נשבע שבועת וכו׳.א״א אתם ואמועד קאי ומתני׳ דקתני המע״ה כגון דקאמר שמא תם הזיק דליכא שבועה גביה ואי תימא להוו כמחוייב שבועה שאינו יכול לישבע דהא אומר מקצת ידענא ומקצת לא ידענא התם תובע אותו בברי ואומר לו באמת אתה יודע עכ״ל:
נשבע שבועת וכו׳.א״א אתם ואמועד קאי ומתני׳ דקתני המע״ה כגון דקאמר שמא תם הזיק דליכא שבועה גביה ואי תימא להוו כמחוייב שבועה שאינו יכול לישבע דהא אומר מקצת ידענא ומקצת לא ידענא התם תובע אותו בברי ואומר לו באמת אתה יודע עכ״ל:
נ״ל וכו׳.א״א הסברא הזו אינה מחוורת שהרי ע״פ עצמו דאמר רבא דלא משלם כופר בבן חורין אפ״ה משלם דמים ולגבי עבד דמים נמי לא משלם שלא בכוונה ואי בבן חורין לא משלם חצי דמים גבי עבד אמאי משלם חצי דמים אלא מסתברא בין בבן חורין בין בעבד דמיו משלם בין ע״פ עצמו בין שלא בכוונה:
ומהיכן משתלם וכו׳.א״א זו הסוגיא אינה מסכמת עם הגמ׳ והיא עצמה שבוש דאיהו סבר שאין חוששין במיתת השור משום עינוי הדין וא״כ תם שהמית והזיק נדייניה דיני נפשות והדר נדייניה דיני ממונות מאי אמרת רדייא עליה דמרא היא והא כיון דדנוהו דיני נפשות שוב אין לבעליו רשות בו ועוד דאמרי׳ בגמרא דקבול סהדי וברח ומה לנו אם ברח השור או לא ברח אלא ודאי כשברחו הבעלים כמו שאנו מפרשים והכל בענין אחד וחוששין לעינוי הדין עכ״ל: