ב״ד שגזרו גזרה וכו׳ עד שיהא גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין.א״א ולא אפי׳ אליהו ובית דינו הואיל ופשט איסורן בכל ישראל כדאיתא בע״ז:
היה גדול בחכמה וכו׳.א״א עיטור שוקי ירושלים בפירות קשיא עליה שהראשונים תקנוהו ור׳ יוחנן בן זכאי ביטלה אחר חרבן מפני שנתבטל הטעם לראשונים ולא היה גדול כראשונים:
הואיל ויש לב״ד לגזור ולאסור וכו׳.א״א כל אלה ישא רוח שכל דבר שגזרו עליו ואסרוהו לסייג ולמשמרת של תורה אין בו משום לא תוסיף אפילו קבעוהו לדורות ועשאוהו כשל תורה וסמכוהו למקרא כדאשכחן בכמה דוכתי מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ואם גרע לפי צורך שעה כגון אליהו בהר הכרמל אף זה דבר תורה הוא עת לעשות לה׳ הפרו תורתך. ולא תמצא איסור מוסיף אלא במצות עשה כגון לולב ותפילין וציצית וכיוצא בהן בין לשעה בין לדורות בין שקבעה בדבר תורה בין שלא קבעה:
