אחד מן העדים וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל דבר זה מצאו בתוספתא ולא כמ״ש אלא כך אמרו גט שכתבו בה׳ לשונות וחתמו עליו ה׳ עדים בה׳ לשונות פסול אבל אם חתמו עליו באחת מן הלשונות לא שמענו ואפשר שהחתימה מצרפן, עכ״ל:
וכן גט שנמצא קרוע וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אם גט מקוים הוא למה יפסל מהיותה מגורשת שלא אמרו פסול אלא שלא תגבה בו אומרין שכבר גבתה בו וקרעוהו ב״ד, ודומה לי שלא הסכים יפה להלכה עכ״ל:
אחד מן העדים וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל דבר זה מצאו בתוספתא ולא כמ״ש אלא כך אמרו גט שכתבו בה׳ לשונות וחתמו עליו ה׳ עדים בה׳ לשונות פסול אבל אם חתמו עליו באחת מן הלשונות לא שמענו ואפשר שהחתימה מצרפן, עכ״ל:
וכן גט שנמצא קרוע וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אם גט מקוים הוא למה יפסל מהיותה מגורשת שלא אמרו פסול אלא שלא תגבה בו אומרין שכבר גבתה בו וקרעוהו ב״ד, ודומה לי שלא הסכים יפה להלכה עכ״ל:
שאף על פי שדיורין כו׳.כתב הראב״ד ז״ל לא ידעתי מהו זה ואנו לענין השאלת מקום הגט אנו מפרשים שאע״פ שאמרו חד מקום מושלי אינשי אבל תרי לא אע״פ שהללו שני גגין הם של שני דיורין לגבי גט כגג אחד דמו, עכ״ל:
כיצד הוא קרוב לו וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל תמה אני אחר שהסכימו בסוף שאין מתירין אותה לינשא ואם מת צריכה חליצה מכולן עד שיגיע גט לידה למה הוצרך לאלו החקירות ואולי לדעת את שאינה מגורשת כלל, עכ״ל:
אבל הנשים וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל ואם נתקיים בחותמיו ולא הוצרך לומר בפני נכתב בפני נחתם למה אם הביאו פסול. ועוד כשסמכו עליו למה אינו גט אלא שלא תנשא עליו ע״כ. עוד השיג עליו וכתב לא ידעתי מאין הוציא זה ועבד ועכו״ם הוא דקא פסיל בגמרא לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין. אבל מי שחלל שבת או בא על אשת איש למה יהיה פסול להביא את הגט והלא הוא ישראל גמור לכל דבריו עכ״ל:
וקטנה אינה עושה שליח וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל זה הטעם אין לו לא טעם ולא ריח אלא אתם גם אתם לרבות שלוחכם ומה אתם בני דעת אף שלוחכם בני דעת נמצא שהשליח והשולח צריכין להיות בני דעת, עכ״ל:
לפיכך אם נתנו השליח וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל דברים בגו שאם הביאו השליח ממקום שצ״ל בפני נכתב ובפני נחתם הרי אותן השנים כב״ד של קיום שאינן צריכין לקרותו והשליח כב׳ עדים שמעידים על החתימות ועל עיקר הגט, עכ״ל:
שלח הגט ביד שנים וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל הא (לא) מיחוורא שהרי קי״ל כרבי דאמר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואימור שליחות נמי להאי הוא דבטיל לאחריני לא בטיל, עכ״ל: