Daily Rambam

הִלְכוֹת עֲבָדִים

הִלְכוֹת עֲבָדִים

יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת: חָמֵשׁ מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּשְׁמוֹנֶה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ פְּרָטָן:

1. דִּין קִנְיַן עֶבֶד עִבְרִי.
2. שֶׁלֹּא יִמָּכֵר מִמְכֶּרֶת עֶבֶד.
3. שֶׁלֹּא יַעַבְדֶנּוּ בְּפָרֶךְ.
4. שֶׁלֹּא נַעֲבוֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד.
5. שֶׁלֹּא נַנִּיחַ גֵּר תּוֹשָׁב לִרְדּוֹת בּוֹ בְּפֶרֶךְ.
6. לְהַעֲנִיק לוֹ בְּצֵאתוֹ חָפְשִׁי.
7. שֶׁלֹּא יֵצֵא רֵיקָם.
8. לִפְדּוֹת אָמָה הָעִבְרִיָּה.
9. לְיַעֲדָהּ.
10. שֶׁלֹּא תִּמָּכֵר.
11. לַעֲבוֹד בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם כֵּן הִפִּיל לוֹ אֲדוֹנָיו אֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרָיו.
12. שֶׁלֹּא לְהַסְגִּיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
13. שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה הֲנִצָּל אֵלֵינוּ.

וּבֵאוּר מִצְוֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ:

א. (שמות כא ב) ״עֶבֶד עִבְרִי״ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה זֶה יִשְׂרְאֵלִי שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין עַל כָּרְחוֹ אוֹ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לִרְצוֹנוֹ. כֵּיצַד. גָּנַב וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה. וְאֵין לְךָ אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין אֶלָּא הַגַּנָּב בִּלְבַד. וְעַל זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין הוּא אוֹמֵר (שמות כא ב) ״כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי״. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים טו יב) ״כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי״. מוֹכֵר עַצְמוֹ כֵּיצַד. זֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעֱנִי בְּיוֹתֵר נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה רְשׁוּת לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לט) ״כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לְךָ״. וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצְנִיעַ אֶת דָּמָיו אוֹ לִקְנוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה אוֹ כֵּלִים אוֹ לִתְּנֵם לְבַעַל חוֹב אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ לְאָכְלָן בִּלְבַד. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ כְּלוּם וַאֲפִלּוּ כְּסוּת לֹא תִּשָּׁאֵר לוֹ וְאַחַר כָּךְ יִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ:

ב. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ וְכֵן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ וְאֵינָהּ קוֹנָה לֹא עֶבֶד עִבְרִי וְלֹא עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאֵין הַגֵּר נִקְנֶה בְּעֶבֶד עִבְרִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מא) ״וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ״ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה:

ג. עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל אוֹ לְגֵר צֶדֶק. וְכֵן הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְעַכּוּ״ם וַאֲפִלּוּ לְגֵר תּוֹשָׁב. וְאִם עָבַר וּמָכַר עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לְעַכּוּ״ם וַאֲפִלּוּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַצְמָהּ הֲרֵי זֶה מָכוּר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מז) ״אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר״. לְעֵקֶר זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַצְמָהּ:

ד. בָּא וְאָמַר לְךָ הֲרֵינִי מוֹכֵר עַצְמִי לְעַכּוּ״ם אֵין אַתָּה זָקוּק לוֹ עַד שֶׁיִּמָּכֵר אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּמְכַּר לְעַכּוּ״ם אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וְעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ וְלֹא יִטָּמַע בָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מח) ״אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ״:

ה. אֶחָד הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ אוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ נִמְכָּר בְּפַרְהֶסְיָא עַל אֶבֶן הַמִּקָּח וְלֹא בְּסִמְטָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים נִמְכָּרִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מב) ״לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד״ אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא בְּצִנְעָה וְדֶרֶךְ כָּבוֹד:

ו. כָּל עֶבֶד עִבְרִי אָסוּר לַעֲבֹד בּוֹ בְּפָרֶךְ. וְאֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדַת פָּרֶךְ זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ אֶלָּא תִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְהַעֲבִידוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא יִבָּטֵל. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ עֲדֹר תַּחַת הַגְּפָנִים עַד שֶׁאָבוֹא שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן לוֹ קִצְבָה. אֶלָּא יֹאמַר לוֹ עֲדֹר עַד שָׁעָה פְּלוֹנִית אוֹ עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ חֲפֹר מָקוֹם זֶה וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ. וַאֲפִלּוּ לְהָחֵם לוֹ כּוֹס שֶׁל חַמִּין אוֹ לְהָצֵן וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ אָסוּר וְעוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מג) ״לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ״. הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה לוֹ אֶלָּא דָּבָר קָצוּב שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ. וְכֵן הָעַכּוּ״ם שֶׁנִּמְכַּר לוֹ אִם רָדָה בּוֹ בְּפָרֶךְ הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְמָנְעוֹ. וְאִם הִנִּיחוּהוּ עוֹבְרִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נג) ״לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ״. וְאֵין אָנוּ נִזְקָקִין לִכְנֹס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל עַכּוּ״ם וְלִבְדֹּק אַחֲרָיו שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפָרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵינֶיךָ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה:

מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור וכו׳ עד מקום פלוני. א״א הסברא שלו היא זו אבל חכמים לא פירשו בו טעם קצבה ולא אמרו אלא שלא יאמר לו עד שאבוא והוא מתעכב לבא עד שיצטער והוא הדבר המסור לשם שיכול לומר לא היה לי פנאי לבא והשם יודע בו וע״ז נאמר ויראת מאלהיך אבל בין קצבה ללא קצבה מאי ויראת איכא ועוד העבד לא יהיה אלא כפועל שיצא לעבודת השדה בשעת יציאת הפועלים ויכנס בשעת כניסתם ויאכל בשעת אכילתם ויעבוד בשדה כעין עבודתם ומה קצב יתן אדם לפועליו אבל המחבר הזה מופלג הוא ומפליג הדברים למה שירצה עכ״ל:

ז. כָּל עֶבֶד עִבְרִי אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָהוּ לְהַעֲבִידוֹ בִּדְבָרִים בּוֹזִים שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לַעֲשׂוֹת הָעֲבָדִים כְּגוֹן שֶׁיּוֹלִיךְ אַחֲרָיו כֵּלָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ יַחְלֹץ לוֹ מִנְעָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לט) ״לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד״. אֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֶלָּא כְּשָׂכִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מ) ״כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ״. וּמֻתָּר לְסַפֵּר לוֹ שְׂעָרוֹ וּלְכַבֵּס לוֹ כְּסוּתוֹ וְלֶאֱפוֹת לוֹ עִסָּתוֹ. אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ בַּלָּן לָרַבִּים אוֹ סַפָּר לָרַבִּים אוֹ נַחְתּוֹם לָרַבִּים. וְאִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ זֹאת קֹדֶם שֶׁיִּמָּכֵר הֲרֵי זֶה יַעֲשֶׂה. אֲבָל לֹא יְלַמְּדֵנוּ בַּתְּחִלָּה מְלָאכָה כְּלָל אֶלָּא אֻמָּנוּת שֶׁהָיָה בָּהּ הוּא שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִקֹּדֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּעֶבֶד עִבְרִי מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שְׁפָלָה בִּמְכִירָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִמְכַּר מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה זוֹ אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעַת עַצְמוֹ:

ח. אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה מֻתָּר לִרְדּוֹתָן בְּחָזְקָה וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן. מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִשְׁתַּעְבֵּד לְזֶה שֶׁנָּתַן הַמַּס עַל יָדוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִדַּאי אֲבָל לֹא כְּעֶבֶד. וְאִם אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד:

מלך שגזר שכל מי שלא יתן המס וכו׳ עד הרי זה מותר להשתמש בו יותר מדאי. א״א בחיי ראשי לא נאמרו דברים הללו בגמרא לענין זה אלא שהיו אנשים פורעים מס המלך בשביל חבריהם והיה המס עשרה דינר והיו עושים להם מלאכה שוה חמשה עשר דינר ושאל אם היא הלואה ויש בה משום רבית או לא ופשט ליה דלאו הלואה היא אלא זביני דמלכא הוא דאית ליה רשות לזבוני להו כעבדי עד דפרעי עכ״ל:

ט. כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ אָמָה הָעִבְרִיָּה חַיָּב הָאָדוֹן לְהַשְׁווֹתָן לוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה בִּכְסוּת וּבְמָדוֹר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו טז) ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״ שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נָקִי וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִבָּר אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן אַתָּה דָּר בִּכְרַךְ וְהוּא דָּר בִּכְפָר אוֹ אַתָּה דָּר בִּכְפָר וְהוּא יוֹשֵׁב בִּכְרַךְ. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מא) ״וְיָצָא מֵעִמָּךְ״. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. וְחַיָּב לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחְוָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מו) ״וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָעֶבֶד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ מִנְהַג עַבְדוּת בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ:

י. אֵין אָמָה הָעִבְרִיָּה נוֹהֶגֶת וְלֹא עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. בֵּין עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמּוֹכֵר עַצְמוֹ בֵּין זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מָתַי בָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת:

א. עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין [וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ] נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁוֵה כֶּסֶף וּבִשְׁטָר. כֵּיצַד בִּשְׁטָר. כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס הֲרֵינִי מָכוּר לְךָ הֲרֵינִי קָנוּי לְךָ וְנוֹתֵן לוֹ הַשְּׁטָר:

ב. מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין עוֹבֵד שֵׁשׁ שָׁנִים מִיּוֹם מְכִירָתוֹ וּבִתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁלּוֹ יֵצֵא בֶּן חוֹרִין. וְאִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בִּכְלַל הַשֵּׁשׁ הֲרֵי זֶה עוֹבֵד בָּהּ. אֲבָל אִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת יוֹבֵל אֲפִלּוּ נִמְכַּר שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מ) ״עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ״ (ויקרא כה יג) ״בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת״ וְגוֹ׳:

ג. הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְיֶתֶר עַל שֵׁשׁ. הֲרֵי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים אוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל אֲפִלּוּ אַחַר שָׁנָה הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מ) ״עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ״:

ד. אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין וּבָרַח חַיָּב לְהַשְׁלִים שֵׁשׁ. וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל יוֹצֵא לְחֵרוּת:

ה. חָלָה בֵּין שֶׁחָלָה שָׁנָה אַחַר שָׁנָה אוֹ שֶׁחָלָה חֳלָאִים מְקֻטָּעִים אִם הַכֹּל פָּחוֹת מֵאַרְבַּע שָׁנִים עוֹלִין לְמִנְיַן שֵׁשׁ. אֲבָל אִם חָלָה אַרְבַּע שָׁנִים חַיָּב לְהַשְׁלִים כָּל יְמֵי הַחֹלִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מ) ״כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב״. וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל יֵצֵא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמְּחַשְּׁבִין יְמֵי הַחֹלִי כְּשֶׁהָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אֲבָל אִם לֹא הָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד אֶלָּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה מַחַט אֲפִלּוּ חָלָה כָּל שֵׁשׁ עוֹלִין לוֹ:

ו. הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לְעַכּוּ״ם אִם לֹא נִפְדָּה אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בַּיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נד) ״וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ״:

ז. הַנִּמְכָּר לְעַכּוּ״ם אִם לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִגְאל קְרוֹבָיו פּוֹדִין אוֹתוֹ וְקָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מט) ״אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ״. וּבֵית דִּין כּוֹפִין אֶת קְרוֹבָיו לִפְדּוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִטָּמַע בָּעַכּוּ״ם. לֹא פְּדָאוּהוּ קְרוֹבָיו אוֹ שֶׁאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת מִצְוָה עַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִפְדּוֹתוֹ. וּבֵין שֶׁפְּדָאוּהוּ קְרוֹבִים בֵּין שֶׁפְּדָאָהוּ שְׁאָר אָדָם יֵצֵא לְחֵרוּת. וְיֵשׁ לוֹ לִלְווֹת וְלִגְאל אֶת עַצְמוֹ מִן הָעַכּוּ״ם. וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. אֲבָל הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל אֵין הַקְּרוֹבִים פּוֹדִין אוֹתוֹ וְאֵין לוֶֹה וְגוֹאֵל וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. אֶלָּא כֵּיצַד דִּינוֹ. אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִתֵּן כְּפִי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת נוֹתֵן וְיוֹצֵא וְאִם לָאו לֹא יֵצֵא:

ח. אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ בֵּין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין לְעַכּוּ״ם וְאֶחָד שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ מִפִּדְיוֹנוֹ וְיוֹצֵא. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁמְּכָרוּהוּ בְּשִׁשִּׁים דִּינָרִים וְעָבַד אַרְבַּע שָׁנִים וּמָצְאָה יָדוֹ הֲרֵי זֶה נוֹתֵן עֶשְׂרִים דִּינָרִים וְיֵצֵא לְחֵרוּת. וְכֵן אִם מָכַר עַצְמוֹ בְּאַרְבָּעִים דִּינָרִין לְעֶשֶׂר שָׁנִים הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ אַרְבָּעָה דִּינָרִין לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד וְנוֹתֵן הַנִּשְׁאָר כֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף וְיוֹצֵא. וְכֵן הַנִּמְכָּר לְעַכּוּ״ם מְחַשֵּׁב הַדָּמִים לְפִי הַשָּׁנִים הַנִּשְׁאָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נ) ״וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל״. כֵּיצַד. מָכַר עַצְמוֹ בְּמֵאָה וְנִשְׁאַר לַיּוֹבֵל מִשְּׁנַת מְכִירָה עֶשֶׂר שָׁנִים מְחַשֵּׁב עֲשָׂרָה לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד וְגוֹרֵעַ הַדָּמִים וּמֵשִׁיב הַשְּׁאָר כֶּסֶף לֹא תְּבוּאָה וְלֹא כֵּלִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נ) ״כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ״ בְּכֶסֶף הוּא נִגְאָל מִיַּד הָעַכּוּ״ם וְאֵינוֹ נִגְאָל בִּשְׁוֵה כֶּסֶף:

ט. כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ עִבְרִיָּה שֶׁיָּצָא בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף וְהִבְרִיא וְהוֹסִיפוּ דָּמָיו אוֹ נִשְׁחַף וּפָחֲתוּ דָּמָיו מְחַשְּׁבִין לוֹ לְהָקֵל עָלָיו. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁנִּמְכַּר בְּמֵאָה וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מָאתַיִם אֵינוֹ מְחַשֵּׁב עִם אֲדוֹנָיו אֶלָּא לְפִי מֵאָה. נִמְכַּר בְּמָאתַיִם וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה מֵאָה מְחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת לְפִי מֵאָה:

י. הַנִּמְכָּר לְעַכּוּ״ם הוֹאִיל וְיֵשׁ לִגְאל עַצְמוֹ לַחֲצָאִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ פְּעָמִים יִהְיֶה לְהָקֵל וּפְעָמִים לְהַחְמִיר. כֵּיצַד לְהָקֵל. קָנָה אוֹתוֹ בְּמָאתַיִם וְנִשְׁחַף וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה וְנָתַן לוֹ חֲמִשִּׁים חֲצִי דָּמָיו וְהִבְרִיא וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה מָאתַיִם נוֹתֵן לוֹ מֵאָה שֶׁהֵן חֲצִי דָּמָיו הַנִּשְׁאָר וְיָצָא. כֵּיצַד לְהַחְמִיר. קָנָה אוֹתוֹ בְּמָאתַיִם וְנָתַן לוֹ חֲצִי דָּמָיו שֶׁהֵן מֵאָה וְנִשְׁחַף וַהֲרֵי עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה נוֹתֵן לוֹ חֲמִשִּׁים שֶׁהֵן דְּמֵי חֶצְיוֹ הַנִּשְׁאָר וְנִמְצָא שֶׁנָּתַן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה:

יא. הָרַב שֶׁמָּחַל לָעֶבֶד עַל הַכֶּסֶף שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ לַעֲבֹד כְּנֶגְדּוֹ אֵינוֹ מָחוּל לוֹ עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטַר שִׁחְרוּר. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁקָּנָהוּ בְּשִׁשִּׁים וְעָבַד שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם וְאָמַר לוֹ שְׁאָר הַדָּמִים מְחוּלִין לְךָ לֵךְ לְדַרְכְּךָ לֹא נִפְטַר מִשִּׁעְבּוּדוֹ עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטָר:

יב. אָדוֹן שֶׁמֵּת אִם הִנִּיחַ בֶּן זָכָר הֲרֵי הָעֶבֶד עוֹבֵד הַבֵּן עַד סוֹף הַשֵּׁשׁ אוֹ עַד סוֹף הַשָּׁנִים שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לָהֶן אוֹ עַד שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ יוֹבֵל אוֹ עַד שֶׁיְּגַרֵעַ פִּדְיוֹנוֹ וְיִתֵּן הַשְּׁאָר. אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחַ בֶּן זָכָר הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת וְאֵינוֹ עוֹבֵד לֹא אֶת הַבַּת וְלֹא אֶת הָאָח וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד שְׁאָר הַיּוֹרְשִׁין. וְהַנִּמְכָּר לְגֵר צֶדֶק אוֹ לְעַכּוּ״ם אֲפִלּוּ הַבֵּן אֵינוֹ עוֹבֵד אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֵּת הָאָדוֹן יֵצֵא לְחֵרוּת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁעֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. בְּשָׁנִים אוֹ בְּיוֹבֵל אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף אוֹ בִּשְׁטַר שִׁחְרוּר אוֹ בְּמִיתַת אָדוֹן בְּלֹא בֵּן וּבְעַכּוּ״ם אוֹ בְּגֵר אֲפִלּוּ הִנִּיחַ בֵּן. מִצְוָה לוֹמַר לוֹ צֵא בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּחִנָּם. וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁטָר. אֲפִלּוּ חָלָה וְהוֹצִיא רַבּוֹ עָלָיו הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּב לוֹ כְּלוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ב) ״יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם״:

א. כָּל עֶבֶד עִבְרִי הֲרֵי הָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה לוֹ וְלֹא אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לוֹ. אֲבָל אִם הָיְתָה מֵאִסּוּרֵי לָאוִין אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה אֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ אִשָּׁה הָרְאוּיָה לַעֲמֹד עִמּוֹ. וְכֵן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין נֶאֱמַר (שמות כא ג) ״אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ״. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּקְנָה זֶה נִשְׁתַּעְבְּדָה אִשְׁתּוֹ. אֲבָל לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא שֶׁהָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. וּבְמוֹכֵר עַצְמוֹ נֶאֱמַר (ויקרא כה מא) ״וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ״. וּבְנִמְכָּר לְעַכּוּ״ם נֶאֱמַר (ויקרא כה נד) ״וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ״. אֶחָד אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁעַת מְכִירָה אוֹ אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ אַחַר מְכִירָתוֹ. וְהוּא שֶׁיִּקָּחֶנָּה מִדַּעַת הָאָדוֹן. אֲבָל אִם לְקָחָהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ אֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ:

ב. אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו אֵין לוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם כְּלוּם אֶלָּא הֲרֵי מַעֲשֵׂה הָאִשָּׁה וּמְצִיאָתָהּ לְבַעֲלָהּ. וְכָל שֶׁזּוֹכֶה הַבַּעַל בְּאִשְׁתּוֹ זוֹכֶה זֶה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֶבֶד עִבְרִי:

ג. מִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין יֵשׁ לְרַבּוֹ לִתֵּן לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. בֵּין הָאָדוֹן בֵּין בְּנוֹ שֶׁל אֲדוֹן אִם מֵת אָבִיו הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ שִׁפְחָה. וְכוֹפֵהוּ עַל זֶה כְּדֵי שֶׁיּוֹלִיד מִמֶּנָּה עֲבָדִים. וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לוֹ כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ד) ״אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה״ וְגוֹ׳. וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אָסוּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כִּשְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל:

ד. אֵין עֶבֶד עִבְרִי מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וּבָנִים. אֲבָל אִם אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. וְדָבָר זֶה קַבָּלָה הוּא אֲפִלּוּ הָיָה הַנִּמְכָּר כֹּהֵן הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ:

ה. אִם הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסֵר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁוֹ מֵאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ג) ״אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ״. וְאֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת. וְלֹא לִתֵּן שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנֵי עֲבָדָיו הָעִבְרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לַכְּנַעֲנִיִּים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ד) ״יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה״. נִרְצָע שֶׁמָּסַר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית וְהִגִּיעַ יוֹבֵל וְהָיָה רַבּוֹ מְסָרֵב בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת וְחָבַל בּוֹ פָּטוּר שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר בְּשִׁפְחָה:

ו. הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ נִרְצָע. אֲבָל מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְעָבַד שֵׁשׁ וְלֹא רָצָה לָצֵאת הֲרֵי זֶה נִרְצָע וְעוֹבֵד עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל אוֹ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָדוֹן:

ז. אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ בֵּן אֵין הַנִּרְצָע עוֹבֵד אֶת הַבֵּן מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ (שמות כא ו) ״וַעֲבָדוֹ״, לוֹ וְלֹא לִבְנוֹ. (שמות כא ו) ״לְעוֹלָם״, לְעוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַנִּרְצָע אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן:

ח. עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן אֵינוֹ נִרְצָע מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בַּעַל מוּם וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ויקרא כה מא) ״וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ״ לַחֲזָקָה שֶׁהָיָה בָּהּ. וְאֵינוֹ שָׁב לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ:

ט. כֵּיצַד רוֹצְעִין. מְבִיאוֹ לְבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה וְאוֹמֵר דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם וּמַגִּישׁוֹ לְסוֹף שֵׁשׁ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין בְּבִנְיָן. בֵּין דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁל אָדוֹן בֵּין שֶׁל כָּל אָדָם. וְנוֹקֵב אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית בְּגוּפָהּ שֶׁל אֹזֶן בְּמַרְצֵעַ שֶׁל מַתֶּכֶת עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַדֶּלֶת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יז) ״וְנָתַתָּ בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת״. וְלֹא נֶאֱמַר (שמות כא ו) ״מְזוּזָה״ אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד בֵּין אֵצֶל דֶּלֶת בֵּין אֵצֶל מְזוּזָה. וּמָה מְזוּזָה כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת אַף דֶּלֶת כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת. אֲבָל הָרְצִיעָה בַּדֶּלֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם מְזוּזָה. הָאָדוֹן הוּא שֶׁרוֹצֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ו) ״וְרָצַע אֲדֹנָיו״ לֹא בְּנוֹ וְלֹא שְׁלוּחוֹ וְלֹא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאֵין רוֹצְעִין שְׁנֵי עֲבָדִים כְּאֶחָד שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת:

י. (שמות כא ה) ״וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד״ עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה. הָעֶבֶד עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד אֲבָל אִם אָמַר אַחַר שֵׁשׁ אֵינוֹ נִרְצָע עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה בְּסוֹף שֵׁשׁ בִּתְחִלַּת פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַיּוֹם שְׁוֵה פְּרוּטָה מִדְּמֵי מְכִירָתוֹ אוֹ יֶתֶר מְעַט. אֲבָל אִם נִשְׁאַר פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר אַחַר שֵׁשׁ:

יא. הָיְתָה לָעֶבֶד שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית וְלוֹ מִמֶּנָּה בָּנִים וּלְרַבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים אֵינוֹ נִרְצָע שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו טז) ״כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ״. לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים אֵינוֹ נִרְצָע שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ה) ״אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי״. הוּא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אֵינוֹ אוֹהֲבוֹ אֵינוֹ נִרְצָע שֶׁנֶּאֱמַר כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ. רַבּוֹ אוֹהֲבוֹ וְהוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ אֵינוֹ נִרְצָע שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֲהֵבְךָ. הוּא חוֹלֶה וְרַבּוֹ אֵינוֹ חוֹלֶה אֵינוֹ נִרְצָע שֶׁנֶּאֱמַר כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ. רַבּוֹ חוֹלֶה וְהוּא אֵינוֹ חוֹלֶה אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם חוֹלִים אֵינוֹ נִרְצָע שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו טז) ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״ עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּטוֹבָה:

יב. מַה בֵּין מוֹכֵר עַצְמוֹ לִמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין. מוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ נִרְצָע וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין נִרְצָע. מוֹכֵר עַצְמוֹ אָסוּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. מוֹכֵר עַצְמוֹ נִמְכָּר לְעַכּוּ״ם וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יב) ״כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ״ אֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְךָ. מוֹכֵר עַצְמוֹ נִמְכָּר לְשֵׁשׁ וְיֶתֶר עַל שֵׁשׁ מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְשֵׁשׁ. מוֹכֵר עַצְמוֹ אֵין מַעֲנִיקִין לוֹ מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין מַעֲנִיקִין לוֹ:

יג. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִרְצַעַת וְכֵן יֵרָאֶה מֵעִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר בְּנִרְצָע (שמות כא ה) ״אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי״. וּמַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יז) ״וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן״. לְהַעֲנִיק. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה לְהַעֲנִיק עֶבֶד עִבְרִי כָּךְ מַעֲנִיק אָמָה הָעִבְרִיָּה:

יד. כָּל הַמְשַׁלֵּחַ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ רֵיקָם עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יג) ״לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם״ וַהֲרֵי הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יד) ״הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ״. אֶחָד הַיּוֹצֵא בְּסוֹף שֵׁשׁ אוֹ שֶׁיָּצָא בְּיוֹבֵל אוֹ בְּמִיתַת הָאָדוֹן וְכֵן הָאָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁיָּצָאת בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ אוֹ בְּסִימָנִין הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲנִיקִין לָהֶם. אֲבָל הַיּוֹצֵא בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף אֵין מַעֲנִיקִין לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יג) ״וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ״ וְזֶה לֹא שִׁלְּחוֹ חָפְשִׁי אֶלָּא הָעֶבֶד נָתַן שְׁאָר הַדָּמִים שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ לַעֲבֹד בָּהֶן וְאַחַר כָּךְ יָצָא. (דברים טו יד) ״הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ״ בְּעִנְיַן צֹאן גֹּרֶן וְיֶקֶב דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּרָכָה מֵחֲמַת עַצְמָן הוּא שֶׁחַיָּב לְהַעֲנִיק לוֹ מֵהֶם אֲבָל הַכְּסָפִים וְהַבְּגָדִים אֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לוֹ מֵהֶם. וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ אֵין פָּחוֹת מִשְּׁוֵה שְׁלֹשִׁים סֶלַע בֵּין מִמִּין אֶחָד בֵּין מִמִּינִין הַרְבֵּה כִּשְׁלֹשִׁים שֶׁל קְנַס הָעֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות כא לב) ״יִתֵּן לַאדֹנָיו״. בֵּין שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר (דברים טו יד) ״אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ״ הַכֹּל לְפִי הַבְּרָכָה תֵּן לוֹ:

טו. אִם בָּרַח וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל כְּשֶׁהוּא בּוֹרֵחַ וְיָצָא לְחֵרוּת אֵינוֹ חַיָּב לְהַעֲנִיקוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יג) ״וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ״ וְגוֹ׳. עֶנֶק עֶבֶד עִבְרִי לְעַצְמוֹ וְאֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ. וְעֶנֶק אָמָה הָעִבְרִיָּה וְכֵן מְצִיאָתָהּ לְאָבִיהָ. וְאִם מֵת אָבִיהָ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא לְיָדוֹ הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ וְאֵין לְאַחֶיהָ בָּהֶם כְּלוּם שֶׁאֵין אָדָם מוֹרִישׁ זְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבִתּוֹ לִבְנוֹ: