Daily Rambam

א. אֵין הַמַּעֲלֶה בַּחוּץ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּחוּץ. אֲבָל אִם הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן פָּטוּר. שֶׁאֵין קָרוּי קָרְבָּן אֶלָּא עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּחוּץ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח כ) ״וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ״. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ט) ״לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַה׳״ עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לַשֵּׁם:

ב. אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַעֲלָאַת דָּבָר הָרָאוּי לָאִשִּׁים וְלַמִּזְבֵּחַ כְּגוֹן הָעוֹלָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ח) ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עלָה אוֹ זָבַח״ מָה עוֹלָה שֶׁרְאוּיָה לָאִשִּׁים אַף כָּל שֶׁרָאוּי לָאִשִּׁים הוּא שֶׁחַיָּבִין עַל הַעֲלָאָתוֹ בַּחוּץ:

ג. מִכָּאן אָמְרוּ הַזּוֹרֵק אֶת הַדָּם אוֹ הַמַּקְטִיר אֵיבְרֵי עוֹלָה אוֹ אֵימוּרִין אוֹ קֹמֶץ אוֹ לְבוֹנָה אוֹ קְטֹרֶת אוֹ מִנְחַת כֹּהֲנִים אוֹ מִנְחַת נְסָכִים אוֹ הַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין יַיִן אוֹ מַיִם בַּחוּץ חַיָּב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ט) ״לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ״ כָּל הַמִּתְקַבֵּל בִּפְנִים חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ:

ד. אֲבָל הַזּוֹרֵק שְׁיָרֵי הַדָּם בַּחוּץ אֲפִלּוּ שְׁיָרֵי דָּמִים הַפְּנִימִים פָּטוּר. שֶׁזְּרִיקַת שְׁיָרֵי הַדָּם שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵם וְאֵינָן מְעַכְּבִין. וְכֵן הַמְנַסֵּךְ יַיִן אוֹ מַיִם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לוֹגִין בַּחוּץ פָּטוּר בֵּין בֶּחָג בֵּין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. הוֹאִיל וְחָסֵר הַשִּׁעוּר הֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין לְהִתְקַבֵּל בִּפְנִים. וְכֵן הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת מִבְּשַׂר אָשָׁם מִבְּשַׂר שְׁלָמִים בֵּין שֶׁל יָחִיד בֵּין שֶׁל צִבּוּר מִשְּׁיָרֵי מְנָחוֹת מִשְּׁתֵי הַלֶּחֶם מִלֶּחֶם הַפָּנִים בַּחוּץ פָּטוּר. שֶׁכָּל אֵלּוּ רְאוּיִין לַאֲכִילָה לֹא לָאִשִּׁים:

ה. הַמַּעֲלֶה אֶת הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בַּחוּץ חַיָּב מִפְּנֵי הָאֵימוּרִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁן אֵין בְּשַׂר הַזֶּבַח חוֹצֵץ. וּכְאִלּוּ הִקְטִיר הָאֵימוּרִים בִּפְנֵי עַצְמָן. אֲבָל הַמַּעֲלֶה מִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה פָּטוּר. שֶׁאֵין הַקֹּמֶץ בָּרוּר וּמֻבְדָּל. קְמָצָהּ וְחָזַר קֻמְצָהּ לְתוֹכָהּ וְהִקְרִיב כֻּלָּהּ בַּחוּץ חַיָּב:

ו. הַיּוֹצֵק וְהַבּוֹלֵל וְהַפּוֹתֵת וְהַמּוֹלֵחַ וְהַמֵּנִיף וְהַמַּגִּישׁ וְהַמְסַדֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וְהַקּוֹמֵץ וְהַמְקַבֵּל דָּמִים בַּחוּץ פָּטוּר. לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אֵינוֹ גְּמַר עֲבוֹדָה וְנֶאֱמַר (ויקרא יז ח) ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עלָה אוֹ זָבַח״. מַה הַעֲלָאָה שֶׁהִיא גְּמַר עֲבוֹדָה אַף כָּל שֶׁהוּא גְּמַר עֲבוֹדָה חַיָּבִין עָלָיו:

ז. פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁשְּׂרָפָהּ חוּץ מִמְּקוֹם שְׂרֵפָתָהּ. וְכֵן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ אַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עָלָיו פָּטוּר. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ט) ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ״ כָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵין חַיָּבִין עָלָיו. אֲבָל קָדָשִׁים פְּסוּלִין שֶׁהָיָה פִּסּוּלָן בַּקֹּדֶשׁ אִם הֶעֱלָה מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּב. כֵּיצַד. כְּגוֹן הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַטָּמֵא וְשֶׁנִּפְסַל בְּמַחְשֶׁבֶת הָעוֹבֵד שֶׁכֻּלָּן נִשְׂרָפִין כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. אִם עָבַר וְהֶעֱלָה מֵהֶם בַּחוּץ חַיָּב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ט) ״לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ לַה׳״ כָּל הַנַּעֲשֶׂה לַה׳ חַיָּבִין עָלָיו וְאֵלּוּ נַעֲשׂוּ לַשֵּׁם:

ח. כָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל הַעֲלָאָתוֹ בַּחוּץ כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלָה מִמֶּנּוּ כְּזַיִת בַּחוּץ חַיָּב. בֵּין שֶׁהֶעֱלָה בִּפְנִים תְּחִלָּה וְשִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כְּזַיִת וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ. בֵּין שֶׁהִנִּיחַ הַכּל בִּפְנִים וְלָקַח מִמֶּנּוּ כְּזַיִת וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ. אֲבָל אִם חִסֵּר אוֹתוֹ דָּבָר הַקָּרֵב כָּל שֶׁהוּא בִּפְנִים וְהֶעֱלָה שְׁאֵרִיתוֹ בַּחוּץ פָּטוּר:

ט. כֵּיצַד. הַקֹּמֶץ אוֹ הַלְּבוֹנָה וְהָאֵימוּרִין וְהָעוֹלָה וּמִנְחָה הַנִּשְׂרֶפֶת וְהַנְּסָכִין שֶׁחָסְרוּ מִקְצָתָם בִּפְנִים וְהִקְרִיב שְׁאֵרִיתָן בַּחוּץ פָּטוּר. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (ויקרא יז ט) ״לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ״ עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶחָסֵר. הוֹצִיאוֹ שָׁלֵם וְחָסַר בַּחוּץ וְהֶעֱלָהוּ הֲרֵי זֶה סָפֵק לְפִיכָךְ אֵינוֹ לוֹקֶה:

כיצד הקומץ וכו׳ עד שהוציאו שלם עד העלה וחזר והעלה וכו׳ עד בין מעלה לעושה. א״א הספרים שלנו אינם משוים לזו הגירסא ובודאי היא משובשת אבל הגירסא שלנו אף לדברי ר׳ עקיבא חייב שתים להכי פלגינהו רחמנא שם תעלה ושם תעשה אבל שחט וזרק לדברי הכל אינו חייב אלא אחת דכתיב שם תעשה כלל כל העשיות:

י. הֶעֱלָה אֵיבָר שֶׁאֵין בּוֹ כְּזַיִת בָּשָׂר וְהָיָה הָעֶצֶם מַשְׁלִימוֹ לִכְזַיִת חַיָּב. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחֻבָּר. הָיָה מֶלַח מַשְׁלִימוֹ לִכְזַיִת הֲרֵי זֶה סָפֵק לְפִיכָךְ אֵינוֹ לוֹקֶה. וְעוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת:

יא. הֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה חַיָּב עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר. זָרַק הַדָּם וְהֶעֱלָה הָאֵיבָרִים חַיָּב שְׁתַּיִם. שֶׁהֲרֵי חָלַק הַכָּתוּב בֵּין מַעֲלֶה לְעוֹשֶׂה. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר (ויקרא יז ח) ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עלָה״ וְנֶאֱמַר (ויקרא יז ט) ״לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ״. הֶעֱלָה אֵיבָר חָסֵר פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב:

העלה אבר חסר. א״א לא האיר דבריו שהרי שנינו המעלה כזית מעולה ומאמוריה בחוץ חייב אלמא לא קפדינן אאבר שלם וכי איתמרא שמעתא במקוטרי פנים שיחסרו בהקטרתן והוציאן והקטירן בחוץ דהלכה כר׳ יוסי דפטור:

יב. (שְׁנַיִם שֶׁשָּׁחֲטוּ פְּטוּרִים). שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּאֵיבָר וְהֶעֱלוּהוּ בַּחוּץ חַיָּבִין. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ח) ״אִישׁ אִישׁ״ (ויקרא יז ח) ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עלָה״ אֲפִלּוּ אִישׁ וְאִישׁ שֶׁהֶעֱלוּ חַיָּבִין:

יג. הַזּוֹרֵק מִקְצָת מַתָּנוֹת בַּחוּץ חַיָּב. הַמְקַבֵּל דַּם חַטָּאת בְּכוֹס אֶחָד נָתַן מִמֶּנּוּ בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים חַיָּב עַל הֲנָיָתָן בַּחוּץ. שֶׁהֲרֵי כֻּלּוֹ רָאוּי לִקָּרֵב בִּפְנִים. וְאִם נָתַן מִמֶּנּוּ בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁיָרִים. אֲבָל אִם קִבֵּל בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת. בֵּין שֶׁנָּתַן שְׁנֵיהֶן בַּחוּץ. אוֹ אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים. אוֹ אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ. הֲרֵי זֶה חַיָּב:

הזורק מקצת וכו׳ עד או אחד בפנים. א״א זה אינו כלום דאחד בפנים ואחד בחוץ בין למ״ד עושה את חבירו דחוי בין למאן דאמר עושה אותו שירים שני לא חזי בפנים:

יד. הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה שֶׁל מִנְחָה שֶׁהִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ אוֹ הִקְרִיב הָאֶחָד בִּפְנִים וְהַשֵּׁנִי בַּחוּץ חַיָּב. וְכֵן שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ אוֹ אֶחָד בִּפְנִים וְהַשֵּׁנִי בַּחוּץ חַיָּב:

טו. מִי שֶׁשָּׁחַט קָדָשִׁים בַּזְּמַן הַזֶּה וְהֶעֱלָם חוּץ לַעֲזָרָה חַיָּב. מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָאוּי לִקָּרֵב בִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לְהַקְרִיב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא:

טז. הַשּׁוֹחֵט קָדְשֵׁי נָכְרִים בַּחוּץ חַיָּב. וְכֵן הַמַּעֲלֶה אוֹתָן בַּחוּץ. וְהַנָּכְרִים מֻתָּרִין לְהַקְרִיב עוֹלוֹת לַשֵּׁם בְּכָל מָקוֹם. וְהוּא שֶׁיַּקְרִיבוּ בְּבָמָה שֶׁיִּבְנוּ. וְאָסוּר לְסַיְּעָן וְלַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר עָלֵינוּ לְהַקְרִיב בַּחוּץ. וּמֻתָּר לְהוֹרוֹת לָהֶם וּלְלַמְּדָם הֵיאַךְ יַקְרִיבוּ לְשֵׁם הָאֵל בָּרוּךְ הוּא:

סְלִיקוֹ לְהוֹ הִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת בס״ד