סאה תרומה שנפלה למאה וכו׳ עד נעשה הכל מדומע.א״א אינו כן אלא שאם נפלו שם חמשים ואחת סאה אחר סאה אע״פ שהגביה ראשונה ראשונה נדמעו שהרי רבתה התרומה על כדי החולין שבתחלה בחשבון הנפילות ושמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת שם והרי שיש באותו הכרי נ״א של תרומה ונ׳ של חולין:
סאה תרומה שנפלה למאה וכו׳ עד שתיהן כאחת.א״א כמה רב גובריה דעביד כיחידאה דר״א בר״ש הוא דמפליג בהכי אבל תנא קמא לא מפליג אלא בין ידע בין לא ידע אוסר ואשכחן בהדיא בההוא פירקא סאה תרומה שנפלה למאתים ידע בה ואח״כ נפלה אחרת ה״ז מותרת לפחות מיכן הרי זו אסורה הרי למאה ותשעים ותשע נפלו וידע בה אסור כ״ש למאה בפ״ו דתרומות תוספתא:
וכן אם נפל לוג וכו׳ עד שאין המים מעלה את היין.א״א הפירוש שהוא מפרש לטעם התוספתא טעות הוא בידו שהרי דבר ידוע שהמים מבטלין את היין אם אין בו בנותן טעם אלא לפי שהמים נפלו לתוך היין ואין בהם כדי לבטל התרומה בטעם אע״פ שיש שם מאה חולין אין מצטרפין לפי שהן שני שיעורין שהמים ביין בנותן טעם ויין במים שיעורו במאה וכיון שאין שיעוריהם שוין לבטול התרומה אין מצטרפין וכן הדין אפילו לוג יין של תרומה שנפל לחמשים מים וחמשים יין אם אין בחמשים מים כדי לבטל טעם הלוג של תרומה אין מצטרפין למאה:
שתי קופות אחת של חולין וכו׳ עד שירבו חולין על התרומה.א״א דבר זה מן הטעות הראשונה שטעה למעלה שאמר בתרומה בזה״ז מדבריהם ואולי הטעתו מה שראה בפסחים דמתרצי אליבא דר״י בתרומה בזה״ז דרבנן ולא היא דבזמן הזה בחטים ויין נמי איכא תרומה דרבנן אותן מקומות שלא החזיקו עולי בבל מה שלא היה בימי יהושע:
סאה תרומה שנפלה למאה וכו׳ עד נעשה הכל מדומע.א״א אינו כן אלא שאם נפלו שם חמשים ואחת סאה אחר סאה אע״פ שהגביה ראשונה ראשונה נדמעו שהרי רבתה התרומה על כדי החולין שבתחלה בחשבון הנפילות ושמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת שם והרי שיש באותו הכרי נ״א של תרומה ונ׳ של חולין:
סאה תרומה שנפלה למאה וכו׳ עד שתיהן כאחת.א״א כמה רב גובריה דעביד כיחידאה דר״א בר״ש הוא דמפליג בהכי אבל תנא קמא לא מפליג אלא בין ידע בין לא ידע אוסר ואשכחן בהדיא בההוא פירקא סאה תרומה שנפלה למאתים ידע בה ואח״כ נפלה אחרת ה״ז מותרת לפחות מיכן הרי זו אסורה הרי למאה ותשעים ותשע נפלו וידע בה אסור כ״ש למאה בפ״ו דתרומות תוספתא:
וכן אם נפל לוג וכו׳ עד שאין המים מעלה את היין.א״א הפירוש שהוא מפרש לטעם התוספתא טעות הוא בידו שהרי דבר ידוע שהמים מבטלין את היין אם אין בו בנותן טעם אלא לפי שהמים נפלו לתוך היין ואין בהם כדי לבטל התרומה בטעם אע״פ שיש שם מאה חולין אין מצטרפין לפי שהן שני שיעורין שהמים ביין בנותן טעם ויין במים שיעורו במאה וכיון שאין שיעוריהם שוין לבטול התרומה אין מצטרפין וכן הדין אפילו לוג יין של תרומה שנפל לחמשים מים וחמשים יין אם אין בחמשים מים כדי לבטל טעם הלוג של תרומה אין מצטרפין למאה:
שתי קופות אחת של חולין וכו׳ עד שירבו חולין על התרומה.א״א דבר זה מן הטעות הראשונה שטעה למעלה שאמר בתרומה בזה״ז מדבריהם ואולי הטעתו מה שראה בפסחים דמתרצי אליבא דר״י בתרומה בזה״ז דרבנן ולא היא דבזמן הזה בחטים ויין נמי איכא תרומה דרבנן אותן מקומות שלא החזיקו עולי בבל מה שלא היה בימי יהושע:
