ואם הקריבו לאחר ל׳ יום.א״א ואם מכרה תוך ל׳ יום כבר חלה קדושת עולה על דמיה כשיקריב אותה לאחר ל׳ יום במאי פקעה מינייהו קדושת עולה שכבר חלה עליהם א״ו מחללין על בהמה או על מעות לצורך עולה ואחר כך מקריבין שלמים. ונראה לי שהפדיון כל דהו. ואם יטעון עלינו טוען ויאמר קדושת דמים פקעא בכדי נשיב ונאמר בר פדא חולק על זה וס״ל דלא פקעא וספק איסורא לחומרא ובר פדא מתרץ לברייתא פרה זו כל ל׳ או לאחר ל׳ יום שלמים ולא אמר מעכשיו כלום דבריו קיימים ואע״ג דהדר ביה בתוך שלשים יום ורב פפא דהוא בתרא מתרץ לברייתא אליבא דבר פדא הכי. ועוד דקי״ל הקדיש זכר לדמיו הוא עצמו יקרב עולה אלמא כי אמר לדמי נמי קדש קדושת הגוף:
