Daily Rambam: 14 Kislev, 5766

א. הָרוּג שֶׁנִּמְצָא נוֹפֵל לָאָרֶץ וְלֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ. וְיוֹצְאִין חֲמִשָּׁה זְקֵנִים מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא ב) ״וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ״ וּמוֹדְדִין מִמֶּנּוּ אֶל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הֶחָלָל. אֲפִלּוּ נִמְצָא בְּצַד עִיר זוֹ שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ בְּוַדַּאי שֶׁהִיא הַקְּרוֹבָה מִצְוָה לִמְדֹּד:

ב. אַחַר שֶׁמּוֹדְדִין וְנוֹדְעָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה קוֹבְרִין אֶת הַנֶּהֱרָג בִּמְקוֹמוֹ וְחוֹזְרִין זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לִמְקוֹמָן. וּבֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר מִשֶּׁל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ אֶל נַחַל שֶׁשּׁוֹטֵף בְּחָזְקָה וְזֶהוּ (דברים כא ד) ״אֵיתָן״ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה:

ג. וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ שָׁם בְּקוֹפִיץ מֵאַחֲרֶיהָ. וּבֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר עִם כָּל זְקֵנֶיהָ אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה כֻּלָּן רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן שָׁם בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ וְאוֹמְרִים שָׁם בְּתוֹךְ הַנַּחַל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (דברים כא ז) ״יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ״. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא בָּא לְיָדֵינוּ הַנֶּהֱרָג הַזֶּה וּפְטָרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא רְאִינוּהוּ וּפְטָרְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (דברים כא ח) ״כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל״. וְהוֹלְכִין לָהֶן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֵּר עַל הַדָּם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא ח) ״וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם״:

ד. כְּשֶׁמּוֹדְדִין מִן הֶחָלָל מְדַקְדְּקִין בַּמִּדָּה וְאֵין מְקַדְּרִין בָּהּ. וְאֵין מוֹדְדִין אֶלָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וְאֵין מוֹדְדִין לִירוּשָׁלַיִם שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם אֵין מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים וְנֶאֱמַר (דברים כא א) ״בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ״:

ה. נִמְצָא קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין מַנִּיחִין אוֹתָהּ וּמוֹדְדִין אֶל שְׁאָר הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לוֹ. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר אוֹ לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עַכּוּ״ם אֵין מוֹדְדִין כָּל עִקָּר שֶׁהֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהֲרָגוּהוּ עַכּוּ״ם:

ו. אֵין הָעִיר הַקְּרוֹבָה מְבִיאָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמִּנְיַן הָרֹב שֶׁבָּהּ כְּמוֹ מִנְיַן הָעִיר הָרְחוֹקָה מִמֶּנָּה. אֲבָל אִם הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבָּרְחוֹקָה מְרֻבִּין עַל אַנְשֵׁי הַקְּרוֹבָה מִמֶּנָּה הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב וְהַמְרֻבִּין מְבִיאִין הָעֶגְלָה:

ז. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלְכִין אַחַר הָרֹב מִן הַתּוֹרָה וְהוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב הָרֹב עָדִיף:

ח. נִמְצָא הַנֶּהֱרָג מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת וְאַנְשֵׁי זוֹ כְּאַנְשֵׁי זוֹ בְּשָׁוֶה יָבִיאוּ עֶגְלָה אַחַת בְּשֻׁתָּפוּת. וְיַתְנוּ וְיֹאמְרוּ. אִם זוֹ הִיא הַקְּרוֹבָה הֲרֵי הִיא שֶׁלָּהֶן וְאֵלּוּ יִתְּנוּ לָהֶם חֶלְקָם מַתָּנָה. וְאִם אֵלּוּ הֵם הַקְּרוֹבִים הֲרֵי הוּא שֶׁלָּהֶן וְאֵלּוּ יִתְּנוּ לָהֶן חֶלְקָם מַתָּנָה. לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם וַאֲפִלּוּ בִּידֵי אָדָם:

ט. מֵהֵיכָן מוֹדְדִין. מֵחָטְמוֹ. נִמְצָא גּוּפוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְרֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר מוֹלִיכִין הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן כָּל מֵת מִצְוָה מוֹלִיכִין גּוּפוֹ אֵצֶל רֹאשׁוֹ וְנִקְבָּר בִּמְקוֹמוֹ:

י. נִמְצְאוּ מֵתִים רַבִּים זֶה בְּצַד זֶה. מוֹדְדִין מֵחָטְמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן. וְאִם הָיְתָה עִיר אַחַת קְרוֹבָה לְכֻלָּם מְבִיאָה עֶגְלָה אַחַת עַל כֻּלָּן. נִמְצְאוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה מוֹדְדִין מִן הָעֶלְיוֹן כְּמוֹת שֶׁהֵן מֻנָּחִין:

נמצא זה על גבי זה מודדין מן העליון כמות שהן מונחין.

א״א זה הפסק אינו מתברר מהגמרא:

יא. נֶאֱמַר (דברים כא א) ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל״ לֹא חָנוּק וְלֹא מְפַרְפֵּר שֶׁאֵין זֶה נִקְרָא חָלָל. (דברים כא א) ״בָּאֲדָמָה״ לֹא טָמוּן בְּגַל. (דברים כא א) ״נֹפֵל״ לֹא תָּלוּי בְּאִילָן. (דברים כא א) ״בַּשָּׂדֶה״ לֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. (דברים כא א) ״לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ״ הָא אִם נוֹדַע לֹא הָיוּ עוֹרְפִין:

יב. אֲפִלּוּ רָאָה הַהוֹרֵג עֵד אֶחָד אֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ פָּסוּל לְעֵדוּת בָּעֲבֵרָה לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. לְפִיכָךְ מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִים בְּגָלוּי בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה:

יג. עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג וְעֵד אֶחָד הִכְחִישׁוֹ וְאָמַר לוֹ לֹא רָאִיתָ הָיוּ עוֹרְפִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת. אֲבָל אִם אָמַר אֶחָד אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְעִנְיָן זֶה. וְאִם בָּא אַחַר כָּךְ עֵד אֶחָד וְהִכְחִישׁוֹ וְאָמַר לוֹ לֹא רָאִיתָ אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל דִּבְרֵי הָאַחֲרוֹן וְאֵין עוֹרְפִין:

יד. בָּאוּ שְׁנַיִם אַחַר שֶׁהֵעִיד הָאֶחָד וְהִכְחִישׁוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ לֹא רָאִיתָ הֲרֵי הֵן כִּשְׁתֵּי עֵדֻיּוֹת הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְעוֹרְפִין. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג וְאִשָּׁה אַחֶרֶת מַכְחֶשֶׁת אוֹתָהּ וְאוֹמֶרֶת לֹא רָאִית הָיוּ עוֹרְפִין בֵּין שֶׁבָּאוּ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת בֵּין שֶׁבָּאוּ זוֹ אַחַר זוֹ. שְׁנַיִם אוֹמְרִים רָאִינוּ וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶן לֹא רְאִיתֶם אֵין עוֹרְפִין. אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לוֹ לֹא רָאִיתָ הָיוּ עוֹרְפִין:

אשה אומרת ראיתי את ההורג עד בין שבאו שתיהן כאחת בין שבאו זו אחר זו.

א״א נראה מן הגמרא שזה שיבוש הוא דבזה אחר זה הראשון עיקר ואפילו אשה עכ״ל:

טו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיוּ שְׁלָשְׁתָּן כְּשֵׁרִים אוֹ פְּסוּלִים. אֲבָל אִם אָמַר עֵד אֶחָד רָאִיתִי הַהוֹרֵג וּשְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִים אוֹמְרִים לוֹ לֹא רָאִיתָ אֵין עוֹרְפִין:

אבל אם אמר עד אחד וכו׳.

א״א גם זה שיבוש:

טז. שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִים אוֹמְרִים רָאִינוּ הַהוֹרֵג וְעֵד אֶחָד מַכְחִישָׁם וְאוֹמֵר לֹא רְאִיתֶם עוֹרְפִים. שֶׁאֲפִילוּ מֵאָה נָשִׁים אוֹ מֵאָה פְּסוּלִים וְעֵד אֶחָד מַכְחִישׁ אֶת כֻּלָּן הֲרֵי אֵלּוּ כְּאִישׁ אֶחָד וְעֵד אֶחָד:

שתי נשים או שני פסולין אומרים וכו׳ עד עורפין.

א״א גם זה שיבוש שלא אמרו אלא בדאתא עד אחד כשר מעיקרא אבל אתא לבסוף הולכים אחר רוב דעות ואפילו בעד אחד מכחישן עכ״ל:

יז. שָׁלֹשׁ נָשִׁים אוֹ שְׁלֹשָׁה פְּסוּלִים אוֹמְרִים רָאִינוּ הַהוֹרֵג וְאַרְבַּע נָשִׁים אוֹ אַרְבָּעָה פְּסוּלִים אוֹמְרִים לֹא רְאִיתֶם עוֹרְפִין. זֶה הַכְּלָל בִּפְסוּלִין [הַלֵּךְ] אַחַר רֹב הַמִּנְיָן בְּכָל מָקוֹם:

שלש נשים או שלשה פסולים וכו׳.

א״א אפילו בזה אחר זה עכ״ל:

Daily Rambam

י״ד כסלו ה׳תשס״ו

רוצח ושמירת נפש

ט

ספר נזיקין

י״ד כסלו ה׳תשס״ו