Daily Rambam: 12 Av, 5765

א. חָמֵשׁ מַעֲלוֹת עָשׂוּ חֲכָמִים בִּבְגָדִים וְאֵלּוּ הֵן. בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס לְאוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה וְכֵן עַמֵּי הָאָרֶץ עַצְמָן כְּזָבִין לְטָהֳרוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה מִדְרָס לְאוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֲבָל אוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה וְהֵן הַנִּקְרָאִים פְּרוּשִׁים אֵינָם כְּזָבִים אֲפִלּוּ לִתְרוּמָה הֲרֵי זֶה הַפָּרוּשׁ טָהוֹר אֲפִלּוּ אִם נָגַע בָּהּ בְּגוּפוֹ. וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה. וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה מִדְרָס לְקֹדֶשׁ אֲבָל אוֹכְלֵי תְּרוּמָה עַצְמָן אֵינָן כְּזָבִין בְּקֹדֶשׁ. וּבִגְדֵי אוֹכְלֵי קֹדֶשׁ מִדְרָס לְחַטָּאת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה אֲבָל הַטָּהוֹר לְקֹדֶשׁ אֵינוֹ כְּזָב לְחַטָּאת:

ב. וְכֵן עָשׂוּ חֲכָמִים מַעֲלוֹת בִּטְבִילָה. כֵּיצַד. מִי שֶׁטָּבַל בְּלֹא כַּוָּנָה הֲרֵי זֶה טָהוֹר לְחֻלִּין וְאָסוּר בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לִטְבּל לְמַעֲשֵׂר. טָבַל לְמַעֲשֵׂר הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה לְמַעֲשֵׂר וְאָסוּר בִּתְרוּמָה. טָבַל לִתְרוּמָה הֻחְזַק לִתְרוּמָה וְאָסוּר בְּקֹדֶשׁ. טָבַל לְקֹדֶשׁ הֻחְזַק לְקֹדֶשׁ וְאָסוּר לְחַטָּאת. טָבַל לְחַטָּאת הֻחְזַק לַכֹּל שֶׁהַטּוֹבֵל לְחָמוּר הֻחְזַק לְקַל. טָבַל סְתָם וְלֹא נִתְכַּוֵּן לְאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ הֲרֵי זֶה טָהוֹר לְחֻלִּין בִּלְבַד וְטָמֵא כְּשֶׁהָיָה אֲפִלּוּ לְמַעֲשֵׂר. וְכֵן הַנּוֹטֵל יָדָיו אוֹ הִטְבִּילָן צָרִיךְ כַּוָּנָה אֲפִלּוּ לְמַעֲשֵׂר. וּמִן הַמַּעֲשֵׂר וָמַעְלָה צָרִיךְ כַּוָּנָה אֲבָל לְחֻלִּין אֵינוֹ צָרִיךְ כַּוָּנָה. וְכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֲבָל דִּין תּוֹרָה הוֹאִיל וְטָבַל מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי הוּא טָהוֹר לַכֹּל:

ג. מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר לִתְרוּמָה וְהִסִּיחַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל נִטְמָא בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת וְאָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה עַד שֶׁיִּטְבּל פַּעַם שְׁנִיָּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת לִתְרוּמָה וְהִסִּיחַ לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ יָדַי הֲרֵי יָדָיו טְמֵאוֹת בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת. אִם לִתְרוּמָה כֵּן קַל וָחֹמֶר לְקֹדֶשׁ שֶׁכָּל הַמַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ צָרִיךְ טְבִילָה. וְאִם לֹא שָׁמַר עַצְמוֹ מִטֻּמְאַת מֵת וְלֹא יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא נִטְמָא הֲרֵי זֶה צָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי מִפְּנֵי הֶסֵּחַ הַדַּעַת. וְאִם יָדַע שֶׁלֹּא נִטְמָא בְּמֵת וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת הֲרֵי זֶה צָרִיךְ טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ אַף לִתְרוּמָה. וְדָבָר בָּרוּר הוּא שֶׁכָּל אֵלּוּ הַטְּבִילוֹת מִדִּבְרֵיהֶן:

ד. וְכֵן גָּזְרוּ חֲכָמִים עַל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת אֲפִלּוּ בַּמִּדְבָּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. שֶׁמָּא בְּזָב אוֹ בְּמֵת נִטְמְאוּ. וְכֵן הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִין שָׁם בְּחֶזְקַת טֻמְאָה שֶׁמָּא רֹק זָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הוּא הָרֹק הַזֶּה:

ה. כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִין בִּירוּשָׁלַיִם טְהוֹרִין אֲפִלּוּ נִמְצְאוּ דֶּרֶךְ יְרִידָה לְבֵית הַטְּבִילָה. שֶׁלֹּא גָּזְרוּ טֻמְאָה עַל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם חוּץ מִן הַסַּכִּינִים לִשְׁחִיטַת הַקָּדָשִׁים מִפְּנֵי חֻמְרַת הַקָּדָשִׁים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּסַכִּין הַנִּמְצֵאת בִּירוּשָׁלַיִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. אֲבָל אִם מָצָא סַכִּין בִּירוּשָׁלַיִם בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן שׁוֹחֵט בָּהּ הַקָּדָשִׁים מִיָּד וַאֲפִלּוּ חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל הַסַּכִּינִין הַנִּמְצָאִים בַּיּוֹם הַזֶּה. וְכֵן אִם מְצָאָהּ בְּיוֹם טוֹב שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד שֶׁחֶזְקַת כָּל הַכֵּלִים בְּיוֹם טוֹב טְהוֹרִין:

חוץ מן הסכינין.

א״א דבר זה אמר מפני שראה סכין שנמצאת בי״ג שונה ומטביל וחשב שאפילו נמצא בירושלים קאמר ואולי לא אמר אלא כשנמצאת חוץ לירושלים אלא בשעת הרגל הכל מטהרים את סכיניהם לפיכך לא גזרו עליהן טומאת מת אלא טומאת מגע ובי״ג שיש לו שהות להטביל שמא עדיין לא הטביל. אבל מ״מ רואה אני את דבריו דבירושלים קא מיירי שאין הטמאים מצויין שם שאם נמצא חוץ לירושלים כיון שנמצא בר״ה בי״ד אמאי שוחט בה מיד תיפוק לי משום מגעם של עוברים ושבים:

שוחט בה הקדשים מיד ואפילו.

א״א אין דרך המשנה כן בשקלים בי״ג שונה ומטביל ואם חל י״ד בשבת או בי״ג שוחט בה מיד והטעם מפני שאינו יכול להטביל כלים בשבת מקדים ומטביל סכיניו ביום י״ג וכל מ״ש אינו כלום:

ו. מָצָא הַסַּכִּין בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מַזֶּה עָלֶיהָ וּמַטְבִּילָהּ וְשׁוֹחֵט בָּהּ לְמָחָר מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאוּהוּ בְּיוֹם זֶה כְּאִלּוּ יוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבִיעִי שֶׁלָּהּ:

מפני שעשאוה ביום הזה.

א״א מים הרעים שתה כשפירשו לו זה הפי׳ שאין כאן הזאה כל עיקר אבל אמרו שונה ומטבילו מן הספק שמא עדיין לא הטבילו ואת״ל שצריכה הזאה לא מן הטעם שלו אלא שבודאי כבר הקדים בעליו והזה הראשונה ביום הראוי להזות ולשנות ולהטביל ויוכל להשתמש בו פסחו. וכל זה איננו שוה:

ז. מָצָא סַכִּין קְשׁוּרָה לַסַּכִּין הַיְדוּעָה אֶצְלוֹ בֵּין בְּיוֹם טוֹב בֵּין בִּשְׁאָר הַיָּמִים הֲרֵי הִיא כָּמוֹהָ אִם טְהוֹרָה טְהוֹרָה וְאִם טְמֵאָה טְמֵאָה:

ח. כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן טֻמְאָה כִּשְׁאָר הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בְּכָל מָקוֹם. וְכָל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בַּצְּדָדִין בִּירוּשָׁלַיִם טְהוֹרִים. שֶׁהַפְּרוּשִׁים הֵן שֶׁמְּהַלְּכִין בַּצְּדָדִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְטַמְּאוּ בְּמַגַּע עַמֵּי הָאָרֶץ. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ טְהוֹרִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים בָּרֶגֶל. וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְמֵאִים שֶׁהַטְּמֵאִים בָּרֶגֶל מְעַטִּים וְהֵן פּוֹרְשִׁים לְצִדֵּי הַדְּרָכִים:

ט. כְּשֵׁם שֶׁהָרִאשׁוֹן עוֹשֶׂה שֵׁנִי וְהַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי כֵּן סְפֵק רִאשׁוֹן עוֹשֶׂה סְפֵק שֵׁנִי וּסְפֵק שֵׁנִי עוֹשֶׂה סְפֵק שְׁלִישִׁי:

י. תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ בִּסְפֵק אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁל תּוֹרָה הֲרֵי אֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּטֻמְאָה זוֹ כְּגוֹן שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם נָגַע בְּאָב זֶה אוֹ לֹא נָגַע:

יא. וְיֵשׁ שָׁם סְפֵקוֹת שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן וְאֵין אוֹכְלִין אוֹתָן אֳכָלִין שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ בָּהֶן אֶלָּא תּוֹלִין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. וְיֵשׁ שָׁם סְפֵקוֹת שֶׁשּׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קָדָשִׁים:

יב. אֲבָל עַל סְפֵק סְפֵק הַטֻּמְאָה אֵין שׂוֹרְפִין עָלָיו תְּרוּמָה לְעוֹלָם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קָדָשִׁים. אֶלָּא תּוֹלִין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין:

יג. עַל שִׁשָּׁה סְפֵקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה וְכֻלָּם גְּזֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם וְאֵלּוּ הֵן. עַל בֵּית הַפְּרָס. וְעַל עָפָר הַבָּא מֵאֶרֶץ הָעַמִּים. וְעַל בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ. וְעַל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים. וְעַל הָרֻקִּים הַנִּמְצָאִים. וְעַל מֵי רַגְלֵי אָדָם טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵי רַגְלֵי בְּהֵמָה מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה וְאֵין יָדוּעַ אִם בָּטְלוּ מַרְאִיתָן אִם לֹא. כֵּיצַד. אִם נִטְמֵאת תְּרוּמָה מֵחֲמַת אֶחָד מִשִּׁשָּׁה אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר טֻמְאָתָן בְּסָפֵק הֲרֵי זוֹ תִּשָּׂרֵף. הוֹאִיל וּוַדַּאי סְפֵקוֹת אֵלּוּ טֻמְאָתָן מִן הַתּוֹרָה שֶׁהַמֵּת וְהַזָּב טְמֵאִין מִן הַתּוֹרָה. וְאַחַת תְּרוּמָה שֶׁנָּגְעָה בְּאַחַת מִשֵּׁשׁ טֻמְאוֹת הָאֵלּוּ. אוֹ שֶׁנִּטְמֵאת מֵחֲמַת אַחַת מֵהֶן וַהֲרֵי הִיא שְׁלִישִׁי לְאַחַת מֵהֶן הֲרֵי זוֹ תִּשָּׂרֵף. אֲבָל אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ בְּכָל מָקוֹם אִם נָגַע בְּבֵית הַפְּרָס וּבְאֶרֶץ הָעַמִּים אוֹ לֹא נָגַע. אִם נָגַע בִּבְגָדִים וְרֻקִּין וְכֵלִים וּמֵי רְגָלִים אוֹ לֹא נָגַע. הֲרֵי אֵלּוּ תּוֹלִין מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר טֻמְאָתָן מִפְּנֵי הַסָּפֵק שֶׁמָּא טְמֵאִין הֵן אוֹ טְהוֹרִים וְאִם תֹּאמַר טְמֵאִין שֶׁמָּא נָגַע שֶׁמָּא לֹא נָגַע וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי סְפֵקוֹת וְאֵין שׂוֹרְפִין עַל שְׁנֵי סְפֵקוֹת אֶלָּא תּוֹלִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

Daily Rambam

י״ב מנחם אב ה׳תשס״ה

שאר אבות הטומאות

י״ג

ספר טהרה

י״ב מנחם אב ה׳תשס״ה