Daily Rambam

א. הָאוֹמֵר עֵרֶךְ יָדִי אוֹ עֵרֶךְ עֵינִי אוֹ רַגְלִי עָלַי אוֹ שֶׁאָמַר עֵרֶךְ יָד זֶה אוֹ עֵינוֹ עָלַי לֹא אָמַר כְּלוּם. עֵרֶךְ לִבִּי אוֹ כְּבֵדִי עָלַי אוֹ עֵרֶךְ לִבּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי אוֹ כְּבֵדוֹ עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ. וְכֵן כָּל אֵיבָר שֶׁאִם יִנָּטֵל מִן הַחַי יָמוּת אִם אָמַר עֶרְכּוֹ עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ:

ב. אָמַר חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ. עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּנָּטֵל חֶצְיוֹ וְיִחְיֶה:

ג. הָאוֹמֵר דְּמֵי יָדִי עָלַי אוֹ דְּמֵי יַד פְּלוֹנִי עָלַי שָׁמִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוּא שָׁוֶה בְּיָד וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה בְּלֹא יָד וְנוֹתֵן לַהֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד. אִם נִמְכַּר הוּא כֻּלּוֹ [יִהְיֶה] שָׁוֶה חֲמִשִּׁים. וְאִם יִמָּכֵר חוּץ מִיָּדוֹ שֶׁתִּשָּׁאֵר יָדוֹ זוֹ לִבְעָלָיו וְלֹא יִהְיֶה לַלּוֹקֵחַ בָּהּ כְּלוּם שָׁוֶה אַרְבָּעִים. נִמְצָא זֶה יִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם לַהֶקְדֵּשׁ עֲשָׂרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ד. הָאוֹמֵר דְּמֵי רֹאשִׁי אוֹ כְּבֵדִי עָלַי אוֹ דְּמֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי אוֹ לִבּוֹ אוֹ כְּבֵדוֹ עָלַי נוֹתֵן דְּמֵי כֻּלּוֹ. וְכֵן הָאוֹמֵר דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי נוֹתֵן דְּמֵי כֻּלּוֹ. אֲבָל הָאוֹמֵר חֲצִי דָּמַי עָלַי נוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו:

ה. הָאוֹמֵר מִשְׁקָלִי עָלַי אוֹ מִשְׁקַל פְּלוֹנִי עָלַי נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ אִם כֶּסֶף כֶּסֶף אִם זָהָב זָהָב כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ. אָמַר מִשְׁקַל יָדִי אוֹ רַגְלִי עָלַי רוֹאִין כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לִשְׁקל וְנוֹתֵן מָמוֹן שֶׁפֵּרֵשׁ. עַד הֵיכָן הִיא הַיָּד לְעִנְיָן זֶה עַד הֶאָצִיל וְהָרֶגֶל עַד הָאַרְכֻּבָּה לְפִי שֶׁבִּנְדָרִים הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם:

ו. הָאוֹמֵר קוֹמָתִי עָלַי כֶּסֶף אוֹ זָהָב נוֹתֵן שַׁרְבִיט שֶׁאֵינוֹ נִכְפָּף מְלֹא קוֹמָתוֹ מִמִּין שֶׁפֵּרֵשׁ. אָמַר מְלֹא קוֹמָתִי עָלַי נוֹתֵן אֲפִלּוּ שַׁרְבִיט שֶׁנִּכְפָּף מִמִּין שֶׁפֵּרֵשׁ:

ז. הָאוֹמֵר מִשְׁקָלִי עָלַי וְלֹא פֵּרֵשׁ מֵאֵי זֶה מִין. אִם הָיָה עָשִׁיר בְּיוֹתֵר וְנִתְכַּוֵּן לְמַתָּנָה מְרֻבָּה נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ זָהָב. וְהוּא הַדִּין בְּאוֹמֵר מִשְׁקַל יָדִי אוֹ רַגְלִי אוֹ קוֹמָתִי וְלֹא פֵּרֵשׁ מֵאֵי זֶה מִין נוֹתֵן זָהָב. וְאִם אֵינוֹ מֻפְלָג בַּעֲשִׁירוּת נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ אוֹ מִשְׁקַל יָדוֹ מִדְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לְהִשָּׁקֵל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֲפִלּוּ פֵּרוֹת. וְכֵן נוֹתֵן שַׁרְבִיט מְלֹא קוֹמָתוֹ אֲפִלּוּ שֶׁל עֵץ הַכֹּל לְפִי מָמוֹנוֹ וְדַעְתּוֹ:

ח. הָאוֹמֵר עָמְדִי עָלַי יְשִׁיבָתִי עָלַי אוֹ מְקוֹם יְשִׁיבָתִי עָלַי אוֹ רָחְבִּי עָלַי עָבְיִי עָלַי הֶקֵּפִי עָלַי כָּל אֵלּוּ סָפֵק וּמֵבִיא לְפִי מָמוֹנוֹ. עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא כָּךְ נִתְכַּוַּנְתִּי. וְאִם מֵת יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים פָּחוּת שֶׁבַּלְּשׁוֹנוֹת:

ט. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מַטְבֵּעַ כֶּסֶף לֹא יִפְחֹת מִדִּינָר כֶּסֶף. מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת לֹא יִפְחֹת מִמָּעָה כֶּסֶף. הֲרֵי עָלַי בַּרְזֶל לֹא יִפְחוֹת מֵאַמָּה עַל אַמָּה לְכָלֶה עוֹרֵב שֶׁהָיָה לְמַעְלָה בְּגַג הַהֵיכָל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ:

י. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי כֶּסֶף אוֹ זָהָב וְלֹא הִזְכִּיר מַטְבֵּעַ יָבִיא לָשׁוֹן שֶׁל כֶּסֶף אוֹ שֶׁל זָהָב יִהְיֶה מִשְׁקָלָהּ עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּנְתִּי. וְכֵן אִם פֵּרֵשׁ הַמִּשְׁקָל וְשָׁכַח כַּמָּה פֵּרֵשׁ יָבִיא עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּנְתִּי:

יא. אֶחָד הָאוֹמֵר דָּמַי עָלַי אוֹ דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי. אוֹ הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מָנֶה אוֹ חֲמִשִּׁים אוֹ כֶּסֶף אוֹ זָהָב. הַכֹּל הֵן הַנִּקְרָאִים חַיָּבֵי דָּמִים. וְהַדָּמִים וְהָעֲרָכִין לְבֶדֶק הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יב. שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים. וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים. לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים יִרְאֵי חֵטְא נוֹתְנִין לְתוֹכָן בַּחֲשַׁאי וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִים מִמֶּנָּה בַּחֲשַׁאי. לִשְׁכַּת הַכֵּלִים כָּל מִי שֶׁהִתְנַדֵּב כְּלִי זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ וְאַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַגִּזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. כָּל כְּלִי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ צֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין וּדְמֵיהֶן נוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת:

שתי לשכות היו במקדש וכו׳. א״א לשון התוספתא חומר בקדשי מזבח מקדשי בדק הבית קדשי מזבח מוציאין את הראוי להם מקדשי בדק הבית ואין קדשי בדק הבית מוציאים את הראוי להם לקדשי מזבח כך הוא מתוקן בשקלים ירושלמי ובתוספתא היא להפך ומ״מ אין הסברא נותנת כפירושו ואם כפירושו היה צ״ל קדשי מזבח מוציאין את הצריך להם מקדשי בדק הבית ועוד תנן אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה לקדושה ואם כפירושו הרי משנין אבל עיקר התוספתא לא דברה אלא על נדבת הכלים המוטלין בלשכה שהלשכה הזו עשויה לצורך זה וזה ואם היה שם כל הראוי למזבח והוצרכו לו מוציאין אותו משם למזבח א״נ להעדפה אבל אין מוציאין מלשכת בדק הבית למזבח כלי הצריך לו ולשכת בדק הבית אחרת היתה שם וכן לשכת התרומה וזאת הלשכה היתה היא מיוחדת לכלים וקורא אותה כאן קדשי בדה״ב מפני שרובה היתה לבה״ב:

יג. הֻצְרְכוּ לְקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיקוּ לָהֶן תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. אֲבָל אִם הֻצְרְכוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת וְלֹא מָצְאוּ בְּלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת דָּבָר הַמַּסְפִּיק לָהֶן אֵין מוֹצִיאִין הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ:

א. הַמַּעֲרִיךְ אֶת הַפָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים וְלֹא עָמַד בְּדִין עַד שֶׁהָיָה יֶתֶר עַל עֶשְׂרִים אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא עֵרֶךְ פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים. שֶׁאֵין הָעֵרֶךְ אֶלָּא בִּזְמַן הָעֵרֶךְ לֹא בִּזְמַן הַהַעֲמָדָה בַּדִּין:

ב. כָּל הָעֲרָכִין הַקְּצוּבִין בַּתּוֹרָה הֵן שֶׁנּוֹתֵן הַמַּעֲרִיךְ אִם הָיָה עָשִׁיר. אֲבָל אִם הָיָה עָנִי וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת נוֹתֵן כָּל הַנִּמְצָא בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ סֶלַע אֶחָד וְנִפְטָר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז ח) ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״ (ויקרא כז ח) ״עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר״:

ג. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא נוֹתֵן אֲפִלּוּ סֶלַע אֶחָד אִם אֵין לוֹ אֶלָּא סֶלַע אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כה) ״וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ״ הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין בַּעֲרָכִין פָּחוֹת מִסֶּלַע וְלֹא יוֹתֵר עַל חֲמִשִּׁים:

ד. הֲרֵי שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ סֶלַע אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מִסֶּלַע. אֶלָּא יִשָּׁאֵר הַכֹּל עָלָיו חוֹב וְאִם מָצְאָה יָדוֹ וְהֶעֱשִׁיר יִתֵּן עֵרֶךְ שָׁלֵם הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה:

ה. עָשִׁיר שֶׁהֶעֱרִיךְ וְהֶעֱנִי. אוֹ שֶׁהֶעֱרִיךְ כְּשֶׁהוּא עָנִי וְהֶעֱשִׁיר. הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר. אֲבָל אִם הֶעֱרִיךְ כְּשֶׁהוּא עָנִי וְהֶעֱשִׁיר וְחָזַר וְהֶעֱנִי נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי:

ו. עָשִׁיר שֶׁאָמַר עֶרְכִּי עָלַי אוֹ עֵרֶךְ פְּלוֹנִי וְשָׁמַע הֶעָנִי וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר זֶה עָלַי. הֲרֵי הֶעָנִי חַיָּב בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר שֶׁהוּא עֵרֶךְ שָׁלֵם. אֲבָל עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר וְאָמַר עֵרֶךְ זֶה עָלַי אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּעֵרֶךְ עָנִי שֶׁהוּא כְּפִי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ:

עשיר שאמר ערכי וכו׳ הרי העני חייב בערך עשיר. א״א זו כרבי וחכמים חולקין עליו ואומרין שאינו נותן אלא ערך עני:

ז. מַה בֵּין הַחַיָּב בְּעֵרֶךְ עָנִי לְהַחַיָּב בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר שֶׁהוּא הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב כֻּלּוֹ. שֶׁהַחַיָּב בְּעֵרֶךְ עָנִי שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶּׁיָּדוֹ מַשֶּׂגֶת אֲפִלּוּ סֶלַע אֶחָד וְאַחַר כָּךְ הֶעֱשִׁיר אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְאִם הָיָה חַיָּב בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר יִשָּׁאֵר שְׁאָר הָעֵרֶךְ חוֹב עָלָיו עַד שֶׁיַּעֲשִׁיר וְיַשְׁלִים הָעֵרֶךְ שֶׁעָלָיו:

ח. הַמְפָרֵשׁ אֶת הָעֵרֶךְ וְאָמַר עֶרְכִּי עָלַי חֲמִשִּׁים סְלָעִים. אוֹ עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי שְׁלֹשִׁים סְלָעִים. אֵינוֹ נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד. אֶלָּא לוֹקְחִין כָּל הַנִּמְצָא בְּיָדוֹ וְהַשְּׁאָר עָלָיו חוֹב עַד שֶׁיַּעֲשִׁיר וְיִתֵּן:

ט. וְכֵן הָאוֹמֵר דָּמַי עָלַי אוֹ דְּמֵי פְּלוֹנִי עָלַי אֵינוֹ נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד. שֶׁחַיָּבֵי דָּמִים הֲרֵי פֵּרְשׁוּ נִדְרָן וַהֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁאָמַר מָנֶה עָלַי הֶקְדֵּשׁ שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן מָנֶה גָּמוּר:

וכן האומר דמי עלי וכו׳ הרי פירשו. א״א לא מן השם הוא זה אלא לפי שהערכים הם כעין קנס כשלשים של עבד חסה התורה עליו שידון בהשג יד אבל בדמים אין קנס וגזרת הכתוב הוא ואם מך הוא:

י. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עֵרֶךְ סְתָם וְלֹא פֵּרֵשׁ אֵינוֹ כִּמְפָרֵשׁ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים אֶלָּא נִדּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד כִּשְׁאָר הַמַּעֲרִיכִין:

יא. הָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי וְחָזַר וְאָמַר עֶרְכִּי עָלַי וְהָיוּ בְּיָדוֹ עֶשֶׂר סְלָעִים וְנָתַן תֵּשַׁע לַשְּׁנִיָּה וְסֶלַע לָרִאשׁוֹנָה יָצָא יְדֵי שְׁתֵּיהֶן. שֶׁהָעֲרָכִין לָאו כְּחוֹבוֹת הֵן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ מְשֻׁעְבָּד לָרִאשׁוֹנָה. הֶקְדֵּשׁ מְאֻחָר שֶׁגָּבָה גָּבָה. אֲבָל אִם נָתַן תֵּשַׁע לָרִאשׁוֹנָה וְאַחַת לַשְּׁנִיָּה יְדֵי שְׁנִיָּה יָצָא. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנָּתַן הַסֶּלַע לֹא נִשְׁאַר בְּיָדוֹ כְּלוּם וַהֲרֵי אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. יְדֵי רִאשׁוֹנָה לֹא יָצָא. שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדוֹ מְשֻׁעְבָּד לָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁנָּתַן הַתֵּשַׁע נִשְׁאַר לוֹ סֶלַע וַהֲרֵי לֹא נָתַן כָּל מַה שֶּׁיָּדוֹ מַשֶּׂגֶת. לְפִיכָךְ יִשָּׁאֵר עָלָיו שְׁאָר עֵרֶךְ רִאשׁוֹן עַד שֶׁיַּעֲשִׁיר וְיַשְׁלִים:

יב. הָאוֹמֵר שְׁנֵי עֲרָכַי עָלַי וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ אֶלָּא פָּחוֹת מִכְּדֵי שְׁנֵי עֲרָכִין. הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק אִם נִתְפַּס לִשְׁנֵיהֶן וְנוֹתֵן חֲצִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לְעֵרֶךְ אֶחָד וַחֲצִי לָעֵרֶךְ הַשֵּׁנִי וְיִפָּטֵר אוֹ יִתֵּן עֵרֶךְ אֶחָד מֵהֶן שָׁלֵם אוֹ כָּל הַנִּמְצָא בְּיָדוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן וְיִשָּׁאֵר הָעֵרֶךְ הָאַחֵר עָלָיו חוֹב עַד שֶׁיִּתֵּן אוֹתוֹ בַּעֲנִיּוּת אוֹ בַּעֲשִׁירוּת כְּפִי הֶשֵּׂג יָדוֹ:

יג. הַמַּפְרִישׁ עֶרְכּוֹ אוֹ דָּמָיו וְנִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר עָלַי חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְיַד הַגִּזְבָּר. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כג) ״וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַה׳״ הֲרֵי הֵן חֻלִּין אַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִישָׁן עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִידֵי הַגִּזְבָּר:

יד. חַיָּבֵי עֲרָכִין וְדָמִים מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן וְלוֹקְחִין מֵהֶן בַּעַל כָּרְחָן מַה שֶּׁנָּדְרוּ וְאֵינָן חַיָּבִין לְהַחְזִיר לָהֶם הַמַּשְׁכּוֹן בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה. וּמוֹכְרִין כָּל הַנִּמְצָא לָהֶם מִן הַקַּרְקַע וּמִן הַמִּטַּלְטְלִין מִכְּסוּת וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ הַבַּיִת וַעֲבָדִים וּבְהֵמָה וְנִפְרָעִין מִן הַכֹּל. וְאֵין מוֹכְרִין לֹא כְּסוּת אִשְׁתּוֹ וְלֹא כְּסוּת בָּנָיו וְלֹא בְּגָדִים שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן וְלֹא סַנְדָּלִים חֳדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו לֹא הִקְדִּישׁ אֶת אֵלּוּ:

טו. וְנוֹתְנִין לוֹ מִכָּל נְכָסָיו לָזֶה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֲרָכִין אוֹ דָּמִים אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת וְאֵין לוֹ. נוֹתְנִין לוֹ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד וְסַנְדָּלָיו וְכִסֵּא לֵישֵׁב עָלָיו וּמִטָּה וּמַצָּע הָרְאוּיִין לוֹ לִישֹׁן עֲלֵיהֶם. וְאִם הָיָה עָנִי נוֹתְנִין לוֹ מִטָּה וּמַפָּץ לִישֹׁן עָלָיו. וְנוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לוֹ לְבַדּוֹ אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם וּבִכְסוּתָם. וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ אֶלָּא כְּסוּת הָרְאוּיָה לוֹ:

טז. הָיוּ עָלָיו כְּלֵי מֶשִׁי וּבְגָדִים מֻזְהָבִין מַעֲבִירִין אוֹתָן מֵעָלָיו וְנוֹתְנִין לוֹ כְּסוּת הָרְאוּיָה לְאִישׁ כְּמוֹתוֹ לְחֹל אֲבָל לֹא לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים:

יז. וְאִם הָיָה אֻמָּן נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְּלֵי אֻמְּנוּת מִכָּל מִין וּמִין. כֵּיצַד. אִם הָיָה חָרָשׁ נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעְצָדִים וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת. הָיוּ לוֹ כֵּלִים מְרֻבִּין מִמִּין אֶחָד וּמוּעָטִין מִמִּין שֵׁנִי אֵין מוֹכְרִין מִן הַמְרֻבֶּה וְלוֹקְחִין לוֹ מִן הַמּוּעָט. אֶלָּא נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים מִן הַמְרֻבִּין וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַמּוֹעָט:

יח. הָיָה חַמָּר אוֹ אִכָּר אֵין נוֹתְנִין לוֹ בְּהֶמְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ מְזוֹנוֹת אֶלָּא מִמֶּנָּה. הָיָה סַפָּן אֵין נוֹתְנִין לוֹ סְפִינָתוֹ אֶלָּא יִמְכֹּר הַכֹּל:

יט. הָיוּ בַּנְּכָסִים בְּהֵמָה וַעֲבָדִים וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאָמְרוּ הַתַּגָּרִים אִם יִלָּקַח לְעֶבֶד זֶה כְּסוּת בִּשְׁלֹשִׁים מַשְׁבֵּחַ הוּא מֵאָה. וּפָרָה זֹאת אִם יַמְתִּינוּ בָּהּ לָאִטְלִס מַשְׁבַּחַת עֲשָׂרָה. וּמַרְגָּלִית זוֹ אִם מַעֲלִין אוֹתָהּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי תִּשְׁוֶה מָמוֹן רַב וְכָאן אֵינָהּ שָׁוָה אֶלָּא מְעַט. אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשִׂין. מוֹכְרִין הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ וּבִשְׁעָתוֹ כְּמַה שֶּׁהוּא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כג) ״וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַה׳״ לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין מְפַרְכְּסִין אוֹתוֹ וְאֵין מַמְתִּינִין בּוֹ לַשּׁוּק וְלֹא מוֹלִיכִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ:

כ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִטַּלְטְלִין וַעֲבָדִים. אֲבָל הַקַּרְקָעוֹת מַכְרִיזִין עֲלֵיהֶם שִׁשִּׁים יוֹם רְצוּפִים בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב וְאַחַר כָּךְ מוֹכְרִין אוֹתָם:

א. שָׂדֶה שֶׁיְּרָשָׁהּ אָדָם מִמּוֹרִישָׁיו הִיא הַנִּקְרֵאת שְׂדֵה אֲחֻזָּה. וְשָׂדֶה שֶׁלְּקָחָהּ אוֹ זָכָה בָּהּ הִיא הַנִּקְרֵאת שְׂדֵה מִקְנָה. וְהַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ מוֹדְדִין אוֹתָהּ וְעֶרְכָּהּ הוּא הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה:

ב. וְכַמָּה הוּא. כָּל מָקוֹם שֶׁרָאוּי לִזְרֹעַ בּוֹ חֹמֶר שְׂעוֹרִים וְיִזְרָעֶנּוּ בַּיָּד וְלֹא יְקָרֵב זְרִיעָתוֹ וְלֹא יְרַחֵק אוֹתָהּ. עֶרְכּוֹ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים לְכָל שְׁנֵי יוֹבֵל. וְאֵין שְׁנַת יוֹבֵל מִן הַמִּנְיָן. וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֶה טוֹבָה שֶׁאֵין בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָהּ. אוֹ שָׂדֶה רָעָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לְרֹעַ. כָּזֶה מַעֲרִיכִין אוֹתוֹ:

ג. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁקָלִים שֶׁהַשֶּׁקֶל הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הוּא הַנִּקְרָא סֶלַע בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים. וְהַגֵּרָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא הַמָּעָה בְּדִבְרֵי חֲכָמִים וְהוֹסִיפוּ עַל הַשֶּׁקֶל וְעָשׂוּ אוֹתוֹ סֶלַע. וְהַסֶּלַע אַרְבָּעָה דִּינָרִין. וְהַדִּינָר שֵׁשׁ מָעִין. וְהַמָּעָה שְׁנֵי פּוּנְדְיוֹנִין. נִמְצָא לְכָל שָׁנָה סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַסֶּלַע שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים פּוּנְדְיוֹנִין. כְּשֶׁיִּתֵּן פּוּנְדְיוֹנוֹת לִקַּח סֶלַע מִן הַשֻּׁלְחָנִי נוֹתֵן תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים:

ד. הַחֹמֶר הוּא הַכּוֹר. וְהוּא שְׁנֵי לְתָכִין. וְהַלֶּתֶךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה סְאִין. נִמְצָא הַחֹמֶר שְׁלֹשִׁים סְאָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר אֵיפוֹת כָּל שָׁלֹשׁ סְאִין אֵיפָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁבוֹרוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה עַל חֲמִשִּׁים אַמָּה הוּא בֵּית סְאָה וְהוּא מִזְרַע סְאָה. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁבוֹרוֹ חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף אַמָּה שֶׁהוּא בְּרִבּוּעַ מָאתַיִם אַרְבַּע וְשִׁבְעִים אַמּוֹת עַל מָאתַיִם אַרְבַּע וְשִׁבְעִים אַמּוֹת בְּקֵרוּב הוּא בֵּית כּוֹר וְהוּא (ויקרא כז טז) ״זֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים״:

ה. כֵּיצַד דֶּרֶךְ הַחֶשְׁבּוֹן בְּעֶרְכֵי שָׂדוֹת. הֲרֵי שֶׁהִקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ וְנִשְׁאַר לַיּוֹבֵל שְׁמוֹנֶה שָׁנִים חוּץ מִשְּׁנַת הַיּוֹבֵל שֶׁאֵינָהּ בַּחֶשְׁבּוֹן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כָּל הָרוֹצֶה לִפְדּוֹתָהּ מִיַּד הֶקְדֵּשׁ נוֹתֵן לְכָל (ויקרא כז טז) ״זֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים״ שְׁמוֹנָה סְלָעִים וּשְׁמוֹנֶה פּוּנְדְיוֹנוֹת. וְאִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִפְדּוֹתָהּ נוֹתְנִין עֶשֶׂר סְלָעִים וַעֲשָׂרָה פּוּנְדְיוֹנוֹת לְפִי שֶׁהֵן מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ. וְכֵן כָּל חֹמֶשׁ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַקֶּרֶן עִם הַתּוֹסָפוֹת חֲמִשָּׁה נִמְצָא שֶׁהוֹסִיף רְבִיעַ הַקֶּרֶן. וְכֵן אִם פָּדְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מַקְדִּישׁ אוֹ אֶחָד מִיּוֹרְשָׁיו הֲרֵי אֵלּוּ מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ:

ו. נִשְׁאַר לַיּוֹבֵל אַרְבַּע שָׁנִים נוֹתֵן הַפּוֹדֶה אַרְבַּע סְלָעִים וְאַרְבָּעָה פּוּנְדְיוֹנוֹת לְכָל חֹמֶר וְאִם הַבְּעָלִים פָּדוּ אוֹתָהּ נוֹתֵן חֹמֶשׁ. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לְכָל שָׁנָה. וְאֵינוֹ נוֹתֵן שָׁנָה בְּשָׁנָה אֶלָּא נוֹתֵן הַכֹּל כְּאֶחָד:

ז. נִשְׁאַר בֵּינוֹ וּבֵין הַיּוֹבֵל שָׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לִפְדּוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז יח) ״וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן״ (ויקרא כז יח) ״עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת״ אֵינָהּ נִפְדֵית בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף אֶלָּא קֹדֶם לַיּוֹבֵל בִּשְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר:

ח. נִשְׁאַר בֵּינוֹ וּבֵין הַיּוֹבֵל שָׁנָה וְחֳדָשִׁים אִם רָצָה הַגִּזְבָּר לַחְשֹׁב הֶחֳדָשִׁים שָׁנָה וְיִתֵּן שְׁנַיִם שְׁקָלִים וּשְׁנַיִם פּוּנְדְיוֹנִים לְכָל זֶרַע חֹמֶר הֲרֵי זֶה מֻתָּר. לְפִי שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז יח) ״עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת״. שָׁנִים אַתָּה מְחַשֵּׁב לַהֶקְדֵּשׁ וְאֵי אַתָּה מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים:

נשאר בינו ובין היובל שנה וחדשים אם רצה הגזבר לחשוב החדשים. א״א אמת הוא שכך כתוב בספרים ומניין שאם רצה ההקדש לעשות חדשים שנה עושה והיכי דמי כגון דאקדשה בפלגו דארבעין ותמני ת״ל וחשב לו מכל מקום. ואומר אני שזה הפירוש לא היה מעיקר הגמרא דאי אקדשה בפלגו דארבעין ותמני הלא אין שתי שנים לפני היובל וכבר אמר שאינו גואל בגרעון פחות משתי שנים לפני היובל וא״כ למה יעשה לו הכהן מחדשים שנה ויתן ב׳ שקלים וב׳ פונדיונין הלא טוב לו להקדש שלא יעשה ויחשבו לשנה ומחצה ויתן נ׳ שקל שלימות שהרי אין ב׳ שנים שלימות לפני היובל והיה לו לומר דאקדשה בפלגו דארבעין ושבע (וישלם ג׳ סלעים וג׳ פונדיונין). ונראה לי טעות מפורש היה ואפשר שכך ר״ל שאם רצה הקדש לעשות חדשים משנת מ״ח כאילו חסרה כל שנת מ״ח והרי אין גואלין לפני היובל בגירוע פחות מב׳ שנים ואין כאן אלא שנה אחת וכן עיקר. ועוד לשון הברייתא עצמה קשה לי ומניין שאם רצה הקדש לעשות חדש שנה עושה וכי ברצון הגזבר הדבר תלוי ואולי נאמר כן משום דכתיב וחשב לו הכהן ולא כתוב ונתן על פי השנים אלא בחשבון הכהן הדבר תלוי ולפי מה שיראה שבח ההקדש יעלה (את) פדיונו ובתורת כהנים דורש מדרש זה מדכתיב עד שנת היובל שלא יכנס ביובל כלום:

ט. לְפִיכָךְ אֵין רָאוּי לְאָדָם לְהַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ לִפְנֵי הַיּוֹבֵל בְּפָחוֹת מִשְּׁתֵי שָׁנִים. וְאִם הִקְדִּישָׁהּ הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. וְאֵינָהּ נִפְדֵית בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף אֶלָּא אִם רָצָה הַפּוֹדֶה לִתֵּן חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל לְכָל חֹמֶר פּוֹדֶה אוֹתָהּ וְאִם לֹא פְּדָאָהּ הֲרֵי זוֹ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

י. הִקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֹהֵן וְלֵוִי שֶׁהִקְדִּישׁוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת:

יא. כְּשֵׁם שֶׁגּוֹאֲלִין לְעוֹלָם כָּךְ מַקְדִּישִׁין לְעוֹלָם:

יב. הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ אַחַר הַיּוֹבֵל אֵינָהּ נִפְדֵית בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף עַד שֶׁיִּגָּמֵר שָׁנָה אַחַר הַיּוֹבֵל. לְפִי שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַפּוֹדֶה לִתֵּן חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל לְכָל זֶרַע חֹמֶר הֲרֵי זֶה פּוֹדֶה אֲפִלּוּ בַּיּוֹם שֶׁאַחַר הַיּוֹבֵל וְאֵינוֹ גּוֹרֵעַ כְּלוּם:

יג. כְּשֶׁמּוֹדְדִין אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מְקוֹמוֹת הָרְאוּיִין לִזְרִיעָה. הָיוּ שָׁם סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ נְקָעִים מְלֵאִים מַיִם עֲמוּקִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ. פָּחוֹת מִכָּאן נִמְדָּדִין עִמָּהּ:

יד. הָיוּ בָּהּ מְקוֹמוֹת נְמוּכוֹת עֲשָׂרָה אוֹ יוֹתֵר וְאֵין בָּהֶן מַיִם נִמְדָּדִין בִּפְנֵי עַצְמָן וּמְחַשְּׁבִין לָהֶם מַה שֶּׁרָאוּי לָהֶם:

נמדדין בפני עצמן ומחשבין להם מה שראוי להם. א״א איני יודע מה הן בפני עצמן שהרי נמדדין עמה לפי הגמרא:

טו. הָיְתָה מְלֵאָה אִילָנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ הֲרֵי הִקְדִּישׁ גַּם הָאִילָנוֹת שֶׁכָּל הַמַּקְדִּישׁ בְּעַיִן יָפָה הוּא מַקְדִּישׁ וּמְחַשְּׁבִין אֶת הָאִילָנוֹת בְּשָׁוְיֵיהֶן וְהַקַּרְקַע מוֹדְדִין אוֹתָהּ וְיִהְיֶה עֶרְכָּהּ סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לְכָל שָׁנָה וּלְכָל זֶרַע חֹמֶר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ומחשבין האילנות בשוייהן והקרקע מודדין. א״א אינו כן אלא שהן נפדין על גבי השדה ואע״ג דאמר רב הונא הכי בערכין שמעתיה דרב פפא דהוא בתרא מחזיא דלא ס״ל הכי דוק ותשכח:

טז. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִזְרִיעָה וְהִיא הַנִּקְרֵאת טְרָשִׁין פּוֹדִין אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָהּ. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ אֶת הָאִילָנוֹת בִּלְבַד פּוֹדִין אוֹתָן בְּשָׁוְיֵיהֶן:

יז. הָיוּ הָאִילָנוֹת שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת לְתוֹךְ בֵּית סְאָה וְלֹא פֵּרֵשׁ שֶׁהָאִילָנוֹת בִּלְבַד הוּא שֶׁהִקְדִּישׁ הֲרֵי זֶה הִקְדִּישׁ אֶת הַקַּרְקַע וְאֶת הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן. אֲבָל אִם הָיוּ הָאִילָנוֹת נְטוּעִים כָּל שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּיֶתֶר מִבֵּית סְאָה אוֹ בְּפָחוֹת אוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁן זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה לֹא הִקְדִּישׁ אֶת הַקַּרְקַע וְלֹא אֶת הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם:

כל שלשה אילנות. א״א זה אינו מחוור. עכ״ל:

יח. הִקְדִּישׁ הָאִילָנוֹת וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ אֶת הַקַּרְקַע פּוֹדֶה אֶת הָאִילָנוֹת בְּשָׁוְיֵיהֶן וְאֶת הַקַּרְקַע עַל פִּי מִדָּתָהּ:

יט. הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְלֹא נִפְדֵית אֶלָּא הֲרֵי הִיא תַּחַת יַד הַקֹּדֶשׁ. הַכֹּהֲנִים נוֹתְנִין אֶת דָּמֶיהָ וְתִהְיֶה אֲחֻזָּה לָהֶם. שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן. וְאוֹתָן הַדָּמִים יִפְּלוּ לְהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת:

כ. גְּאָלָהּ הַמַּקְדִּישׁ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹבֵל הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ וְהָעֵרֶךְ שֶׁנָּתַן יִפּל לְבֶדֶק הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם גְּאָלָהּ בְּנוֹ שֶׁל מַקְדִּישׁ הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לְאָבִיו בַּיּוֹבֵל. אֲבָל אִם גָּאֲלָה אוֹתָהּ בִּתּוֹ אוֹ שְׁאָר קְרוֹבָיו אוֹ נָכְרִי מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ. אִם חָזַר הַמַּקְדִּישׁ וּגְאָלָהּ מִיָּדָן חוֹזֶרֶת לוֹ לְעוֹלָם. וְאִם לֹא גְּאָלָהּ מִיָּדָן אֶלָּא הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהִיא תַּחַת יַד הַבַּת אוֹ שְׁאָר קְרוֹבִים אוֹ נָכְרִי הֲרֵי זוֹ יוֹצְאָה לַהֶקְדֵּשׁ וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים לְעוֹלָם. אֶלָּא תִּהְיֶה אֲחֻזָּה לַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כא) ״וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל לַכֹּהֵן״ וְגוֹ׳. וְאֵין הַכֹּהֲנִים צְרִיכִין לִתֵּן דָּמִים שֶׁכְּבָר נִפְדֵית מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְלָקַח עֶרְכָּהּ מְאֻחָר אֶלָּא תַּחְזֹר לַכֹּהֲנִים כְּאִלּוּ הֵם בְּעָלֶיהָ:

גאלה המקדיש קודם שיגיע היובל הרי זו חוזרת לבעליה. א״א לא ידעתי מאי חוזרת והרי היא תחת ידו:

המקדיש וגאלה מידן חוזרת לו לעולם. א״א תמה אני על זה והרי המשנה אמרה גאלה אחר או אחד מן הקרובים וגאלה מידו יוצאה לכהנים ביובל הנה שאפילו גאלוה הבעלים מיד האחר קודם שיגיע היובל כשיגיע היובל יוצאה לכהנים. אחר כן בדקתי בנוסחאות ומצאתים מתחלפות ומצאתי נוסחא כדבריו:

כא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם הָיָה הַמַּקְדִּישׁ כֹּהֵן אוֹ לֵוִי הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ עָבַר עָלֶיהָ הַיּוֹבֵל וְלֹא נִפְדֵית מִן הַהֶקְדֵּשׁ פּוֹדֶה אוֹתָהּ אַחַר הַיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לב) ״גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם״:

כב. הָאִשָּׁה שֶׁהִקְדִּישָׁה שְׂדֵה אֲחֻזָּתָהּ וּגְאָלָהּ בַּעְלָהּ מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהִיא תַּחַת יַד הַבַּעַל הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק אִם תַּחְזֹר לָאִשָּׁה אוֹ תֵּצֵא לַכֹּהֲנִים. לְפִיכָךְ קָדְמָה הָאִשָּׁה וְהֶחֱזִיקָה בָּהּ אַחַר הַיּוֹבֵל אֵין הַכֹּהֲנִים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָהּ. וְכֵן אִם קָדְמוּ הַכֹּהֲנִים וְהֶחֱזִיקוּ בָּהּ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִיָּדָם:

האשה שהקדישה שדה אחוזתה וכו׳ לפיכך קדמה האשה. א״א מסתברא שהאשה יותר מוחזקת מפני שיד הבעל כיד האשה בכל נכסיה ועדיפא נמי מידה וכיון שהשדה תחת יד הבעל הרי הוא זוכה לעצמו בה בשביל פירותיו:

כג. הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וּפָדָה אוֹתָהּ כֹּהֵן מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהִיא תַּחַת יַד הַכֹּהֵן לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים הֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי וְזָכִיתִי בָּהּ אֶלָּא יוֹצְאָה לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים:

כד. כְּשֶׁתֵּצֵא הַשָּׂדֶה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים שֶׁבַּמִּשְׁמָר שֶׁפָּגַע בּוֹ הַיּוֹבֵל. וְאִם הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יוֹבֵל בְּשַׁבָּת שֶׁהֲרֵי מִשְׁמָר יוֹצֵא וּמִשְׁמָר נִכְנָס תִּנָּתֵן לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא:

כה. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הָאִילָנוֹת וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְלֹא פָּדוּ אוֹתָם אֵינָן יוֹצְאִין לַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כא) ״וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל״ וְאֵין אֵלּוּ שָׂדֶה. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַטְּרָשִׁים וְהִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא פָּדוּ אוֹתָן הַבְּעָלִים הֲרֵי אֵלּוּ יוֹצְאִין לַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה הַשָּׂדֶה וְזוֹ נִקְרֵאת שָׂדֶה:

המקדיש את האילנות והגיע היובל. א״א וזו היא שמעתא דרב פפא שכתבתי למעלה ומתחזי בגמרא דבחד אילן קאמר דמסתמא לית ליה קרקע אא״כ בא מחמת טענה (והחזיק) ומשום הכי פודה אותה בשוייה הא אית ליה ארעא פודהו אגב ארעא והכי איתא בגמרא התם:

כו. כֵּיצַד דִּין מַקְדִּישׁ שְׂדֵה מִקְנָתוֹ. שָׁמִין אוֹתָהּ בְּדָמֶיהָ וְרוֹאִין כַּמָּה הִיא שָׁוָה עַד הַיּוֹבֵל וּפוֹדֶה אוֹתָהּ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם פָּדָה אוֹתָהּ הַמַּקְדִּישׁ אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ וּפִדְיוֹנָהּ לְבֶדֶק הַבַּיִת כִּשְׁאָר עֲרָכִין וְדָמִים. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹבֵל תַּחְזֹר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמְּכָרוּהָ. בֵּין שֶׁנִּפְדֵית מִיַּד הַגִּזְבָּר וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִיַּד אַחֵר. בֵּין שֶׁלֹּא נִפְדֵית וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לַמּוֹכֵר וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:

כז. כָּל שָׂדֶה שֶׁשָּׁמִין אוֹתָהּ לַהֶקְדֵּשׁ לִמְכֹּר אוֹתָהּ בְּדָמֶיהָ מַכְרִיזִין עָלֶיהָ שִׁשִּׁים יוֹם רְצוּפִין בַּבֹּקֶר בִּשְׁעַת הַכְנָסַת פּוֹעֲלִים וּבָעֶרֶב בִּשְׁעַת הוֹצָאַת פּוֹעֲלִים. וּמְסַיְּמִין מְצָרֶיהָ וְאוֹמֵר כָּךְ הִיא יָפָה וּבְכָךְ הִיא שׁוּמָה כָּל הָרוֹצֶה לִקַּח יָבוֹא וְיִקַּח:

כח. הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו אוֹ מִשְּׁאָר הַמּוֹרִישִׁין אוֹתוֹ וְהִקְדִּישָׁהּ. בֵּין שֶׁהִקְדִּישָׁהּ אַחַר מוֹת אָבִיו אוֹ מוֹרִישׁוֹ. וּבֵין שֶׁהִקְדִּישָׁהּ בְּחַיֵּי אָבִיו אוֹ שְׁאָר מוֹרִישָׁיו וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו הֲרֵי זוֹ כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כב) ״וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ״ שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחֻזָּה יָצָאת זוֹ שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְיוֹרְשָׁהּ: