים עַל שְׁבוּעָתוֹ. וְאֵינוֹ מֵבִיא חֹמֶשׁ שֶׁאֵין הַחֹמֶשׁ מִשְׁתַּלֵּם עִם הַכֶּפֶל. וְאִם בָּאוּ עֵדִים קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁבַע אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד:

ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁנִּשְׁבַּע קֹדֶם שֶׁיִּשְׁלַח בַּפִּקָּדוֹן יָד. אֲבָל אִם שָׁלַח בּוֹ יָד וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע וּבָאוּ עֵדִים פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁלַח יָד נִתְחַיֵּב בּוֹ וְקָנָהוּ:

נתחייב בו וקנהו וכו׳.

א״א הא מילתא דלאו כהלכתא היא דהא ר״י פליג עליה בהדיא דאמר הטוען טענת אבד ונשבע והודה וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים פטור עליה מכפל משום דיצא ידי בעלים בשבועה ראשונה אבל לא משום דנעשה עליו גזלן וקנאה אלמא אע״ג דנעשה עליו גזלן וקנאה חייב באונסים כיון דהוא פטר נפשיה מינה בטענת גנב גנב הוא ומשלם כפל ואם טבח ומכר קודם שבועה ובאו עדים על הכל משלם ד׳ וה׳. עכ״ל:

ג. וְכֵן הַטּוֹעֵן טַעֲנַת אֲבֵדָה בְּפִקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל שֶׁכְּבָר יָצָא הַפִּקָּדוֹן מִידֵי הַבְּעָלִים מִשְּׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה:

ד. הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בָּאֲבֵדָה וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁהָאֲבֵדָה בִּרְשׁוּתוֹ וְשֶׁקֶר טָעַן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח) ״עַל כָּל אֲבֵדָה״. וְהוּא שֶׁיִּטְעֹן שֶׁנִּגְנְבָה בְּלִסְטִים מְזֻיָּן שֶׁהוּא אָנוּס וּפָטוּר. אֲבָל אִם טָעַן שֶׁנִּגְנְבָה בְּלֹא אֹנֶס פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם עַל פִּי טַעֲנָתוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר אֲבֵדָה כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

ה. הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ. וְחָזַר וְטָעַן בּוֹ טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁעֲדַיִן בִּרְשׁוּתוֹ הוּא. אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים חַיָּב כֶּפֶל עַל כָּל טַעֲנָה וְטַעֲנָה. וְאִם נִשְׁבַּע חָמֵשׁ פְּעָמִים נִמְצָא מְשַׁלֵּם שִׁשָּׁה הַקֶּרֶן שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ וַחֲמִשָּׁה בְּקֶרֶן מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה כְּפֵלוֹת שֶׁל חָמֵשׁ שְׁבוּעוֹת:

ו. טָעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת אֲבֵדָה וְנִשְׁבַּע. וּבָאוּ עֵדִים שֶׁלֹּא נִגְנַב וְהוֹדָה הוּא שֶׁלֹּא אָבַד הוֹאִיל וּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל פִּי עֵדִים אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַל שְׁבוּעָה אַחֲרוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה. שֶׁהַמָּמוֹן הַמְחַיְּבוֹ בְּכֶפֶל פּוֹטְרוֹ מִן הַחֹמֶשׁ:

ז. מָסַר שׁוֹרוֹ לִשְׁנַיִם וְטָעֲנוּ טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבְּעוּ וְהוֹדָה אֶחָד מֵהֶם וְהַשֵּׁנִי בָּאוּ עָלָיו עֵדִים. שְׁנֵיהֶן מְשַׁלְּמִין אֶת הַקֶּרֶן. וְאִם תָּפַשׂ בַּעַל הַפִּקָּדוֹן אֶת הַכֶּפֶל אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְזֶה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ כִּשְׁאָר הַנִּשְׁבָּעִין שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן שֶׁהוֹדוּ מֵעַצְמָן:

ח. בַּעַל הַפִּקָּדוֹן שֶׁתָּבַע אֶת הַשּׁוֹמֵר וְנִשְׁבַּע שֶׁנִּגְנַב וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב וְתָבַע הַשּׁוֹמֵר אֶת הַגַּנָּב וְהוֹדָה לוֹ הַגַּנָּב שֶׁגָּנַב וְתָבַע בַּעַל הַפִּקָּדוֹן אֶת הַגַּנָּב וְכָפַר וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב. אִם בֶּאֱמֶת נִשְׁבַּע הַשּׁוֹמֵר כְּשֶׁטָּעַן שֶׁנִּגְנַב נִפְטַר הַגַּנָּב מִן הַכֶּפֶל בְּהוֹדָאָתוֹ לַשּׁוֹמֵר. וְאִם בְּשֶׁקֶר נִשְׁבַּע אֵין מוֹצִיאִין הַכֶּפֶל מִן הַגַּנָּב. וְאִם תָּפְשׂוּ הַבְּעָלִים הַכֶּפֶל אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן. תָּבְעוּ הַבְּעָלִים אֶת הַשּׁוֹמֵר וְשִׁלֵּם וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב וּתְבָעוּהוּ הַבְּעָלִים וְהוֹדָה לָהֶן שֶׁגָּנַב וְאַחַר כָּךְ תְּבָעוֹ הַשּׁוֹמֵר וְכָפַר בּוֹ וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב אֵין מוֹצִיאִין הַכֶּפֶל מִן הַגַּנָּב וְאִם תָּפַשׂ הַשּׁוֹמֵר אֶת הַכֶּפֶל אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ וְכֵן הַדִּין בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אִם טָבַח הַגַּנָּב אוֹ מָכַר:

ט. הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן שֶׁל קָטָן אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ כְּשֶׁהוּא קָטָן וּתְבָעוֹ כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַכֶּפֶל שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ו) ״כִּי יִתֵּן אִישׁ״ וְאֵין נְתִינַת קָטָן כְּלוּם וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה נְתִינָה וּתְבִיעָה שָׁוִין בַּגָּדוֹל:

י. שׁוֹמֵר שֶׁגָּנַב מֵרְשׁוּתוֹ כְּגוֹן שֶׁגָּנַב טָלֶה מֵעֵדֶר שֶׁהֻפְקַד אֶצְלוֹ וְסֶלַע מִכִּיס שֶׁהֻפְקַד אֶצְלוֹ. אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים חַיָּב בְּכֶפֶל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיר הַסֶּלַע לִמְקוֹמוֹ וְהַטָּלֶה לְעֶדְרוֹ הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן עַד שֶׁיּוֹדִיעַ הַבְּעָלִים. שֶׁהֲרֵי כָּלְתָה שְׁמִירָתוֹ וּכְאִלּוּ לֹא הֶחְזִיר כְּלוּם עַד שֶׁיּוֹדִיעַ בְּעָלָיו. אֲבָל הַגּוֹנֵב סֶלַע מִכִּיס חֲבֵרוֹ אוֹ כְּלִי מִבֵּיתוֹ וְהֶחְזִיר דָּבָר הַגָּנוּב מִבֵּיתוֹ לִמְקוֹמוֹ אִם יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבָתוֹ וְלֹא יָדְעוּ בַּחֲזִירָתוֹ עֲדַיִן הַגַּנָּב חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיִּמְנֶה אֶת מְעוֹתָיו:

שומר שגנב וכו׳.

א״א זה אינו כלום. עכ״ל:

שהחזיר הסלע וכו׳.

א״א או שיחזיר הכיס לבעליו וימנה מעותיו. עכ״ל: