Daily Rambam

א. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר אֶלָּא עַל פִּי מֻמְחֶה שֶׁנָּתַן לוֹ הַנָּשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת וְאָמַר לוֹ הַתֵּר בְּכוֹרוֹת בְּמוּמָן. אֲפִלּוּ הָיָה מוּם גָּדוֹל וְגָלוּי לַכּל לֹא יַתִּירוֹ אֶלָּא מֻמְחֶה שֶׁנָּטַל רְשׁוּת. וְכָל הַבְּכוֹרוֹת אָדָם רוֹאֶה חוּץ מִבְּכוֹרֵי עַצְמוֹ:

ב. אִם אֵין שָׁם מֻמְחֶה וְהָיָה הַמּוּם מִן הַמּוּמִין הַגְּלוּיִין הַמֻּבְהָקִין. כְּגוֹן שֶׁנִּסְמֵית עֵינוֹ. אוֹ נִקְטְעָה יָדוֹ. אוֹ נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. הֲרֵי זֶה יִשָּׁחֵט עַל פִּי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הַכְּנֶסֶת. וְכֵן בְּכוֹר שֶׁיָּצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ וְנָפַל בּוֹ מוּם מֻבְהָק. הֲרֵי זֶה יֻתַּר עַל פִּי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הַכְּנֶסֶת:

ג. אֵין רוֹאִין אֶת הַבְּכוֹר לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן עִמּוֹ. שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ הַמֻּמְחֶה מוּם הוּא וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עָלָיו וְיֵלֵךְ וְיִשְׁחָטֶנּוּ לְעַצְמוֹ וְלֹא יִתְּנֶנּוּ לַכֹּהֵן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לֶאֱכֹל קָדָשִׁים בַּחוּץ. חָשׁוּד הוּא לִגְזל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה. לְפִיכָךְ אִם הָיָה חָכָם וְיָדוּעַ שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ רוֹאִין לוֹ. הָיָה הַמּוּם גָּלוּי לַכּל כְּגוֹן שֶׁנִּקְטְעָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ. הוֹאִיל וֶהֱבִיאוֹ לְחָכָם הַמֻּמְחֶה הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ לְפִיכָךְ רוֹאִין לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ כֹּהֵן:

ד. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה אֶת מוּמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּם גָּלוּי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה בִּשְׁחִיטָה כְּגוֹן שֶׁנֶּחְתְּכָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ הוֹאִיל וְנִשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה הֲרֵי זֶה אָסוּר וְיִקָּבֵר כִּבְכוֹר שֶׁמֵּת:

ה. בְּכוֹר שֶׁהָיְתָה לוֹ בֵּיצָה אַחַת וּשְׁנֵי כִּיסִים. וּבְדָקוֹ הַמֻּמְחֶה וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַרְגּוֹזוֹ וּמִעֲכוּ וְלֹא יָצָאת בֵּיצָה שְׁנִיָּה וְהִתִּירוֹ הַמֻּמְחֶה וְנִשְׁחַט וְנִמְצָא הַשְּׁנִיָּה דְּבוּקָה בַּכְּסָלִים הֲרֵי זֶה מֻתָּר הוֹאִיל וּמִעֲכוּ. אֲבָל אִם לֹא נִמְעַךְ אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחַט עַל פִּי מֻמְחֶה הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר:

ו. מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה וְרָאָה אֶת הַבְּכוֹר וְנִשְׁחַט עַל פִּיו. הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. וְכַמָּה מְשַׁלֵּם. רְבִיעַ לְדַקָּה וּמֶחֱצָה לְגַסָּה. וּמִפְּנֵי מָה לֹא יְשַׁלֵּם כָּל דָּמָיו מִפְּנֵי שֶׁקָּנְסוּ אֶת בַּעַל הַבְּהֵמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁהֶנָּה וְלֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

מי שאינו מומחה וכו׳ עד מפני שקנסו את בעל הבהמה. א״א אין כאן קנס אלא לפי שאינו רשאי לגדלו בא״י והוה לכהן צער גידולו להוציאו לחורשים לפיכך לא יחשב לו כל דמיו אלא רביע ובגסה מחצה מפני שהרויח המזונות שהיה מוציא עליו:

ז. הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לִהְיוֹת רוֹאֶה בְּכוֹרוֹת אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל וְיָדְעוּ בּוֹ חֲכָמִים שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ וּפָסְקוּ לוֹ שָׂכָר עַל הָרְאִיָּה וְהַבִּקּוּר בֵּין שֶּׁנִּמְצָא בּוֹ מוּם בֵּין שֶּׁנִּמְצָא תָּמִים. וְלֹא יִטּל שָׂכָר עַל בְּהֵמָה זוֹ חוּץ מִפַּעַם אַחַת וְרוֹאֶה אוֹתָהּ לְעוֹלָם כָּל זְמַן שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חֲשָׁד:

ח. הֶחָשׁוּד עַל הַבְּכוֹרוֹת לְמָכְרָן לְשֵׁם חֻלִּין אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּשַׂר צְבָאִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִבְשַׂר עֵגֶל. וְאֵין לוֹקְחִים מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים אֲפִלּוּ שֶׁל נְקֵבָה שֶׁמָּא יַחְתֹּךְ זִכְרוּתוֹ וְיֹאמַר עוֹר נְקֵבָה הוּא. וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר אֲפִלּוּ מְלֻבָּן וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר צוֹאִי. אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טָוּוּי וּלְבָדִין וְעוֹרוֹת עֲבוּדִים. שֶׁאֵינוֹ מְעַבֵּד עוֹר בְּכוֹר תָּמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְפַחֵד לַשְׁהוֹתוֹ אֶצְלוֹ שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ הַדַּיָּנִים וְיִקְנְסוּהוּ כְּפִי רִשְׁעוֹ:

ט. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וּמְכָרוֹ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְמֻמְחֶה. מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ וְיַחְזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱכַל יִקָּבֵר וְיַחְזִיר אֶת הַדָּמִים. וְכֵן הַדִּין בְּמַאֲכִיל אֶת הַטְּרֵפָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מִקָּח וּמִמְכָּר:

י. בְּכוֹר שֶׁנִּמְצָא טְרֵפָה אִם תָּמִים הוּא וְנִמְצָא טְרֵפָה אַחַר שֶׁהֻפְשַׁט הָעוֹר יִשָּׂרֵף כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין וְהַבָּשָׂר יִקָּבֵר. וְאִם בְּמוּמוֹ נִשְׁחַט הַבָּשָׂר יִקָּבֵר וְיֵהָנוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וְהוּא שֶׁנִּשְׁחַט עַל פִּי מֻמְחֶה:

יא. הַבְּכוֹר שֶׁנֶּאֱכַל בְּשָׂרוֹ כַּהֲלָכָה בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם. כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לֵהָנוֹת בְּעוֹרוֹ כָּךְ נֶהֱנִין בְּגִזּוֹתָיו. אֲבָל כָּל צֶמֶר שֶׁנִּגְזַז מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא חַי אֲפִלּוּ נָשַׁר הֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה. וַאֲפִלּוּ נָשַׁר מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם. וַאֲפִלּוּ אַחַר שְׁחִיטָתוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ הַצֶּמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ מֵחַיִּים בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד. וְכֵן בְּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְעִילָה שֶׁלֹּא גָּזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ אֶלָּא עַל הַבְּכוֹר וְעַל הַמַּעֲשֵׂר בִּלְבַד מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בָּאִין לְכַפָּרָה שֶׁמָּא יַשְׁהֵם אֶצְלוֹ כְּדֵי לִקַּח כָּל הַצֶּמֶר שֶׁיִּנְשֹׁר מֵהֶם. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁמִּצְוָה לְאָכְלוֹ תּוֹךְ שְׁנָתוֹ בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם:

יב. בְּכוֹר שֶׁהָיָה בּוֹ צֶמֶר מְדֻבְלָל וּשְׁחָטוֹ. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ מִן הַגִּזָּה מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ וְהוּא הַצֶּמֶר שֶׁעִקָּרוֹ הָפוּךְ כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ אָסוּר. שֶׁזֶּה כְּמוֹ שֶׁנָּשַׁר מֵחַיִּים:

יג. גִּזַּת בְּכוֹר אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּגִזֵּי חֻלִּין אֲפִלּוּ אַחַת בְּכַמָּה אֲלָפִים הַכּל אֲסוּרִים. הֲרֵי הוּא דָּבָר חָשׁוּב וּמְקַדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא. הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בְּבֶגֶד יִדָּלֵק. מִצֶּמֶר הַמֻּקְדָּשִׁין מְקַדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא:

גיזת בכור אפילו בעל מום. א״א אמת כך בגמרא דבכורות בעינן שער בכור בעל מום שנשר וקשיא לן בטווי וארוג בעינן מלא הסיט בגיזה לא כ״ש. ונ״ל דמשום קנסא קאמר ור״י קתני ליה ומשום דשהייה כדאיתא התם א״נ דוקא גיזה דעבד איסורא ומן הקדשים אוסר בכל שהוא בקדשים שיש להם מתירין שיש להם פדיון: