חוץ לבור וכו׳.א״א נראה לי כל הסוגיא אינה נצלת מן השבוש ואולי חזרה היתה שנסתפק לו הלכה כרב או כשמואל וכתב למעלה כשמואל ועכשיו בא לפסוק כרב, מכל מקום שבושים יש כאן שאם נתקל בבור מקול החפירה ונפל חוץ לבור לרשות הרבים פטור ואם נפל לאחוריו בבור זהו הספק שאמר שאין ב״ד מחייבין אותו עכ״ל:
בין שהוזק במשאו כו׳.א״א זהו תימה שהוא כתב כל הסוגיא כדעת ר״י דאמר נתקל אנוס הוא ואמר כל הנתקל ואפילו הראשון מעתה משאו של ראשון אינו בורו. וראיתי לרב ר׳ יצחק ז״ל שכתב כן אמרתי א״א שהוא טועה אלא הענין כולו בשלא הפקירו וכבר אמר ר׳ יהודה במתכוין לזכות בחרסיה חייב אע״ג דאנוס הוא ודוקא ראשון שמעצמו נפל אבל שני שמחמת ראשון נפל אע״ג דלא הפקיר משאו ההיא שעתא מיהת בורו של ראשון הוא ופטור דהא לאו בורו הוא. עכ״ל:
נבלעו המים וכו׳.א״א זהו שנעשית טיט וזהו כרפשו דאמרו בגמרא ונראה דהכי גריס לה מי סברת דתמו מיא כלומר דנעשית הקרקע טיט לא דלא תמו מיא ותרתי בדלא תמו למה לי חדא בימות החמה וכו׳ עכ״ל:
