גמר מלאכול וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל איני יודע מהו זה ואולי יאמר אם צריך לסעוד בסוכה כשאר הימים אינו צריך לפרוץ בה אלא יום שמיני שלא יטעה אדם בה אע״פ שאין לשונו מראה אבל השכל מורה על זה, עכ״ל:
קודם שישב וכו׳ עד וכזה היה מנהג רבותי וכו׳.א״א לא דייק ומנהג מקומנו לא היה מעולם כזה, והטעם כי הישיבה אינה אלא על דעת אכילה וכל זמן שאינו אוכל עובר למצוה הוא באמת, עכ״ל:
וכן טומטום וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל רואה אני מדבריו שהנשים שהם רשות אין מברכות כלל ואין הכל מודים לו. ואני רואה מדברי רבא דאמר הטעם לדמאי שאין מברכין על הפרשת מעשרות משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם הא לאו הכי מספיקא מברכין מפני שהוא ספיקא דאורייתא מעתה ידעינן ודאי טומטום ואנדרוגינוס חייבין לברך, עכ״ל:
גמר מלאכול וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל איני יודע מהו זה ואולי יאמר אם צריך לסעוד בסוכה כשאר הימים אינו צריך לפרוץ בה אלא יום שמיני שלא יטעה אדם בה אע״פ שאין לשונו מראה אבל השכל מורה על זה, עכ״ל:
קודם שישב וכו׳ עד וכזה היה מנהג רבותי וכו׳.א״א לא דייק ומנהג מקומנו לא היה מעולם כזה, והטעם כי הישיבה אינה אלא על דעת אכילה וכל זמן שאינו אוכל עובר למצוה הוא באמת, עכ״ל:
וכן טומטום וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל רואה אני מדבריו שהנשים שהם רשות אין מברכות כלל ואין הכל מודים לו. ואני רואה מדברי רבא דאמר הטעם לדמאי שאין מברכין על הפרשת מעשרות משום דרוב עמי הארץ מעשרין הם הא לאו הכי מספיקא מברכין מפני שהוא ספיקא דאורייתא מעתה ידעינן ודאי טומטום ואנדרוגינוס חייבין לברך, עכ״ל:
כמה נוטל וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל לא שמעתי מעולם פסול בזה ולא איסור תוספת ולא גירוע ואפילו לר׳ יהודה דאמר לולב צריך אגד דהא אמר רבא מ״ט דר׳ יהודה דאמר אין אוגדין את הלולב אלא במינו קסבר לולב צריך אגד ואי אגיד ביה מינא אחרינא הוה ליה מוסיף מכלל דכי קטיר ליה בסיב ובעיקרא דדיקלא ליכא מוסיף אע״ג דאיכא טפי מלולב אחד וכ״ש לרבנן דאמרי א״צ אגד דאמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, עכ״ל:
ובשעת הדחק וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל אני איני אומר כן שהרי אמרו יבש פסול וכ״מ שאמרו פסול אפילו דיעבד הוא ופסולא דאורייתא הוא וכל פסולא דאורייתא אין חלוק בשעת הדחק וכשאמרו לו אין שעת הדחק ראיה כך אמרו לינקוט בידייהו כל דהוא כי היכי דלא תשתכח מינייהו תורת אתרוג ור״י לא העיד אלא שהיו מורישים לולביהם לבניהם ולא אמר שהיו מברכים עליו עכ״ל:
הדס שנקטם וכו׳.כתב הראב״ד ז״ל כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול כסתם מתני׳. ודברי רבי טרפון שאמר אפילו שלשתן קטומים כשר ענין אחר הוא ולא שנקטם ראשו והכל ברור בחבורנו ומקום הניחו לי מן השמים עכ״ל: