Daily Rambam: 11 Adar II, 5763

א. מִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים וְלֹא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר לֹא עָשָׂה מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל וְחַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. וַאֲפִלּוּ נָתַן הָעֵרָבוֹן כָּל הַחוֹזֵר מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע:

ב. וְכֵיצַד מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. אוֹרְרִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין וְאוֹמְרִין מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפַּלָּגָה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּמִמִּצְרַיִם שֶׁטָּבְעוּ בַּיָּם הוּא יִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ הַדָּמִים:

ג. הַנּוֹתֵן דְּמֵי הַמִּטַּלְטְלִין אוֹ מִקְצָת הַדָּמִים וְחָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר בֹּא וְטֹל מְעוֹתֶיךָ. הֲרֵי הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ כְּמוֹ פִּקָּדוֹן. וְאִם נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אֲבָל אִם חָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר הֲרֵי הַמָּעוֹת בִּרְשׁוּתוֹ וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ וְאָמַר לַלּוֹקֵחַ בּוֹא וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ. עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מִי שֶׁפָּרַע וְיֹאמַר לוֹ אַחַר כָּךְ בּוֹא וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ:

הנותן דמי מטלטלין וכו׳.

א״א אני לא ידעתי מאין לו זה ההפרש בין שחזר בו הלוקח שהוא ש״ח לחזר בו המוכר שהוא חייב בגניבה ואבידה והגאון לא הפריש בזה ומשמע בשניהם חייב באחריותה עד שיקבל עליו מי שפרע וחיי ראשי יותר נ״ל כשהלוקח חוזר בו דהמוכר רצה המכר שיהא חייב באחריות שהרי המעות בעל כרחו יוצאות מידו וכל זמן שהלוקח קיבל מי שפרע המעות עומדות באחריותו עכ״ל:

ד. מִי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ מְכֹר לִי חָבִית שֶׁל יַיִן בַּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ וְרָצָה הַמּוֹכֵר. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים עַתָּה. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. לְפִיכָךְ אִם מָכַר לוֹ קַרְקַע בְּחוֹבוֹ אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְעוֹת הַמַּלְוֶה מְצוּיוֹת בִּשְׁעַת הַמֶּכֶר:

מי שהיה לו חוב וכו׳.

א״א לא ידעתי זה למה שהרי הושוו הגאונים כלם מלוה להוצאה ניתנה ואינה כנתינת מעות כלל והכי אמרינן בקדושין ושוים במכר שזה קונה ואי מלוה להוצאה ניתנה במכר במאי קנה ואולי הטעהו הא דאמרינן מעמידין מלוה על הפירות והוא שיש לו וההיא לאו לענין קנייה מיירי אלא לאיסור רבית עכ״ל:

ה. הַלּוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין וּפָסְקוּ הַדָּמִים וְהִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן עַל הַדָּמִים לֹא קָנָה. וְכָל הָרוֹצֶה לַחְזֹר מִשְּׁנֵיהֶם חוֹזֵר וְאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע:

ו. מָכַר לוֹ בִּדְבָרִים בִּלְבַד וּפָסְקוּ הַדָּמִים. וְרָשַׁם הַלּוֹקֵחַ רשֶׁם עַל הַמִּקָּח כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִימָן יָדוּעַ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן מֵהַדָּמִים כְּלוּם כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ אַחַר שֶׁרָשַׁם מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. וְאִם מִנְהַג הַמְּדִינָה הוּא שֶׁיִּקְנֶה הָרשֶׁם קִנְיָן גָּמוּר נִקְנָה הַמִּקָּח. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְיִהְיֶה זֶה חַיָּב לִתֵּן דָּמִים:

ז. דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאֵין דִּין זֶה אֶלָּא בְּשֶׁרָשַׁם בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר רְשֹׁם מִקָּחֲךָ. שֶׁהֲרֵי גָּמַר לְהַקְנוֹתָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּחֲזָקָה וּבִמְשִׁיכָה:

ח. הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרִים בִּלְבַד הֲרֵי זֶה רָאוּי לַעֲמֹד לוֹ בְּדִבּוּרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח מִן הַדָּמִים כְּלוּם וְלֹא רָשַׁם וְלֹא הִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה וְאֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ:

ט. וְכֵן מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ לִתֵּן לוֹ מַתָּנָה וְלֹא נָתַן הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמַתָּנָה מוּעֶטֶת שֶׁהֲרֵי סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מְקַבֵּל כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ. אֲבָל בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה אֵין בָּהּ חֶסְרוֹן אֲמָנָה. שֶׁהֲרֵי לֹא הֶאֱמִין זֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ עַד שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָן בִּדְבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן:

י. הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין וְהִנִּיחַ מְעוֹת חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ וְהָלַךְ וְקָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹתָיו מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וַהֲרֵי הוּא מִכְּלַל הָרַמָּאִין:

יא. הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הַמּוֹכֵר אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמְכַבְּדוֹ וּמוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ מוֹכֵר לִמְשַׁלְּחוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ. וְהוּא שֶׁיַּחֲזֹר וְיוֹדִיעוֹ. וְאִם מְפַחֵד שֶׁמָּא יָבוֹא אַחֵר וִיקַדְּמֶנּוּ לִקְנוֹת הֲרֵי זֶה קוֹנֶה לְעַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹדִיעוֹ:

יב. הוֹרוּ מִקְצָת הַמּוֹרִים שֶׁאִם קָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹת חֲבֵרוֹ אַחַר שֶׁזְּקָפָן עָלָיו מִלְוֶה הֲרֵי קָנָה לְעַצְמוֹ. וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כְּשֶׁאָמַר זָקַפְתִּי אוֹתָם הַמָּעוֹת עַל עַצְמִי בְּמִלְוֶה. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין דִּין זֶה דִּין אֱמֶת. אֶלָּא הַמִּקָּח שֶׁל מְשַׁלֵּחַ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּדִין הָעֵסֶק:

יג. שְׁלֹשָׁה שֶׁנָּתְנוּ מָעוֹת לְאֶחָד לִקְנוֹת לָהֶם הַמִּקָּח. אִם הָיוּ הַמָּעוֹת מְעֹרָבוֹת וְקָנָה בְּמִקְצָת הַדָּמִים אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה שֶׁקָּנָה לְאֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הַמִּקָּח שֶׁל כֻּלָּן וְחוֹלְקִין אוֹתוֹ לְפִי מְעוֹתֵיהֶן:

יד. הָיוּ מָעוֹת שֶׁל אֶחָד מֵהֶן צְרוּרִין וַחֲתוּמִין אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלֵב הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה שֶׁיַּקְנֶה הַמִּקָּח לְכֻלָּן לֹא קָנָה אֶלָּא זֶה שֶׁנִּקְנָה הַמִּקָּח בִּמְעוֹתָיו בִּלְבַד:

Daily Rambam

י״א אדר ב׳ ה׳תשס״ג

מכירה

ז

ספר קניין

י״א אדר ב׳ ה׳תשס״ג