והרונקי בפני עצמה.א״א פי׳ בערוך ברזל של רהיטני ואני תמה על ברזל של רהיטני מעצד א״כ למה לא יטהר בפני עצמו ועוד מצאתי בתוספתא כלים פ׳ הנידון האיזמל של רונקי טמא בפ״ע למדנו שהרונקי האמור במשנה שהוא טהור על העץ נאמר ולא על הברזל ואולי ג״כ נאמר על המעצד:
כלי שיש בראשו.א״א זה כתב תחת זולמטרא ומעולם לא עלה על דעת שירימו בו דשן בראשו אחד ובראשו שני יצלו בשר אבל הוא כלי שיש בו בית קיבול מצד אחד לקחת התבשיל מן הקדירה לתת בקערה והמזלג שבראשו השני לוקח חתיכות משם מן הבשר ולתת לקערה קולייר״א בלע״ז והמלה עצמה לעז הוא:
כלי שבראשו כף אחד.א״א זה עשה תחת קליגריפין ובערוך לא פירש כן אלא בראשו אחד כעין פאל״א להדביק בו פת בתנור ולרדותו והשני לגרוף בו את האפר והגחלים אבל נראה כדבריו שזה הוא קליגריפין:
לא נטמאה וקבעה.א״א טעה בכאן טעות גדולה שלא הלכה המשנה ולא התוספתא על זה הדרך שאם עשאה מתחלתה לתחת הדלת טהורה אע״פ שמשתמש בה אבל אם היתה כלי וחברה לו טמאה עד שיחבר פירוש במסמר ומאי אם היתה כלי שלא עשאה לדלת אלא לכלי וזו היא מה שראה בתוספתא אבל אם היתה טמאה וחברה טמאה כלומר שעשאה לדבר הראוי לקבל טומאה דהיינו לשם כלי והוא טעה בלשון התוספתא ולא נזהר מלשון המשנה גם דבריו מעורבבים ומבולבלים וסותרין זה את זה:
