Daily Rambam

ב"ה

כ״ג תמוז ה׳תשפ״א

ג׳ פרקים ליום

הל׳ תשובה פרק י. מה אהבתי וגו׳ ספר אהבה והוא ספר שני.. הל׳ ק״ש.. בפרקים אלו. פרק א-ב

פרק אחד ליום

הל׳ כלאים פרק ד

כלאים

ד

ספר זרעים

Video Player is loading.

א. מֻתָּר לִזְרֹעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ שֶׁל קִשּׁוּאִין וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת בְּצִדָּן שֶׁל דְּלוּעִין. וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי. וְתֶלֶם בֵּין כָּל מִין וָמִין. אֲבָל לֹא יִזְרַע שׁוּרָה אַחַת שֶׁל קִשּׁוּאִין וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל דְּלוּעִין וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי אַף עַל פִּי שֶׁהַתֶּלֶם מַבְדִּיל בֵּין כָּל מִין וָמִין מִפְּנֵי שֶׁמִּינִין אֵלּוּ עָלִים שֶׁלָּהֶן אֲרֻכִּין וְנִמְשָׁכִין וּמִסְתַּבְּכִין. וְאִם זְרָעָן שׁוּרָה בְּצַד שׁוּרָה יִתְעָרֵב הַכּל וְנִרְאוּ כְּנִזְרָעִין בְּעִרְבּוּבְיָא:

ב. הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה מִין מִמִּינֵי יְרָקוֹת וּבִקֵּשׁ לִזְרֹעַ בְּתוֹכָהּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל דְּלוּעִין עוֹקֵר מִן הַיָּרָק מָקוֹם שֶׁזּוֹרֵעַ בּוֹ שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִין וּמַבְדִּיל בֵּינָהּ וּבֵין הַיָּרָק בְּתֶלֶם וּמַנִּיחַ מִן הַיָּרָק רֹחַב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה וְעוֹשֶׂה שׁוּרָה שְׁנִיָּה שֶׁל דְּלוּעִין וּמַבְדִּיל בֵּינָהּ וּבֵין הַיָּרָק בְּתֶלֶם. וְכֵן עַד מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. שֶׁנִּמְצָא בֵּין כָּל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל דְּלוּעִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה. אֲבָל פָּחוֹת מִיכַּן אָסוּר מִפְּנֵי הֶעָלִין שֶׁמִּסְתַּבְּכִין מִיכַּן וּמִיכַּן בַּיָּרָק שֶׁבֵּינֵיהֶם וְנִרְאֶה הַכּל כְּאִלּוּ נִזְרַע בְּעִרְבּוּבְיָא:

ג. הָיְתָה שׁוּרָה שֶׁל דְּלַעַת זְרוּעָה אֲפִלּוּ דְּלַעַת יְחִידִית וּבָא לִזְרֹעַ בְּצִדָּהּ תְּבוּאָה. מַרְחִיק בֵּית רֹבַע. שֶׁהֲרֵי נִמְשְׁכוּ עָלֶיהָ וְהֶחֱזִיקָה מָקוֹם גָּדוֹל. וְכָל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בְּתוֹךְ בֵּית רֹבַע שֶׁמַּרְחִיקִין בֵּין שְׁנֵי הַמִּינִין עוֹלֶה מִן הַמִּדָּה כְּגוֹן הַקֶּבֶר וְהַסֶּלַע וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

ד. הַתֶּלֶם אוֹ אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהֵן עֲמֻקִּים טֶפַח זוֹרְעִין לְתוֹכוֹ שְׁלֹשָׁה מִינֵי זְרָעִים אֶחָד עַל שְׂפַת הַתֶּלֶם מִיכַּן וְאֶחָד מִיכַּן וְאֶחָד בָּאֶמְצַע:

ה. וּמֻתָּר לִנְטֹעַ שְׁנֵי מִינִין בְּתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת. וַאֲפִלּוּ קִישׁוּת וּדְלַעַת. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מִין זֶה נוֹטֶה מֵעַל שְׂפַת הַגֻּמָּא לְכָאן וְהַמִּין הָאַחֵר נוֹטֶה לַצַּד הַשֵּׁנִי וְיֵרָאוּ נִבְדָּלִין זֶה מִזֶּה. וְכֵן אִם נָטַע אַרְבָּעָה מִינִין בְּתוֹךְ הַגֻּמָּא וַהֲפָכָן לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ הֲרֵי זֶה מֻתָּר:

ו. הָרוֹצֶה לִזְרֹעַ שָׂדֵהוּ מֵשַּׁר מֵשַּׁר מִכָּל מִין וָמִין מַרְחִיק בֵּין כָּל מֵשַּׁר וּמֵשַּׁר שְׁתֵּי אַמּוֹת עַל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֵצֵר וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בֵּינֵיהֶן בְּסוֹף הַמֵשַּׁר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא. שֶׁהֲרֵי הֵן נִרְאִין שֶׁלֹּא נִזְרְעוּ בְּעִרְבּוּבְיָא:

ז. רָצָה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ קָרַחַת קָרַחַת מִכָּל מִין וָמִין לֹא יַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ כָּל בֵּית סְאָה יֶתֶר עַל תֵּשַׁע קָרָחוֹת כָּל קָרַחַת מֵהֶן בֵּית רֹבַע וְנִמְצָא רָחוֹק בֵּין קָרַחַת וְקָרַחַת קָרוֹב לְעֶשֶׂר אַמּוֹת פָּחוֹת רְבִיעַ. שֶׁכָּל בֵּית סְאָה חֲמִשִּׁים עַל חֲמִשִּׁים:

רצה לעשות שדהו קרחת קרחת.

א״א מקום הזרע נקראת קרחת:

ח. וּמַה בֵּין הַמֵשַּׁר לַקָּרַחַת שֶׁהַמֵשַּׁר אָרֹךְ וְהַקָּרַחַת מְרֻבַּעַת:

ט. מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִזְרֹעַ מֵהֶם אֶלָּא מְעַט מְעַט כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ מֻתָּר לִזְרֹעַ מֵהֶם אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה מִינִין בְּתוֹךְ עֲרוּגָה אַחַת שֶׁהִיא שִׁשָּׁה טְפָחִים עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְהוּא שֶׁיִּזְרַע אַרְבָּעָה מִינִין בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. וְיַרְחִיק בֵּין כָּל מִין וָמִין כְּמוֹ טֶפַח וּמֶחֱצָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִינְקוּ זֶה מִזֶּה. אֲבָל יוֹתֵר עַל חֲמִשָּׁה מִינִין לֹא יִזְרַע אַף עַל פִּי שֶׁמְּרַחֵק בֵּינֵיהֶם לְפִי שֶׁמִּינִין הַרְבֵּה בַּעֲרוּגָה כָּזוֹ הֲרֵי הֵן כִּנְטוּעִין בְּעִרְבּוּבְיָא:

מיני ירקות שאין דרך בני אדם וכו׳ וירחיק בין כל מין ומין כמו טפח ומחצה כדי שלא יינקו זה מזה.

א״א זה השיעור לא מצא כי אם לרב רבו בפירוש ערוגה במסכת שבת ולא ידעתי מאין היא לו:

י. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּעֲרוּגָה שֶׁהִיא בְּחֻרְבָּה וְאֵין שָׁם זֶרַע חוּצָה לָהּ. אֲבָל עֲרוּגָה בֵּין עֲרוּגוֹת אָסוּר לִזְרֹעַ בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינִין. שֶׁאִם יִזְרַע בְּכָל רוּחַ מֵעֲרוּגָה זוֹ וּבְכָל רוּחַ מֵעֲרוּגוֹתֶיהָ שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ יֵרָאֶה הַכּל כִּמְעֹרָב. וְאִם הִטָּה עָלִין שֶׁבַּעֲרוּגָה זוֹ לְכָאן וְעָלִין שֶׁבַּעֲרוּגָה שֶׁבְּצִדָּהּ מִכָּאן עַד שֶׁיֵּרָאוּ מֻבְדָּלִים מֻתָּר. וְכֵן אִם עָשָׂה תֶּלֶם בֵּין כָּל עֲרוּגָה וַעֲרוּגָה מֻתָּר:

יא. וְאָסוּר לִזְרֹעַ חוּץ לַעֲרוּגָה בְּלֹא תֶּלֶם וּבְלֹא נְטִיָּה וַאֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַקְּרָנוֹת שֶׁל עֲרוּגָה שֶׁאֵין בָּהֶן זֶרַע. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִזְרַע אַרְבַּעַת הַמִּינִין בְּאַרְבַּע זָוִיּוֹת עֲרוּגָה וְיִזְרַע מִינִין אֲחֵרִים חוּצָה לָהּ כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת וְנִמְצָא הַכּל כִּמְעֹרָב:

יב. הָיְתָה הָעֲרוּגָה שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה וְהָיָה לָהּ גְּבוּל גָּבוֹהַּ טֶפַח וְרָחָב טֶפַח סָבִיב מֻתָּר לִזְרֹעַ בָּהּ אֲפִלּוּ שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִינִין שְׁלֹשָׁה עַל כָּל גְּבוּל וּגְבוּל וְשִׁשָּׁה בָּאֶמְצַע. וְיַרְחִיק בֵּין כָּל מִין וָמִין טֶפַח וּמֶחֱצָה. וְלֹא יִזְרַע רֹאשׁ הַלֶּפֶת בְּתוֹךְ הַגְּבוּל שֶׁמָּא יְמַלְּאֵהוּ. יוֹתֵר עַל זֶה לֹא יִזְרַע:

יג. וְאָסוּר לִזְרֹעַ בַּעֲרוּגָה מִינֵי זְרָעִים בְּעִנְיָן זֶה מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִרְאִין כִּלְאַיִם. אֲבָל מִינֵי יְרָקוֹת הוֹאִיל וְאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִזְרֹעַ מֵהֶן אֶלָּא מְעַט מְעַט הֲרֵי זֶה מֻתָּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

יד. גְּבוּל שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ טֶפַח וְזָרְעוּ בּוֹ מִינִין הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְנִתְמַעֵט מִטֶּפַח מֵאַחַר שֶׁנִּזְרַע בּוֹ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ:

טו. הָרוֹצֶה לְמַלְּאוֹת כָּל גִּנָּתוֹ מִינֵי יְרָקוֹת רַבִּים וְלֹא יַרְחִיק בֵּינֵיהֶם עוֹשֶׂה כָּל הַגִּנָּה עֲרוּגוֹת מְרֻבָּעוֹת אֲפִלּוּ שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה. וְעוֹשֶׂה בְּכָל עֲרוּגָה חֲמִשָּׁה עִגּוּלִין. אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. וְזוֹרֵעַ מִין בְּכָל עִגּוּל וְזוֹרֵעַ אַרְבָּעָה מִינִים אֲחֵרִים בְּאַרְבָּעָה קַרְנוֹת עֲרוּגָה. נִמְצְאוּ תִּשְׁעָה מִינִין בְּכָל עֲרוּגָה וְהֵן נִרְאִין מֻבְדָּלִין זֶה מִזֶּה וְאֵינוֹ מַפְסִיד אֶלָּא מַה שֶּׁבֵּין הָעִגּוּלִין בִּלְבַד שֶׁהוּא מַנִּיחוֹ חָרֵב כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ הָעִגּוּלִין מֻבְדָּלִין מִן הַקְּרָנוֹת וּמֻבְדָּלִין זֶה מִזֶּה. וְאִם רָצָה שֶׁלֹּא יַפְסִיד כְּלוּם אִם הָיוּ הָעִגּוּלִין זְרוּעִים שְׁתִי זוֹרֵעַ מַה שֶּׁבֵּינֵיהֶן עֵרֶב וְאִם הָיוּ זְרוּעִין עֵרֶב זוֹרֵעַ מַה שֶּׁבֵּינֵיהֶן שְׁתִי כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ מֻבְדָּלִין:

הרוצה למלאות כל גנתו מיני ירק הרבה וכו׳.

א״א איני יודע לאיזה חשבון יעלה המעשה שאם יהיה העיגול רוחב שני טפחים ומחצה נמצא שאין הפרש בין עוגל לעוגל אלא טפח ואין לאמצעי שם מקום אלא טפח ואם היו טפחים טפחים הרי ברוחות יכול לעשות ג׳ על ג׳ והם שלש שורות חוץ מן הקרנות וכ״ש אם הם טפח ומחצה טפח ומחצה שהם יותר ויותר אלא חמשה עיגולין שאמרו חמשה באורך הערוגה ברוחב כל טפח וטפח שהם כ״ה עיגולין וזהו שאמרו למלאות כל גנתו ומה שאמר אם ירצה שלא יפסיד כלום אם היו העיגולין זרועים שתי זורע מה שביניהם ערב לא יתכן לעיגולין שתי וערב ולא נאמר אותה המימרא על הבינים אבל היא מימרא בפני עצמה להתיר זרעים הרבה בערוגה וכך פירש רבו בהלכות ערוגה במסכת שבת:

טז. מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים נִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵי הַמִּינִין הַרְחָקָה הָרְאוּיָה לָהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִינְקוּ זֶה מִזֶּה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְמַרְאִית הָעַיִן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּבִזְמַן שֶׁיֵּרָאוּ מֻבְדָּלִים זֶה מִזֶּה אֵין חוֹשְׁשִׁים לִינִיקָתָן אֲפִלּוּ הֵן זֶה בְּצַד זֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר עַתָּה:

Current Time 0:00

Duration -:-

Loaded: 0%

Stream Type LIVE

Remaining Time -:-

כ״ג תמוז ה׳תשפ״א