ישראל שמכר פירותיו לעכו״ם וכו׳.א״א לא ידעתי זה הגמר מהו אם רוצה לומר גמר הבישול וגמר המירוח ומשום מירוח קאמר אכתי אמאי פטור לגמרי והא אמרינן לעיל דאין קנין לעכו״ם בארץ להפקיע מיד מעשר ויהא חייב מדבריהם ולא מיתוקמא מילתיה אלא בסוריא:
פירות ארץ ישראל שיצאו לחוצה לארץ וכו׳.א״א ולי נראה שלא נחלקו ר״א ור׳ עקיבא בזה אלא בחיוב תורה ובפטור תורה דר״א אזיל בתר גמר פרי ורבי עקיבא אזיל בתר [מקום] קביעות למעשר דהיינו מירוח אבל מדרבנן מיהא אע״פ שיצאו ח״ל ונמרחו שם חייבין מדרבנן משום דלא גריעי [מפירות] שנער ומצרים ועמון ומואב ועוד שלא יאמרו ראינו פירות הארץ שנאכלין בטבלם ומי שאינו מודה בזה טועה:
התרומה בזמן הזה וכו׳ עד שהן עתידין לחזור בירושה שלישית.א״א לא כיון להלכה יפה דהא קי״ל כרבי יוחנן דאמר ביבמות תרומה בזמן הזה דאוריי׳ והוא עצמו נראה שכך כתב בתחלת הספר ואי איתא להא מילתא בחלה הוא דאיתא:
