Daily Rambam

א. מַקְנֶה אָדָם הַגּוּף לְפֵרוֹתָיו בֵּין בְּמֶכֶר בֵּין בְּמַתָּנָה בֵּין בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע. וְאֵין זֶה מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם שֶׁהֲרֵי הַגּוּף מָצוּי וּמַקְנֶה לְפֵרוֹת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְשׂוֹכֵר בַּיִת אוֹ שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא הִקְנָה לוֹ הַגּוּף אֶלָּא הֲנָאַת הַגּוּף:

ב. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁמָּכַר אוֹ שֶׁנָּתַן שָׂדֶה לְפֵרוֹתֶיהָ בֵּין לִזְמַן קָצוּב בֵּין כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁל מוֹכֵר אוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ. וְהוּא הַדִּין לְמוֹכֵר וּלְנוֹתֵן אִילָן לְפֵרוֹתָיו. אוֹ רָחֵל לְגִזָּתָהּ. אוֹ בְּהֵמָה וְשִׁפְחָה לְוַלְדוֹתֵיהֶם. אוֹ עֶבֶד לְמַעֲשֵׂה יָדָיו. בַּכּל מִמְכָּרוֹ אוֹ מַתְּנוֹתָיו קַיָּמִין:

ג. מָכַר עַבְדּוֹ לִקְנָס שֶׁאִם יֵגֲּח וְיָמוּת יִהְיֶה קְנָס שֶׁל לוֹקֵחַ. הֲרֵי זֶה סָפֵק לְפִיכָךְ לֹא קָנָה. וְאִם תָּפַשׂ הַקְּנָס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:

ד. מָכַר אִילָן לָזֶה וּפֵרוֹתָיו לְאַחֵר לֹא שִׁיֵּר מְקוֹם הַפֵּרוֹת וְאֵין לָאַחֵר כְּלוּם. אֲבָל אִם מָכַר אִילָן וְשִׁיֵּר פֵּרוֹתָיו לְעַצְמוֹ הֲרֵי שִׁיֵּר מְקוֹם הַפֵּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ לְגַבֵּי עַצְמוֹ בְּעַיִן יָפָה מְשַׁיֵּר:

ה. הַמּוֹכֵר גּוּף הַקַּרְקַע לִזְמַן קָצוּב הֲרֵי זֶה מְכִירָה. וּמִשְׁתַּמֵּשׁ הַלּוֹקֵחַ בַּגּוּף כְּחֶפְצוֹ וְאוֹכֵל הַפֵּרוֹת כָּל זְמַן הַמְּכִירָה וּבַסּוֹף תַּחְזֹר לִבְעָלֶיהָ:

ו. וּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין הַמּוֹכֵר קַרְקַע לִזְמַן קָצוּב וּבֵין הַמַּקְנֶה אוֹתָהּ לְפֵרוֹתֶיהָ. שֶׁהַקּוֹנֶה לְפֵרוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹת צוּרַת הַקַּרְקַע וְלֹא יִבְנֶה וְלֹא יַהֲרֹס. אֲבָל הַקּוֹנֶה לִזְמַן קָצוּב הוּא בּוֹנֶה וְהוֹרֵס וְעוֹשֶׂה בְּכָל זְמַנּוֹ הַקָּצוּב כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הַקּוֹנֶה קִנְיַן עוֹלָם לְעוֹלָם:

ומה הפרש וכו׳. א״א איני מוצא מוכר לזמן קצוב שיבנה ושיהרוס אלא באומר נכסי לך ואחריך לפלוני ודבר זה אינו מיושב עלי במכר שאם אמר נכסי מכורין לך במאה דינרין ואחריך לפלוני בעשרים דינרין שנאמר בזה אין לשני אלא מה ששייר ראשון ויפסיד השני מה שנתן לו בדמים, ואפשר שיהיה כן כי לפי הספק נתן השני דמים. עוד אפשר מוכר שדהו לששים שנה או לחמשים שנה או לארבעים שנה שיעשה בו כל חפצו כל ימי המכר מפני שהוא כמוכר בזמן היובל, עכ״ל:

ז. וּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין הַמּוֹכֵר שָׂדֶה זוֹ לְפֵרוֹתֶיהָ וּבֵין הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת שָׂדֶה זוֹ לַחֲבֵרוֹ. שֶׁהַמּוֹכֵר פֵּרוֹת הַשָּׂדֶה אֵין לַלּוֹקֵחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשָׂדֶה זוֹ כְּלָל אֲפִלּוּ לְהִכָּנֵס אֶלָּא בִּשְׁעַת הוֹצָאַת הַפֵּרוֹת וְיֵשׁ לְבַעַל הַשָּׂדֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּחֶפְצוֹ. אֲבָל הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לְפֵרוֹתֶיהָ אֵין בַּעַל הַשָּׂדֶה יָכוֹל לְהִכָּנֵס בָּהּ אֶלָּא מִדַּעַת הַלּוֹקֵחַ וְיֵשׁ לַלּוֹקֵחַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּחֶפְצוֹ:

ח. וּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין הַקּוֹנֶה שָׂדֶה זוֹ לְפֵרוֹתֶיהָ וּבֵין הַשּׂוֹכֵר שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ. שֶׁהַקּוֹנֶה שָׂדֶה לְפֵרוֹתֶיהָ יֵשׁ לוֹ לְנָטְעָהּ אוֹ לְזָרְעָהּ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה אוֹ לְהוֹבִירָהּ. וְהַשּׂוֹכֵר אֵינוֹ כֵן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן שְׂכִירוּת. וְאֵין הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר אֲבָל הַקּוֹנֶה מַקְנֶה לַאֲחֵרִים כָּל מַה שֶּׁקָּנָה:

ט. הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת שׁוֹבָךְ וּפֵרוֹת כַּוֶּרֶת לַחֲבֵרוֹ קָנָה וְאֵין זֶה מוֹכֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר יוֹנִים שֶׁיִּוָּלְדוּ אוֹ דְּבַשׁ שֶׁיָּבוֹא לַכַּוֶּרֶת. אֶלָּא הוּא מוֹכֵר שׁוֹבָךְ לְפֵרוֹתָיו אוֹ כַּוֶּרֶת לְדִבְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי הוּא כְּשׂוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא נֶהֱנֶה בְּכָל מַה שֶּׁיָּצוּד בָּהּ. כָּךְ זֶה הִקְנָה שׁוֹבָךְ זֶה לְפֵרוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁמּוֹכֵר אִילָן לְפֵרוֹתָיו. וְדִין כֻּלָּם כְּדִין הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵחֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. שֶׁהוּא נֶהֱנֶה בְּכָל הֲנָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

המוכר פירות שובך וכו׳. א״א דוקא שאמר לו כך. עכ״ל:

י. הַבֵּיצִים וְהָאֶפְרוֹחִין עַצְמָן שֶׁיֵּשׁ בַּשּׁוֹבָךְ לֹא קָנָה אוֹתָם בַּעַל שׁוֹבָךְ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּרְחוּ. וְדָבָר זֶה גְּזֵרַת חֲכָמִים הִיא וּמִשּׁוּם (דברים כב ו) ״לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים״ נָגְעוּ בָּהּ. לְפִיכָךְ הָרוֹצֶה לְהַקְנוֹת אֶפְרוֹחִים וּבֵיצִים אֵלּוּ לַחֲבֵרוֹ. מְטַפֵּחַ עַל הַשּׁוֹבָךְ שֶׁיִּפְרְחוּ הָאִמָּהוֹת וְיִגְבְּהוּ מֵעַל הָאָרֶץ וְאַחַר כָּךְ יַקְנֶה אוֹתָן לַחֲבֵרוֹ בְּקִנְיָן אוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בָּהֶן:

יא. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת שׁוֹבָךְ מֵחֲבֵרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִטּל כָּל הַגּוֹזָלוֹת שֶׁיִּוָּלְדוּ בּוֹ מֵעַתָּה מִפְּנֵי שֶׁהָאִמָּהוֹת בּוֹרְחוֹת נִמְצָא שֶׁהֶחֱרִיב כָּל הַשּׁוֹבָךְ אֶלָּא מַנִּיחַ מֵהֶן כְּדֵי לְיַשֵּׁב הַשּׁוֹבָךְ:

יב. וְכַמָּה מַנִּיחַ. אִם הָיוּ בּוֹ אִמָּהוֹת וּבָנוֹת בְּעֵת מְכִירַת הַפֵּרוֹת. מַנִּיחַ בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיּוֹלִידוּ הָאִמָּהוֹת כְּדֵי שֶׁיִּצְטַוְּתוּ הָאִמָּהוֹת עִם הַבְּרֵכָה הָרִאשׁוֹנָה וְעִם הַבָּנוֹת שֶׁעִמָּהֶם. וּמַנִּיחַ מִמַּה שֶּׁיּוֹלִידוּ הַבָּנוֹת שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת כְּדֵי שֶׁיִּצְטַוְּתוּ הַבָּנוֹת עִם שְׁתֵּי הַבְּרֵכוֹת שֶׁהוֹלִידוּ. וְכָל הַנּוֹלָד מֵאַחַר שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת שֶׁל בָּנוֹת וְהַבְּרֵכָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אִמָּהוֹת הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ:

יג. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת כַּוֶּרֶת מֵחֲבֵרוֹ נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה נְחִילִים זֶה אַחַר זֶה מִכָּאן וְאֵילָךְ נוֹטֵל נְחִיל וּמֵנִיחַ נְחִיל כְּדֵי לְיַשֵּׁב אֶת הַכַּוֶּרֶת:

יד. הַלּוֹקֵחַ חַלּוֹת דְּבַשׁ מֵחֲבֵרוֹ מַנִּיחַ בַּכַּוֶּרֶת שְׁתֵּי חַלּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְרְחוּ הַדְּבוֹרִים וְיֵלְכוּ לָהֶן:

טו. הַלּוֹקֵחַ זֵיתִים מֵחֲבֵרוֹ לָקֹץ. מַנִּיחַ הָאִילָן סָמוּךְ לָאָרֶץ שְׁתֵּי גְּרוֹפִיּוֹת וְקוֹצֵץ. לָקַח בְּתוּלַת שִׁקְמָה מַגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְקוֹצֵץ. סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה שְׁנֵי טְפָחִים. וּבִשְׁאָר אִילָנוֹת טֶפַח וְקוֹצֵץ. בְּקָנִים וּבִגְפָנִים מִן הַפְּקָק וּלְמַעְלָה. בִּדְקָלִים וַאֲרָזִים חוֹפֵר וּמְשָׁרֵשׁ לְפִי שֶׁאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף: