יראה לי שאם פשע השומר וכו׳ עד המזיק מטלטלין וכו׳.א״א ואם אמת הוא זה ש״ח למה אינו נשבע על טענתו שלא פשע שהרי אם פשע משלם ואם נפשך לומר הלא מודה במקצת שאם יודה ישלם ואעפ״כ אינו נשבע הרי אמרה תורה כלל ופרט בש״ח וכלל ופרט בש״ש מה ש״ש מיעט את אלו מעיקר התשלומין ולא מן השבועה לבדה אף ש״ח שמיעט את אלו אף מעיקר התשלומין מיעטן ולא מן השבועה לבדה ואין פושע מזיק שאם היה כן פשיעה בבעלים למה פטור אלא שאין פושע דומה למזיק עכ״ל:
וכן הורו רבותי וכו׳ עד עכ״פ.א״א משנתנו היא אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא משום דבידו היא ועשאוה כתנאי ב״ד ושכיר שהפסיד מלאכתו דבר פשוט הוא שהוא מזיק בידים שתלא טבחא אומנא מותרים ועומדין הן עכ״ל:
קטן שהפקיד ביד גדול וכו׳ עד שבועת שמא היא.א״א ורבותי הורו ואני מסכים עמהם שאינו נשבע כלל ואפילו היסת שאין נתינת קטן כלום ואם פקדון אין כאן שבועה אין כאן ואפילו באבידה אינו דאבידה אתיא מכח בן דעת ותמה על עצמך דכולה פרשתא עיקר בשבועת השומרים ועלה קאמר איש פרט לקטן ועוד על ודאי שלו אין נשבעין על ספק שלו נשבעין:
