בן תשע שנים ויום אחד שבא על שפחה חרופה היא לוקה.א״א אומר אני שזה שיבוש שהרי שנינו בשפחה אחד גדול ואחד קטן גדול נמי פטור וכ״ש הקטן. ואם יאמר האיש נתלה באשה אבל לא האשה באיש מ״מ מהיכא תיתי לחייב את הקטן על ידי האשה הא ודאי טעותא הוא:
היה טמא ואמרו שנים וכו׳ עד הרי אלו נאמנים.א״א זו הסוגיא שלנו באה לדעת חכמים דאתו לה משום מגו אבל לדעת ר״י דאתי לה משום דאדם נאמן על ידי עצמו יותר ממאה איש אפילו אמר לא נטמאתי מעולם דקא מכחיש להו במגע הטומאה הוא נאמן וקא פסק רב הלכה כר״י ואמר רב יוסף אפילו ר׳ יהודה אלא בינו לבין עצמו פירוש שלא יאכל קדש בפני העדים שמעידין עליו ולא יגע בטהרות של אחרים:
