Daily Rambam: 17 Shevat, 5770

א. אִשָׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת. אֶלָּא אִם רָצְתָה וְאָמְרָה הֵן נִטְמֵאתִי תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם וְאֵינָהּ שׁוֹתָה. וְכֵן אִם אָמְרָה אֵינִי טְמֵאָה וְאֵינִי שׁוֹתָה אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. וְכֵן אִם אָמַר בַּעְלָהּ אֵינִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ אוֹ שֶׁבְּעָלָהּ בַּעְלָהּ אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצְאָה וְהִיא אֲסוּרָה [עָלָיו] לְעוֹלָם:

ב. וְאֵלּוּ הֵן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רוֹצוֹת לִשְׁתּוֹת וּבַעְלֵיהֶן רוֹצִים לְהַשְׁקוֹתָן אֶלָּא יוֹצְאוֹת בְּלֹא כְּתֻבָּה מִשֶּׁיָּבוֹאוּ עֵדֵי סְתִירָה אַחַר עֵדֵי קִנּוּי וְיֵאָסְרוּ עַל בַּעְלֵיהֶן לְעוֹלָם. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים הֵן. וְאֵלּוּ הֵן. אֲרוּסָה. וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. וּקְטַנָּה אֵשֶׁת הַגָּדוֹל. וּגְדוֹלָה אֵשֶׁת הַקָּטָן. וְאֵשֶׁת אַנְדְּרוֹגִינוּס. וְאֵשֶׁת הַסּוּמָא. וְאֵשֶׁת הַחִגֵּר אוֹ הָאִלֵּם. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. אוֹ שֶׁהוּא כְּרוּת יָד. וְכֵן הַחִגֶּרֶת. וְהָאִלֶּמֶת. וְהַסּוּמָא. וּכְרוּתַת יָד. וְשֶׁאֵינָהּ שׁוֹמַעַת. כָּל אַחַת מֵאֵלּוּ אֵינָהּ רְאוּיָה לִשְׁתּוֹת:

ג. וּמִנַּיִן שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִשְׁתּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה כט) ״אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ״. תַּחַת פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁאֵינָהּ תַּחַת אִישָׁהּ. אִשָּׁה פְּרָט לִקְטַנָּה. תַּחַת אִישָׁהּ פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן וְאֵשֶׁת אַנְדְּרוֹגִינוּס שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. (במדבר ה יג) ״וְנֶעֱלָם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ״ פְּרָט לְאֵשֶׁת סוּמָא. (במדבר ה יח) ״וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה״ פְּרָט לְחִגֶּרֶת. (במדבר ה יח) ״וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ״ פְּרָט לְמִי שֶׁאֵין לָהּ כַּף אוֹ שֶׁהָיְתָה עֲקֻמָּה אוֹ יְבֵשָׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִקַּח בָּהּ. וַאֲפִלּוּ כַּפָּהּ אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר כַּפֶּיהָ. וְאָמְרָה הָאִשָּׁה פְּרָט לְאִלֶּמֶת. (במדבר ה יט) ״וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה״ פְּרָט לְמִי שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמַעַת. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ עַד שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה כָּמוֹהוּ וְהוּא שָׁלֵם כְּמוֹתָהּ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת מְעַכֵּב אֶת בַּעְלָהּ מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ. וְכָל הַמְעַכֵּב אֶת הַבַּעַל מִלְּהַשְׁקוֹתָהּ מוּם כָּמוֹהוּ מְעַכֵּב אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת:

ד. קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ אִם זִנְּתָה בִּרְצוֹנָהּ נֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ. לְפִיכָךְ מְקַנִּין לָהּ לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל קְטַנָּה בַּת מֵאוּן אֵין מְקַנִּין לָהּ שֶׁאֵין לָהּ רָצוֹן לְהֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו:

* לא נאסרה עליו

כתב הראב״ד ז״ל והלא אמרו פיתוי קטנה אונס הוא ועוד התראה לקטנה אינה התראה ואין לחלק בקטנה לענין פיתוי לומר קטנה בת מיאון אין לה רצון ויתן את הצער כמו אנוסה אלא כולן שוות להתפתות בקלות הדעת עכ״ל:

ה. קִנֵּא לַאֲרוּסָתוֹ אוֹ לִזְקוּקָתוֹ וְנִסְתְּרָה אַחַר שֶׁנִּשְּׂאָה הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה כִּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים. נְשׂוּאָה שֶׁקִּנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה קֹדֶם שֶׁיִּבְעל אוֹתָהּ בַּעְלָהּ אֵינָהּ שׁוֹתָה וְיוֹצְאָה בְּלֹא כְּתֻבָּה וַאֲסוּרָה עָלָיו לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה כ) ״וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ״ שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בַּעַל לִשְׁכִיבַת בּוֹעֵל:

ו. הַגִּיֹּרֶת וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת וְאֵשֶׁת הַגֵּר וְאֵשֶׁת עֶבֶד מְשֻׁחְרָר וּמַמְזֶרֶת וְאֵשֶׁת מַמְזֵר וְאֵשֶׁת סְרִיס חַמָּה אוֹ סְרִיס אָדָם הַמֻּתָּרוֹת לְבַעְלֵיהֶן הֲרֵי הֵן כְּכָל הַנָּשִׁים וְשׁוֹתוֹת:

ז. מְעֻבֶּרֶת וּמֵינִיקָה מְקַנֵּא לָהּ וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא. אִשָּׁה הָעוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת וּמֵת בַּעְלָהּ קֹדֶם שֶׁתִּשְׁתֶּה אֵינָהּ שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ:

ח. כָּל אִישׁ שֶׁבָּא בִּיאָה אֲסוּרָה מִיָּמָיו אַחַר שֶׁהִגְדִּיל אֵין הַמַּיִם הַמְאָרְרִים בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ. וַאֲפִלּוּ בָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְּבֵית חָמִיו שֶׁאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה לא) ״וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ״. בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן אִשָּׁה נוֹשְׂאָה אֶת עֲוֹנָהּ:

אפילו בא על ארוסתו וכו׳

כתב הראב״ד ז״ל האי דלא כהלכתא משמעתא דריש ארוסה ושומרת יבם עכ״ל:

ט. לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו מֵחַיָּבֵי לָאוִין אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה וְקִנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה אֵינָהּ שׁוֹתָה אֶלָּא תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה וְתִהְיֶה אֲסוּרָה עָלָיו אַף מִשּׁוּם זֶה. עָבַר וְנָשָׂא מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה שֶׁאֵין כָּאן עֲבֵרָה:

י. מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה הָרְאוּיָה לֵילֵד וְלֹא בָּנִים וְנָשָׂא עֲקָרָה אוֹ זְקֵנָה אוֹ אַיְלוֹנִית אֵינָהּ שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה. הָיוּ לוֹ בָּנִים אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת רְאוּיָה לֵילֵד הֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא זְקֵנָה אוֹ עֲקָרָה אוֹ אַיְלוֹנִית וְאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (במדבר ה כח) ״וְנִזְרְעָה זָרַע״ אֶלָּא בִּרְאוּיָה לֵילֵד שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר תֵּלֵד בְּרֶוַח. הָיָה דַּרְכָּהּ לֵילֵד נְקֵבוֹת תֵּלֵד זְכָרִים:

*תלד זכרים

כתב הראב״ד ז״ל פי׳ לא הקפידה תורה שתהא האשה הזאת ראויה לילד עכ״ל:

יא. הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּמֵתוּ בֵּין קִנּוּי לִסְתִירָה כְּבָר נִרְאֵית לִשְׁתּוֹת וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ. לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְלֹא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לֵילֵד אֶלָּא זוֹ הָאַיְלוֹנִית וְכַיּוֹצֵא בָּהּ וְנוֹלַד לוֹ בֵּן מִגְּרוּשָׁתוֹ בֵּין קִנּוּי לִסְתִירָה כְּבָר נִדְחֵית הָאַיְלוֹנִית מִלִּשְׁתּוֹת:

יב. כָּל אִשָּׁה שֶׁהָיָה לָהּ קִנּוּי וּסְתִירָה וְלֹא שָׁתְתָה מֵי הַמָּרִים בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ בֵּין שֶׁלֹּא רָצְתָה הִיא וּבֵין שֶׁבָּא לָהּ עֵד טֻמְאָה אוֹ הוֹדֵית אוֹ הָיְתָה מֵאֵלּוּ הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת אוֹ שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין. הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה עַל זֶה שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִמּוֹ לְעוֹלָם כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ. וְאִם עָבַר וּנְשָׂאָהּ מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִתַּחְתָּיו בְּגֵט אֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ כַּמָּה בָּנִים מִמֶּנּוּ. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל: